א נ י ג מ ט י
New member
אפילוג
אומרים שעל הנפטר (להבדיל כמובן) יש להגיד רק מילים טובות. אז חשבתי עמוקות (סיפרו לי על ההודעה העצובה בבוקר ומאז היה לי המון זמן לחשוב) ובאמת שלא הצלחתי למצוא. אז במקום, חשבתי אולי לעשות קצת סדר במהומה, לדבר קצת היסטוריה. כולי תקווה כי הסיכום הזה יהווה סגירתו של מעגל באופן סופי. הבהרה חשובה- בהודעה זו נמנעתי מחשיפת "כביסה מלוכלכת". לשון אחר, הדוגמאות שמובאות כאן הן רק מהפורום עצמו (למעט התייחסות אחת לנושא "המסרים המאיימים" שכביכול שלחתי). כידוע לכל הדיוט, הרושם הראשוני הוא הרושם המכריע- לשבט או לחסד. בוקר בהיר אחד, נכנס לפורום חבר חדש, מצוייד בשם יומרני, וסיפר על האכזבות שמנחילות לו נשות הפורום פעם אחר פעם בשל משקלם הלא קונבנציונלי. תמהתי- הייתכן טיפשות גדולה מזו? האם אתם הייתם נכנסים לבית חדש ומיד יורקים על הרצפה? חברי וחברות הפורום כמובן הביעו את מחאתם ואני, לתומי, סברתי כי בכך הסתיימה הפרשה והחבר האומלל נשרף לנצח. אך לא כך היה הדבר. אם בשל זכרונם הקצר של החברים, או בשל לשונו החלקלקה, הצליח החבר לשרוד בפורום. יתר על כן, תרומתו העיקרית של החבר לנכתב בפורום הסתכמה בשירי "גמרתי לך בפה" וירידות על כתיבה איכותית, מה שעוד יותר עורר את סקרנותי, כיצד הוא שורד? לא קלה היתה ההשרדות, אופי קשה לשנות. אחת לחודש בממוצע, נקשרה שערוריה חדשה בשמו ורובן, למרבה הפלא, הגיעו לפורום ונצעקו עד כדי כאב אוזניים על ידי אותו חבר פורום עצמו (כך בשרשור קרמבובת הידוע, היא כלל לא הזכירה את שמו והוא קפץ כנשוך נחש. כך גם בשרשור הצוחקת. כך גם בשרשור האניגמטית! ואלה רק חלק קטן מהמקרים ורק בפורום עצמו). הסדרתיות מדהימה בפשטותה: חבר הפורום מתחיל נעים, זורם וחלק, אך בהמשך עולה וצף אופיו האמיתי וכמעט כל התחלה חדשה מתפוצצת ברעש גדול ומעלה אבק מסמא עיניים בעיני כולנו. כך לדוגמא, ניתן לקחת את האירוע מהימים האחרונים- שיר הרומנטיקה. הרים החבר את ראשו וראה כי שקט לו מדי. החליט לעשות מעשה וחיבר שיר נחות היורד על דיון שלם ומעמיק בנושא שכלתנות ורומנטיקה בו לקחו חלק מרבית חברי הפורום (מיותר לציין שדעתו האמיתית והמנומקת לא נשמעה בדיון זה כמו גם לא בדיונים אחרים). אך הוא לא הסתפק בזה אלא משך פנימה, לתוך השיר, אירועים שאינם קשורים כלל לפורום עצמו. איני יודע אם הנחת העבודה של אותו חבר היא שעקצוציו יעברו בשקט, אך תמיד, שהוא מקבל מכה חזרה, הוא טורח להדבק מיד לתדמית המסכן (כתבתי לו פעם ואכתוב גם לכם, לא יכול להתאפק חחחחח, היתה פעם דמות כזו בסדרה "היה היה". תמיד נסתה להתנכל לאחרים ושחטפה על הראש צעקה: "המפקד, המפקד, הוא מרביץ לי..." סאמק, לא זוכר את שמה). אז בואו נסכם את המודל: חבר הפורום סובל מחוסר יחס (הנובע, להערכתי, מחוסר בטחון עצמי משווע אך זה כבר עניין לטיפול מקצועי), מעורר מהומה, מקבל מכה חזרה, חוזר לתדמית שק החבטות. תקופה ארוכה הבלגתי על כך והשתדלתי שלא לקרוא כלל את הודעותיו, כמו שאני נוהג להמליץ לכם. חבר הפורום, מנגד, טרח לפזר רוע סביבו בצורה מאסיבית. שוב, אקח דוגמא רק מאתמול, שרשור יפהפה של שירי לאה