אפילפסיה? באמת?

נגיד אני יעשה את הבדיקות

והן יצאו- נגיד-חיוביות- איך אני יתמודד עם זה לבד? זה נכון שיש לי חברים שיהיו שם בשבילי תמיד ומתי שאני אצטרך הם שם. אבל חבר זה חבר- ומשפחה זה משפחה, ובאמת שאני רוצה לדבר עם משהו - אבל אין לי עם מי. אני לא רוצה לדבר עם אמא שלי כי היא פרנואידית והיא עושה פיל מכל עכבר, ועם אבא שלי אני לא רוצה לדבר כי זה בטח יעבור לו ליד האוזן. אין לי... פשוט אין לי.... all alone. & it's bad out there when i'm by myself
 

moribat

New member
את לא תתמודדי עם זה לבד.

ואמרת זאת לבדך- "משפחה זה משפחה". את תגייסי את כל כוחות הנפש שלך, ותתחילי לצורך העניין לפחות ליצור דאלוג עם ההורים שלך. לא משנה מה הם, פרנואידית, או אבא שלא מקשיב לדעתך, את חייבת לתת להם צ'אנס להיות שם עבורך. תנסי אותם, יש לי הרגשה שתופתעי לטובה מהתמיכה והביחד שתקבלי. ויש לך אותנו. ואל תתעסקי בשאלות של "אם".קודם תגיעי לוודאות כבר, ממה את סובלת, ואז תגיע חצי התשובה. ויש לך אותנו...
 

קוקו 28

New member
לדעתי את לא נותנת מספיק קרדיט

להורים שלך. אני אמנם רק קוראת מהצד, אבל יש הבדל בין ויכוח סתמי בין הורה לילד, בעיקר בגיל העשרה - לבין בעיה אמיתית שמציגים בפניהם, כמו זו שלך, של ההתקפים והאפי' שיש /עשויה להיות לך. אם אתם לא תדברי, והכוונה לשיחה ממש, עם מי תוכלי לחלוק בעיות כאלו? אמנם פה תקבלי את כל התמיכה שתרצי ותבקשי, אך נראה לי כי הם יפתיעו אותך. בכל זאת - את הבת שלהם, ובריאותך היא לא דבר סתמי בשבילם. נסי לתפוס אותם ברגע של זמן פנוי, בואי בגישה חיובית (לא "הם לא יקשיבו..."), ודברי איתם בגובה העיניים. אני מקווה שהם "יפתיעו" אותך, שהרי את לא חלק מיום עבודה. את בתם, וזה לא הולך ברגל. מקווה לטוב לך ולהם, קוקו.
 

spikish

New member
לא בהכרח שיש לך אפילפסיה

הי בובה מפח! ברוכה הבאה! יש כמה מחלות שנראות כהתקפי אפילפסיה - בעוד שאלו מחלות אחרות. שווה לך ללכת לרופא כדי לראות מה באמת יש לך.ולקבל טיפול מתאים. גם אם יש לך אפילפסיה - זה ממש לא סוף העולם - גם אם לפעמים מרגישים ככה. מספיק לקרוא את רשימת האנשים המפורסמים שהיתה להם אפילפסיה,ואפשר לראות שניתן להגיע להישגים גדולים - בלי שום קשר. אפשר לשלוט בעולם (אלכסנדר הגדול, יוליוס קיסר, נפוליון), להמציא את החשמל (תומס אדיסון, נובל, ניוטון), להקים דת חדשה (מוחמד, בודהה) להיות סופרת (צ'רלס דיקנס, אגאתה קריסטי) או ציירת (ון- גוך) מפורסמת. או כל דבר שתרצי. זו בסך הכל מגבלה שאפשר להתגבר עליה. חשוב שיש לך עם מי לדבר, ואני ממש ממליצה לך על הפורום. זה מקום מצוין שתמיד תומך בך כשאת צריכה
 
אין לכם מושג

אין לכם מושג כמה פעמים אני מרגישה שאני צריכה להגיד לכם תודה. רק מהתכתבות יש לי כל כך הרבה אהבה אליכם על כל התמיכה והעזרה, וזה שאתם כאן בשבילי. ממש תודה. וזה שיש לי עכשיו רשימה של אנשים מפורסמים שהצליחו בחיים למרות המחלה, שהצליחו בגלל מי שהם ולא בגלל החיצוניות והפיזיות שלהם. תודה spikish תודה כולם. love u
 

חייםלוי

Member
מנהל
זאת מטרת הפורום - תמיכה

אני שמח שאת משנה את הגישה שלך מהתעלמות ל"אני אעשה את הבדיקות" והשאלה היחידה היא איך מספרים להורים. כמו שכבר כתבה לך לימור (אאל"ט) תאזרי כוחות הנפש שיש לך ודברי אתם. הבריאות שלך חשובה להם יותר מאשר הלו"ז בעבודה. שלהם. זה לא רק שיש הרבה אנשים מפורסמים שהיתה להם אפילפסיה אלא גם רוב רובם של חולי האפילפסיה לדרגותיה מתפקדים רגיל בעבודה, בנישואין, מקימים משפחות וחיים חיים רגילים, כמוני, כמו קיוטי, יפעת ועוד אחרים בפורום הזה. מה עוד שכלל לא בטוח שיש לך אפילפסיה ואת באמת צריכה לבדוק את זה, כמו שאמרתי ואחרים אמרו כבר, כדי לשלול מחלות אחרות.
 
