אפילפסיה בכביש 90

mri10

New member
אפילפסיה בכביש 90

זה היה בדיוק לפני שנתיים. צום תשעה באב, ואני בדרכי מירושלים לטבריה, דרך כביש 90 מה שמכונה כביש הבקעה,ביציאה מירושלים עמדו שני טרמפיסטים דתיים צעיר וצעירה שהחליטו כנראה כחלק מההתיחדות עם זכר החורבן להמיט על עצמם ג"כ חורבן פיזי וכך הם עמדו בשמש הקופחת צמים. לא אוכלים ולא שותים, רק מחכים למלאך המושיע שיבוא לאסוף אותם כנראה שהפעם הגיע תורי להיות מלאך,אספתי אותם והם כששמעו שאני נוסע לטבריה היו מבסוטים עד הגג,כך שכל הנסיעה מבחינתם התחילה על רגל ימין הם צחקו והתבדחו בלי הפסקה(בחוסר נימוס,למען האמת)ולא היה ניכר כלל שהם צמים,בשלב מסויים אני שומע רעש מוזר סוג של חרחור מאחורי,ומיד את צחוקה של הטרמפיסטית,הייתי בטוח שזה עוד סוג של הומור מבית מדרשו של הצעיר כדי להצחיק את אהובתו ולהקל מעליה את משא הצום.ליתר ביטחון העפתי מבט במראה המרכזית ועיניי חשכו. ראיתי את הטרמפיסט שלנו חיוור כסיד עם ראש שמוט הצידה, כשקצף לבן יוצא מפיו וכל הגוף שלו רועד בתנועות קצביות.בשלב הזה הבינה ג"כ חברתו שלא מדובר בעוד מתיחה,אבל לשנינו לא היה מושג מה עובר עליו.עצרתי מיד בצד הרמתי צלצול למד"א,ובינתיים החברה שלו נכנסה להיסטריה מטורפת, לא היה לה שמץ של מושג מה זה.והיא היתה בטוחה ולמען האמת גם אני, שעוד רגע והיא מאבדת אותו,ניסינו לדבר איתו הוא לא הגיב.שפכתי עליו מים קרים, ויחד חיכינו אני והיא מתוך חרדה מטורפת לניידת מד"א ,אחרי עשר דקות שעברו כמו נצח היא הגיעה.הצוות הרפואי טיפל בו במקום ואחד מהם נפנה להרגיע אותנו, הוא הסביר לנו שמדובר בהתקף אפילפסיה שנגרם כתוצאה מחוסר נוזלים,ומצבו בסה"כ טוב אך הם מפנים אותו לבית חולים.הצעירה שלידי הלא היא חברתו,היתה המומה,היא סיפרה שזו 'הופעת בכורה' שלו והיא כלל לא ידעה שהוא סובל מאפילפסיה.היא היתה נראית מבואסת בצורה מחרידה,תוסיפו לזה את העובדה שהיא היתה בצום וגם אני עברתי יחד איתה סוג של טראומה ג"כ תוך כדי הצום. בשלב הזה נפרדו דרכינו היא עלתה איתו לאמבולנס הם נסעו לבית חולים,ואני המשכתי בנסיעה לבד עייף ומותש נפשית ופיזית,לפני שנפרדנו לקחתי את המספר שלה ע"מ לוודא מה עלה בגורלו,התקשרתי כעבור יומים היא ענתה לי וסיפרה שהוא כבר שוחרר מבית חולים, אבל כרגע היא שוקלת את המשך הקשר איתו מאחר והיא חשה פגועה ונבגדת על כך שבכל השנתיים שהם חברים הוא לא טרח לספר לה ולו ברמז על המחלה ממנה הוא סובל, ועל העובדה שהוא נוטל כדורים.היא שאלה לדעתי ואני עניתי לה..... אני בטוח שאתם מה זה מסוקרנים לשמוע את התשובה שלי, אבל תתאפקו עוד קצת, בינתיים בא לי לשמוע את דעתכם על המשך הקשר בין השניים.
 
ותשובה לשאלה

האמת, שבחודשים האחרונים יצא לי המון לחשוב על העניין.
מה היה קורה אילו אני הייתי חולה - האם הייתי מספרת.
זה סרט להיות חולה במשהו ולחשוב שלא תמצא אהבה לעולם. זה מבריח.

מצד אחד אני מבינה אותו שלא סיפר.
אני הייתי מספרת.
אפילו רק על חשש ולא משהו וודאי הייתי מספרת.
אין מצב אחר.
כי אחרת זה פשוט לא פייר.

מה אני הייתי עושה במקומה?
אני כל כך נפגעת משקרים שקשה לי לענות.
מצד אחד נכחתי לדעת כמה אהבה יכולה להיות חזקה וכמה אפשר לרצות מישהו שזה שורף בלב,
אבל הפגיעה של השקר (שקצת מובן בעיני) גם תשרוף לי בלב.
המסקנה היא שאין מסקנה.
אין לי מושג.
 

ivgy1980

New member
התאהבות חזקה עלולה לעלות ביוקר

קצת שפיות לא הייתה מזיקה
לעיתים עושים הרבה שטויות
ואז מנסים להבין למה :)
 
וואלה

אם זה היה נשלט אז עוד היה על מה לדבר,
אבל זה לא נשלט (או שאני לא רוצה לשלוט)...
ואין לי בעיה לכאוב, לפחות זה אומר שאני מסוגלת להרגיש וגם זה משהו.
 

ivgy1980

New member
את מתוקה לאללה, אבל:

אחרי הפעם הראשונה, זה נשלט ועוד איך!
 