גולדברג ועוד הפך מטרה לחיציו הרדודים. גם עם זה הייתי חי בשקט אלא שאותו חבר, בהנתן העובדה שלרוב לא נעניתי לאיתגוריו הנמוכים והפכתי אותו שקוף כמעט לגמרי, החל בשליחת מסרים. כך היה ביום חמישי האחרון, בו הודיע לי (חד צדדית לגמרי) הודעה משמחת במיוחד (שמפאת כללי "הכביסה המלוכלכת" לא אחשוף) במטרה להוציא אותי משלוותי וכך היה גם שלשום, שניסה לתקוע טריז בין חברת פורום וביני כמו גם עם עוד מספר חברי פורום (וכולם קיבלו מסר ממנו באותה שעה ובאופן חד צדדי לגמרי והייתי צריך לעמוד על רגלי האחוריות כדי להרגיע חבר פורום אחד מלהכנס ב"היה היה" בצורה שהיתה מעמידה את כל חייו בצורה שונה). אולי כדאי שאחדד את הנקודה- מעולם לא כתבתי לאיש מסר שלא בתגובה למסר שהוא כתב, מעולם לא פיתחתי איתו קרב שלא בתגובה לעקצוץ חינני מצידו וכל מטרתי היתה להביא לרגיעה בפורום על ידי התעלמות טוטאלית מהאיש, ולרוב הצלחתי בכך. גם שרשור האניגמטית, למרבה הפלא, בא בתגובה לאירוע קודם! בדיוק אותה סדרתיות. פה אולי כדאי שאעשה הפסקה לחדד עובדה שלמרבה הפלא אינה טריוויאלית לחלקנו: אנשים דואגים לאינטרסים שלהם! בצורה טובה! ממש מפתיע! (ומיד תבינו מדוע אני מציין את המובן מאליו). מכל מקום, חבר פורום החליט על העיקצוץ החינני ושלח אותו לפורום. אני, כשלעצמי, החלטתי להפוך את הנושא לדוגמא (אמרנו כבר- אנשים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם טוב יותר!) וכך היה. לא כתבתי בשרשור מיהו האיש, לא קשה לעלות עליו. חבר הפורום עצמו, כמי שכובעו בוער עליו, מיהר להשתתף בתרגיל הבלשי ולחשוף עקב כך עוד התחזויות מהעבר (כן, גם על זה אני יודע ומצטער מאד). הבוקר קיבלתי מסר מהאניגמטית המודיע כי כל מטרת ההודעה המעקצצת היתה מזימה מתוחכמת לחשוף כיצד אני דואג יותר לענייני האישיים בפורום. מדהים, המתחזה הצליח להוכיח את המובן מאליו (באנגלית קוראים לזה spin אבל לא חשוב). ועכשיו אקח אתכם שנתיים אחורה, ליום שליהי ביקשה ממני להצטרף לניהול הפורום. ליהי תתקן אותי אם אני טועה אבל היו פה מלחמות עולם שכללו איומים בפקסים, שיחות טלפון קשות ועוד. סגנון הניהול שלי לא תמיד מצא חן בעיני כולם אך עם העובדה שהיום הפורום רגוע באופן יחסי (למעט אותן כביסות מלוכלכות שאני מקווה שייעלמו עם אותו חבר פורום) קשה להתווכח. אני יודע ומצטער על כך שלעיתים אני אגרסיבי ו\או טוטאליטרי. מטרתי היא פשוטה- שלכולנו יהיה נעים כאן. אם תבוא המתחזה "אשתו של סער" , מיצי או פסיכו לוג (שלהערכתי במקרים רבים מדובר באותן דמויות) אני אהיה כאן כדי לדאוג לאינטרסים של כל אחד ואחת. שוב, אני מצטער אם בהודעתי זו יצא קצת רפש ומקווה שעם היעלמותו של חבר הפורום (שימו לב- להערכתי אין מדובר בהודעה אמיתית וקרוב לודאי שעוד נשמע מהאיש כבר בשעות\הימים הקרובים) ייעלם גם זה. אני מאחל לאיש הצלחה רבה באזרחות ואתן לו טיפ קטן- צא ולמד מהשנה החולפת ומחייך בלבד, לכל מקום בו אתה הולך מגיעות הסופות, גם שמדובר באנשים הנעימים ביותר שניתן למצוא. שוב, קבלו את סליחתי הכנה, אתם עדי שלרוב איני כזה. אבל איך אמרה לי האניגמטית (האמיתית) שקיבלתי אתמול צו ל- 38 יום בעזה: Enough is enough