איכילוב

אני הולכת מחר לאיכילוב. לעשות בדיקות, לא בשבילי. בשביל ידיד שלי (הידיד נפש). יש לי... אפשר להגיד שיש לי הרגשה על העתיד. זאת פעם ראשונה שאני מוציאה את זה. אני יכולה לדעת דברים, אבל בכלליות.. חלמתי שידיד שלי עושה 2 בדיקות, ומאחת מהם יצא שיש לו איידס. סיפרתי לו ואנחנו הולכים מחר לעשות את הבדיקה בשבילו. הוא ממש בדיכאון ואני יחד איתו. את הבדיקה את השנייה אני לא זוכרת, מה שזיעזע אותי היה התוצאות של האיידס- בגלל זה אני זוכרת. אבל יכול מאוד להיות שאני רק טועה וזאת הזהרה בשבילו להפסיק עם כל הבנות.. טוב אני יעדכן, אני ממש בלחץ. אני איתו בכל הדרך.. ואם יקרה לו משהו אני לא יודעת איך אני יקח את זה.. דיברנו אתמול, על איפה אפשר לעשות בדיקות ואיך עושים את זה ... הוא ממש היה בדיכאון.. אחרי איזה חצי שעה שיחה- ניתקנו- לקח לי איזה.. חצי דקה לשלוח לו הודעה- שלא ידאג ואנחנו ביחד עד הסוף, לא משנה מה יקרה.- בחלומות לפעמים אני טועה- אני מאוד מקווה שגם עכשיו אני טועה. ו.. על משהו שקרה לי לפני 2 דקות- אני יושבת על הכיסא- אני מול המחשב- ופתאום קיבלתי סחרחורת- נראה לי שהראש שלי גם הסתובב (פיזית), אני לא יודעת אם זה קשור, אבל לא קרה לי שקיבלתי סחרחורת תוך כדי ישיבה...
 

oRockGirLr

New member
תראי, אני משערת שידיד שלך

לא רוצה שתמותי לו פתאום ההתקפים שלך יכולים להחמיר רק.. זה לא ישאר ככה תמיד... הם מתפשטים על המוח ורק נעשים יותר חמורים. את יכולה אפילו להגיע למצב של ליפול על הרצפה, לפרכס ולקבל איזו מכה ממשהו ולמות או סתם שיגרם לך נזק בלתי הפיך. אני יודעת שזה לא מעודד כל כך אבל אני מנסה להיות ריאלית כמה שיותר איתך כדי שתקלטי שאת חייבת לבדוק את זה. זאת המציאות. אז יאללה, לכי לקופת חולים שלך, שיקבעו לך תור לנוירולוג, תבדקי את זה שיאבחנו אותך ומה זה משנה כבר... מה את מעדיפה? לסכן את החיים שלך? ובסך הכל, כל הדברים שהמחלה גורמת.. כל מה שהיא מונעת ממך.. בשביל זה יש פורום, שיתמכו בך... שיעזרו לך.. :S חבל.
 

חייםלוי

Member
מנהל
אור, לימור כבר הסבירה לך שזה

פורום תמיכה ולא פורום הפחדות. לא מתים כל כך מהר מאפילפסיה. זה מאוד נדיר. בנוס,, בכלל לא בטוח שיש לה אפילפסיה. עד שלא בודקים לא יודעים. סחרחורות יכולות לנבוע ממקורות שונים ולנו אין שום מושג ממה. אני מבקש שלא תפחידי כאן את האנשים.
 

oRockGirLr

New member
מה אני אגיד |:

צריך להפחיד בשביל לגרום לה ללכת להיבדק כי היא עושה דווקא. ומתנהגת כמו ילדה קטנה ולא מבינה כמה היא יכולה להזיק לעצמה. |: בלע! עוצבנתי. =[ היצר המרוקאי השתלט עליי.
 