שוב אדגיש

ואומר - אנחנו שני אנשים שונים.
ההחלטה היא אחרי ההתאהבות, מבחינתי.
אבל ברגע ההתאהבות אתה לא שולט.
ככה אני חושבת.
ככה אני מרגישה.
ככה אני יודעת.
דגש על אני.
אם אצלך זה שונה - אז וואלה, ניצחת את המערכת, איזה כיף לך.
אצלי זה בדיוק כפי שתיארתי והסברתי - לא שולטת.
ובכלל, עד שקורה מצב כזה שאני מתאהבת ונופלת מהרגליים, אני מעדיפה להרגיש גם אם יש סיכוי שיכאב לי.
כי זה רגע נדיר.
 

ivgy1980

New member
נכון, ברגע ההתאהבות לא שולטים


אבל, לא נראה שזה רגע אחד, אלא כמה כאלו

בכל מקרה, הקושי הוא כמובן להשתלט על הרגש בדיעבד

יותר נכון, להעביר הקבלה, שהרי לעיתים יש פערים בין המציאות לבין הרגש.
 
מה שביזי אמרה

הצלחת לגרום לי לקרוא הכול, הישג כביר!
אני מאלו שקשה להן לקרוא סיפורים ארוכים.
אז אם אפשר להבא קצת פיזור.
מרווחים בין שורות, פיסקאות וכאלה.


באמת הותרת אותי סקרנית, לי אין מושג איך הייתי מגיבה.
מצד אחד הייתי כועסת זה לא חברות של שבועיים, הם בני זוג לא?
מצד שני, אני מבינה לליבו של הבחור.
סביר להניח שחשש שהיא תברח לו ברגע שתשמע את זה, או שהוא מתבייש בזה.

אני מניחה שאם היה לי טיפת רגש אליו, זה לא מה שהיה גורם לי לוותר עליו.
 
הסיפור הזה...

בהחלט יפה..
אחת כמה וכמה שהשארת לנו את הסקרנות..
אני אדם מאד סקרן אבל אוותר על משחק הניחושים מה קרה בסוף ואחכה שתספר אתה...

 

mri10

New member
מחוץ לקופסא

יקירותיי!!! התשובות עד כה רהוטות ומנומקות,ובאמת תודה שהרמתם את הכפפה.
אבל בסיפור שלנו יש משהו שונה. צריך לזכור שמדובר בדתיים, וזה המפתח להבנת השתלשלות הענינים, ופיתולי הדרמה.
 
אתם יודעים מה, נכון שזה מכוער ובלתי נסלח לשקר

אני בעצמי משתדל מאוד מאוד לא לחטוא בכך

אבל מה כבר אפשר לצפות מבנאדם שבסך הכל רוצה אהבה
הוא לא משקר בשביל כסף או ממון, הוא משקר בשביל אהבה

קראתי את הסיפור ומצאתי את עצמי מרחם עליו שמה הוא צריך לעבור בשביל אהבה בחיים
איזה קושי אדיר זה
אולי אני לא חושב שלשקר זה הפתרון
אבל גם לא הייתי רוצה לבקר אפילו בנעלים האלו

המשך הקשר.....?
וואלה ממקום כזה אפשר גם להבנות וגל להרס

איש איש וגורלו
 

צלשלספק

New member
שמע, זה אחלה סיפור לט' באב


מקווה ששלומו היה בסדר...


אין לי מושג איך ולמה הוא הצליח להסתיר מבת הזוג שלו את העובדה שהוא נוטל כדורים. יכול להיות עקב כך שהם דתיים והוא חשש אולי ממשפחתה של הבחורה שיתייגו אותו כ"סוג ב'", שיפרידו ביניהם, אין לי מושג.

ייתכן עקב כך שזוגות דתיים לא ממש חיים ביחד בטרם החתונה לרוב, חלק אפילו לא נפגשים במקומות כששניהם לבד, כמו דירה של מישהו כך שהיה לו יותר קל להסתיר.
(למרות שלא נראה לי שאחרי שנתיים הם הצליחו "להתאפק")

דבר אחד אני יודע, לא מסתירים דברים כאלו, אף פעם.

ללא ספק נושא כזה יכול לגרום לבחורה להלם, למשבר קשה באמון, ואני אישית אם הייתי במקומה, לא הייתי ממשיך בקשר עד שלא הולכים לייעוץ זוגי,
במקרה של דתיים, יועץ שהוא גם רב, או עם רקע...

לפתוח דברים ולגשר, כי מצד שני, קשר של שנתיים לא זורקים כ"כ מהר לזבל.

שיהיה צום קל למי שצם וגם למי שלא
, וכעת אחזור להבריק את הבית ולאימון הכושר שלי.
 
למעלה