אומרים שעל הנפטר (להבדיל כמובן) יש להגיד רק מילים טובות. אז חשבתי עמוקות (סיפרו לי על ההודעה העצובה בבוקר ומאז היה לי המון זמן לחשוב) ובאמת שלא הצלחתי למצוא. אז במקום, חשבתי אולי לעשות קצת סדר במהומה, לדבר קצת היסטוריה. כולי תקווה כי הסיכום הזה יהווה סגירתו של מעגל באופן סופי. הבהרה חשובה- בהודעה זו נמנעתי מחשיפת "כביסה מלוכלכת". לשון אחר, הדוגמאות שמובאות כאן הן רק מהפורום עצמו (למעט התייחסות אחת לנושא "המסרים המאיימים" שכביכול שלחתי). כידוע לכל הדיוט, הרושם הראשוני הוא הרושם המכריע- לשבט או לחסד. בוקר בהיר אחד, נכנס לפורום חבר חדש, מצוייד בשם יומרני, וסיפר על האכזבות שמנחילות לו נשות הפורום פעם אחר פעם בשל משקלם הלא קונבנציונלי. תמהתי- הייתכן טיפשות גדולה מזו? האם אתם הייתם נכנסים לבית חדש ומיד יורקים על הרצפה? חברי וחברות הפורום כמובן הביעו את מחאתם ואני, לתומי, סברתי כי בכך הסתיימה הפרשה והחבר האומלל נשרף לנצח. אך לא כך היה הדבר. אם בשל זכרונם הקצר של החברים, או בשל לשונו החלקלקה, הצליח החבר לשרוד בפורום. יתר על כן, תרומתו העיקרית של החבר לנכתב בפורום הסתכמה בשירי "גמרתי לך בפה" וירידות על כתיבה איכותית, מה שעוד יותר עורר את סקרנותי, כיצד הוא שורד? לא קלה היתה ההשרדות, אופי קשה לשנות. אחת לחודש בממוצע, נקשרה שערוריה חדשה בשמו ורובן, למרבה הפלא, הגיעו לפורום ונצעקו עד כדי כאב אוזניים על ידי אותו חבר פורום עצמו (כך בשרשור קרמבובת הידוע, היא כלל לא הזכירה את שמו והוא קפץ כנשוך נחש. כך גם בשרשור הצוחקת. כך גם בשרשור האניגמטית! ואלה רק חלק קטן מהמקרים ורק בפורום עצמו). הסדרתיות מדהימה בפשטותה: חבר הפורום מתחיל נעים, זורם וחלק, אך בהמשך עולה וצף אופיו האמיתי וכמעט כל התחלה חדשה מתפוצצת ברעש גדול ומעלה אבק מסמא עיניים בעיני כולנו. כך לדוגמא, ניתן לקחת את האירוע מהימים האחרונים- שיר הרומנטיקה. הרים החבר את ראשו וראה כי שקט לו מדי. החליט לעשות מעשה וחיבר שיר נחות היורד על דיון שלם ומעמיק בנושא שכלתנות ורומנטיקה בו לקחו חלק מרבית חברי הפורום (מיותר לציין שדעתו האמיתית והמנומקת לא נשמעה בדיון זה כמו גם לא בדיונים אחרים). אך הוא לא הסתפק בזה אלא משך פנימה, לתוך השיר, אירועים שאינם קשורים כלל לפורום עצמו. איני יודע אם הנחת העבודה של אותו חבר היא שעקצוציו יעברו בשקט, אך תמיד, שהוא מקבל מכה חזרה, הוא טורח להדבק מיד לתדמית המסכן (כתבתי לו פעם ואכתוב גם לכם, לא יכול להתאפק חחחחח, היתה פעם דמות כזו בסדרה "היה היה". תמיד נסתה להתנכל לאחרים ושחטפה על הראש צעקה: "המפקד, המפקד, הוא מרביץ לי..." סאמק, לא זוכר את שמה). אז בואו נסכם את המודל: חבר הפורום סובל מחוסר יחס (הנובע, להערכתי, מחוסר בטחון עצמי משווע אך זה כבר עניין לטיפול מקצועי), מעורר מהומה, מקבל מכה חזרה, חוזר לתדמית שק החבטות. תקופה ארוכה הבלגתי על כך והשתדלתי שלא לקרוא כלל את הודעותיו, כמו שאני נוהג להמליץ לכם. חבר הפורום, מנגד, טרח לפזר רוע סביבו בצורה מאסיבית. שוב, אקח דוגמא רק מאתמול, שרשור יפהפה של שירי לאה גולדברג