בזמן שאת דואגת לידיד (וזה חשוב, אני

לא צינית) אל תדאגי גם לדאוג לעצמך. דברי עם ההורים, תגידי שיש לך סחרחורות ותופעות משונות ושאת מבקשת שיילכו איתך לרופא כי זה קרה כבר כמה פעמים. אולי זה אפילפסיה אולי לא, אף אחד כאן לא מוסמך להגיד. חבל על כל יום!
 

hashy

New member
הי בובה

אני מודה שאני לא כל כך מצליחה לעקוב אחרי השרשור הזה רק שנראה לי שבאיזשהו מקום קצת נסחפנו. את מתארת בעיה שהיא עמוקה יותר מעבר לסחרחורות - בסה"כ אלה ההורים שלך וכן, מגיע לך שתהיה לך תקשורת זורמת איתם. רק בתקשורת יש שניים [כמו בכל טנגו] ומישהו צריך ליזום. אלא שלא לשם כך התכנסנו ועד שתתפני לזה כמה דברים לחשוב עליהם... ללכת לרופא - בשביל מה צריך הורים? אין דרישה כזו כשהולכים לרופא משפחה ובכל מקרה את צריכה קודם כל ללכת לכזה כדי לשלול חוסר בויטמינים ודברים אחרים וכדי לקבל הפניה לנוירולוג. גיל 16 זה בדיוק הגיל להתחיל לדאוג לעצמך. לספר להם? אולי פשוט להתחיל לאמר כשזה קורא? הסתובב לך הראש? תקראי למישהו ותגידי לו. כשיצא, ככה על הדרך ניתן לאמר שזה קורה הרבה בזמן האחרון. אין צורך להפוך את זה לדרמה... זה לא משנה אם הם ילכו איתך לרופא אחוזי תזזית או אדישים לחלוטין. זה לא משנה אם תצטרכי ללכת לבד. העיקר שידעו שכואב לך משהו, מסתובב לך משהו. אם היה לך חום וכאב ראש לא היית אומרת? סביר להניח שבקלות. אז יאלל'ה בלי לסבך עניינים. בהצלחה
 

qt1

New member
../images/Emo24.gif העליתי ...תודה../images/Emo45.gif

מקווה שהכותרת בסדר
 

יפעת 1 2

New member
הילה...

תשובה נהדרת, אני מצטרפת לדברייך ומחזקת אותם! בהחלט כותרת טובה קיוטי..
 
למשהו אחר

אוקי- עכשיו למשהו אחר. שבוע הבא יש לי זמן לעשות את הבדיקות.. אז אני יקבע תור. אבל-- ידיד טוב שלי יבוא איתי. כי רק עליו אני סומכת. ו.. אני לא יודעת מה הוא יעשה.. איך הוא יקח אתזה.. אני לא רוצה שהוא יצא משם בהלם או משהו.. אני עושה את זה.. אבל אני ממש דואגת לו ועם איזה הרגשה הוא יצא משם.. אני לא רוצה לעשות משהו שישפיע עליו בצורה ממש 'קשה'.. אז אם משהו יכול לתת לי.. איזשהי .. דעה.. אני ישמח. ממש תודה. דואגת לו. אוהבת אותכם.
 

יפעת 1 2

New member
זה תלוי בו

את צריכה לומר לו בכנות לפי דעתי שיכול להיות שזה לא יהיה קל ואת לא מחייבת אותו לבוא איתך. רק אם הוא רוצה וחושב שהוא יכול ותקבלי את זה אם הוא לא ירצה. וד''א, אני לא חושבת שיש כ''כ מה לדאוג השד לא נורא כ''כ כמו שאת מתארת אני מבינה את הדאגה כי הנושא עוד חדש לך, וזה טוב שאת דואגת לידיד שלך, אבל אני אישית מאמינה שהוא יוכל להתמודד. תני לו להחליט. יום טוב חברים
 
דיברת איתו

שאלתי אותו אם הוא בטוח שהוא רוצה לבוא איתי.. ושאני דואגת לו ואיך שהוא יקח את זה... הוא אמר שאין לי מה לדאוג, ושיהייה בסדר.. שהוא יבוא איתי ונהייה ביחד. בסוף לא הלכתי איתו לבדיקות היום... יש לו איזה חוג שהוא לא יכול לבטל. עוד כמה ימים. אני הולכת אליו עכשיו.. ביי בינתיים.
 

qt1

New member
בובה ,מתי הוא מקבל את התוצאות?

הידיד שלך עשה בדיקות לשלילת איידס היום? איך הוא מרגיש? מתי הוא מקבל את תוצאת הבדיקה ואיך את מרגישה? הצלחת להגיד משהו להורים או שאת הולכת אל הבדיקות ביחד עם הידיד שלך? אגב, בן כמה הוא? חיבוק
 
הידיד

הוא בן 16. היה לו יומולדת לפני שבוע-שבועיים. בסוף לא הלכנו לבדיקות כי היה לו שיעור שהוא לא היה יכול לבטל. הימי קבלה באיכילוב הם שני, שלישי וחמישי. נראה לי שנלך יום שני .. כי זה יום פנוי שיש לשנינו.. הוא קצת לחוץ אבל הוא משתדל לא להראות את זה.. לא אמרתי להורים שלי.. לא על האפילפסיה ולא על הבדיקות שלו.. אמרתי להם שמורה שלי ילדה (זה נכון) ואנחנו הולכים לבקר אותה בבית חולים איכילוב (זה כבר השקר).. אני הולכת עם ידיד שלי לבדיקות של האפילפסיה.. אני רק צריכה לקבוע.
 
למעלה