שיר לי שני
New member
אפילו לא העמידה פנים
אנחנו באטלנטה, לסיבוב חיפוש בית והכנת תשתית בירוקרטית לקראת המעבר.
תכף חוזרים, ביום ד'. כל הנסיעה - 16 ימים.
לפני הנסיעה, אבא שלי אושפז בגלל התעלפות, והיה נראה שהדברים יציבים.
נחסוך מכן את כל הסיפור, רק נגיד שבשישי מצבו החמיר עד כדי כך ששקלנו לחזור.
כיוון שהרופא ייעץ לנו לחכות 24 שעות, החלטנו לחכות לשבת בבוקר כדי להחליט, ובאמת המצב התייצב ולא עלינו על הטיסה של שבת.
האישלי החליט להתקשר לספר לאמו.
היא אפילו לא העמידה פנים שהיא מתעניינת בשלומו של אבי (אותו היא מכירה היטב, כי כל חג אני מארחת גם אותם וגם אותו),
לא שאלה מה קרה שמצבו החמיר כל כך, וגם לא דרשה בשלומי לאור המצב, למרות שהיתה בדיבורית וידעה שגם אני שומעת.
כל מה שעניין אותה זה אם אנחנו (קרי, הבנות) חוזרים במועד או מוקדם יותר, ואם היא יכולה לבוא לראות אותן יום למחרת שחוזרים.
רק היה חסר שהיא תביע אכזבה מכך שלא הקדמנו בסוף.
רבאק, לפחות תעמידי פנים שאכפת לך?
אנחנו באטלנטה, לסיבוב חיפוש בית והכנת תשתית בירוקרטית לקראת המעבר.
תכף חוזרים, ביום ד'. כל הנסיעה - 16 ימים.
לפני הנסיעה, אבא שלי אושפז בגלל התעלפות, והיה נראה שהדברים יציבים.
נחסוך מכן את כל הסיפור, רק נגיד שבשישי מצבו החמיר עד כדי כך ששקלנו לחזור.
כיוון שהרופא ייעץ לנו לחכות 24 שעות, החלטנו לחכות לשבת בבוקר כדי להחליט, ובאמת המצב התייצב ולא עלינו על הטיסה של שבת.
האישלי החליט להתקשר לספר לאמו.
היא אפילו לא העמידה פנים שהיא מתעניינת בשלומו של אבי (אותו היא מכירה היטב, כי כל חג אני מארחת גם אותם וגם אותו),
לא שאלה מה קרה שמצבו החמיר כל כך, וגם לא דרשה בשלומי לאור המצב, למרות שהיתה בדיבורית וידעה שגם אני שומעת.
כל מה שעניין אותה זה אם אנחנו (קרי, הבנות) חוזרים במועד או מוקדם יותר, ואם היא יכולה לבוא לראות אותן יום למחרת שחוזרים.
רק היה חסר שהיא תביע אכזבה מכך שלא הקדמנו בסוף.
רבאק, לפחות תעמידי פנים שאכפת לך?