ועוד הפך מטרה לחיציו הרדודים. גם עם זה הייתי חי בשקט אלא שאותו חבר, בהנתן העובדה שלרוב לא נעניתי לאיתגוריו הנמוכים והפכתי אותו שקוף כמעט לגמרי, החל בשליחת מסרים. כך היה ביום חמישי האחרון, בו הודיע לי (חד צדדית לגמרי) הודעה משמחת במיוחד (שמפאת כללי "הכביסה המלוכלכת" לא אחשוף) במטרה להוציא אותי משלוותי וכך היה גם שלשום, שניסה לתקוע טריז בין חברת פורום וביני כמו גם עם עוד מספר חברי פורום (וכולם קיבלו מסר ממנו באותה שעה ובאופן חד צדדי לגמרי והייתי צריך לעמוד על רגלי האחוריות כדי להרגיע חבר פורום אחד מלהכנס ב"היה היה" בצורה שהיתה מעמידה את כל חייו בצורה שונה). אולי כדאי שאחדד את הנקודה- מעולם לא כתבתי לאיש מסר שלא בתגובה למסר שהוא כתב, מעולם לא פיתחתי איתו קרב שלא בתגובה לעקצוץ חינני מצידו וכל מטרתי היתה להביא לרגיעה בפורום על ידי התעלמות טוטאלית מהאיש, ולרוב הצלחתי בכך. גם שרשור האניגמטית, למרבה הפלא, בא בתגובה לאירוע קודם! בדיוק אותה סדרתיות. פה אולי כדאי שאעשה הפסקה לחדד עובדה שלמרבה הפלא אינה טריוויאלית לחלקנו: אנשים דואגים לאינטרסים שלהם! בצורה טובה! ממש מפתיע! (ומיד תבינו מדוע אני מציין את המובן מאליו). מכל מקום, חבר פורום החליט על העיקצוץ החינני ושלח אותו לפורום. אני, כשלעצמי, החלטתי להפוך את הנושא לדוגמא (אמרנו כבר- אנשים דואגים לאינטרסים האישיים שלהם טוב יותר!) וכך היה. לא כתבתי בשרשור מיהו האיש, לא קשה לעלות עליו. חבר הפורום עצמו, כמי שכובעו בוער עליו, מיהר להשתתף בתרגיל הבלשי ולחשוף עקב כך עוד התחזויות מהעבר (כן, גם על זה אני יודע ומצטער מאד). הבוקר קיבלתי מסר מהאניגמטית המודיע כי כל מטרת ההודעה המעקצצת היתה מזימה מתוחכמת לחשוף כיצד אני דואג יותר לענייני האישיים בפורום. מדהים, המתחזה הצליח להוכיח את המובן מאליו (באנגלית קוראים לזה spin אבל לא חשוב). ועכשיו אקח אתכם שנתיים אחורה, ליום שליהי ביקשה ממני להצטרף לניהול הפורום. ליהי תתקן אותי אם אני טועה אבל היו פה מלחמות עולם שכללו איומים בפקסים, שיחות טלפון קשות ועוד. סגנון הניהול שלי לא תמיד מצא חן בעיני כולם אך עם העובדה שהיום הפורום רגוע באופן יחסי (למעט אותן כביסות מלוכלכות שאני מקווה שייעלמו עם אותו חבר פורום) קשה להתווכח. אני יודע ומצטער על כך שלעיתים אני אגרסיבי ו\או טוטאליטרי. מטרתי היא פשוטה- שלכולנו יהיה נעים כאן. אם תבוא המתחזה "אשתו של סער" , מיצי או פסיכו לוג (שלהערכתי במקרים רבים מדובר באותן דמויות) אני אהיה כאן כדי לדאוג לאינטרסים של כל אחד ואחת. שוב, אני מצטער אם בהודעתי זו יצא קצת רפש ומקווה שעם היעלמותו של חבר הפורום (שימו לב- להערכתי אין מדובר בהודעה אמיתית וקרוב לודאי שעוד נשמע מהאיש כבר בשעות\הימים הקרובים) ייעלם גם זה. אני מאחל לאיש הצלחה רבה באזרחות ואתן לו טיפ קטן- צא ולמד מהשנה החולפת ומחייך בלבד, לכל מקום בו אתה הולך מגיעות הסופות, גם שמדובר באנשים הנעימים ביותר שניתן למצוא. שוב, קבלו את סליחתי הכנה, אתם עדי שלרוב איני כזה. אבל איך אמרה לי האניגמטית (האמיתית) שקיבלתי אתמול צו ל- 38 יום בעזה: Enough is enough
