אפטר שוק
הסשן האחרון היה חזק במיוחד. הוא הביא אחריו תגובות רגשיות שלא צפינו אותן קודם לאור יחסינו. (הקשר שלנו חדש יחסית. חצי שנה וירטואלית, הוא במרחק חצי גלובוס אני פה. שיחותינו התמקדו לבקשתו בעיקר במין, פנטזיות וכ' , שיחות טלפון קצרות, תמונות. בניית אמון. לפני חודשיים נחת בת"א, פגישה ראשונה לוהטת ומאז לצד ההתאקלמות שלו מתחילים לעשות "דרך". לא זוגית. בעיקר מינית. הוא לא מאפשר כניסה ללבו, חוסם כל מה שאינו סקס, אני חצי מאוהבת בו, שנינו פנויים בשנות השלושים, גם לי יש פחדים מקשר חדש). לפני ההכרות איתו לא חשבתי שסקס כזה יעשה לי משהו. כלומר ידעתי שיש כזה ואף התוודעתי אל עולם הב.ד.ס.מ דרך חברה שהתנסתה בזה, אך מעולם לא התחברתי אני לצורך הזה. משהו בקשר איתו עורר בי את התשוקה, ומרגע העוררות, התשוקה הזו החלה להתפרץ כלבה גועשת תוססת בתוכי. כמהה ללהיות קשורה, לחטוף מכות חזקות, להתחנן לעוד (מכפות ידיו) להיות חשופה כאילו חסרת אונים, לוותר לרגע על הרצון שלי, לשחרר שליטה, לחוות סקס אנאלי חזק …מול קשיחות מבטו, יופיו, קולו הפוקד (רק בסשן) הליטופים הנשיקות והחום שאחרי, הפורקן. לא הייתי מאמינה שזו אני אבל זו אני. מתמכרת לזה. זה מטריף אותי. בפעם האחרונה הייתה לי חוויה שלדעתי דומה לנטילת סמים, לא שהתנסיתי אי פעם בסמים כימיים אבל נראה לי שככה זה כשלוקחים אקסטא, ל.ס.ד. או משהו כזה, הרגשתי שאני מרחפת במימד אחר, צבעים עזים סביבי, הכל הסתובב ועטף כמו רחם, חוויה טהורה. לא רציתי לצאת משם. בסוף הוצאתי את עצמי בשביל להיות עוד איתו…אנחנו ישנים יחד אחרי. מתעוררים יחד, קפה, והביתה. בדרך אני עוד נפגשת עם חברה, מספרת לה קצת. סעודת שבת משפחתית מותירה אותי מותשת וחסרת סבלנות לעולם. בנסיעה לאורך כביש החוף זה מכה בי, לגמרי במפתיע אני נוחתת לתהום. פתאום הכל נראה שחור, הלבד שלי תהומי, הייאוש מלהיות שוב זוגית, אי פעם אמא… ההשוואות המעיקות לאנשים ה"נורמליים" שמתחתנים ובונים משפחה, או לכל מי שלא לבד עכשיו. (בזמנים רגילים אני מאד גאה במסלול חיי המאופיין בתעוזה להיות מי שאני). מתקשרת אליו והוא לא עונה, אח"כ הוא עונה ואין קליטה, הוא בבית קפה עם חברים, יחזור אלי…והשעות האלה, הן נצח. ואני עוברת בהן תהפוכות נפש עזות, כאלה שכבר הרבה שנים הייתי פטורה מהן, שונאת אותו, ל א רוצה לראות אותו יותר אי פעם. וכשהוא חוזר אלי אני כבר מותשת, לא עונה, מפחדת לדבר מתוך הסערה, יודעת שאומר דברים שאחר כך אצטער. נרדמת. מתנתקת. והוא ממשיך לחפש אותי, דואג, שולח ס.מ.ס מבקש שאחזור אליו בכל שעה. בבוקר אני משגרת ס.מ.ס לקוני שהכל בסדר. הוא מתקשר מייד. אני ממשיכה בלקוניות, מתרצת את היום העמוס שלפניי. אני מפחדת. רק בלילה אני מעיזה להתקשר שוב. שיחה כנה ורגישה מפתיעה את שנינו, מסתבר שגם לו יש תגובות. פיזיות, רגשיות, תהיות, פחדים, טלטלות. אנחנו מעיזים לשאול את השאלות יחד. השאלה שלו היא האם ניתן לשמור על הדיסטנס בסשן ולחוות את אותה עוצמה מינית ומנטלית, גם כאשר הסאבית שלך היא חברה, שותפה לרגשותייך, לפחדייך, לבלבול שלך? (הס מלהזכיר בפניו את המילה, אהובה. ????) השאלות שלי הן: 1. מה מומלץ לפי דעתכם וניסיונכם בכדי למנוע/ לצמצם/ להקל על תופעת הדאון שאחרי סשן חזק ועוצמתי? אני יודעת שזה תלוי באופי הנשלטת ושעלי ללמוד להכיר את תגובותיי וצרכי הרגשיים, (בדיוק כמו הפיזיים) אבל האם יש מעשים/התנהגויות מסוימות שהבנתם שהם חיוניים ובסיסיים לכן/לכם למניעת/הקלת ה"תופעות שאחרי"? 2. האם אדון אמיתי חייב להיות בעל בטחון עצמי מלא? אני מניחה שביטחון בתחום ה"אדוניות" הנו דבר שנרכש עם הניסיון. אנחנו לומדים את הנושא יחד, מעולם לפני כן לא התנסינו ברמות שליטה/איבוד שליטה ,כאב/הכאבה, קשירות, ועוצמה מינית כזו. ל"ראשוניות" הזו יש קסם, ריגוש מיוחד וזה גם לרגעים מפחיד ומטלטל. האם, מעבר למילת ביטחון, ולביטחון מלא ומוחלט בשולט (שלא יפר את הכללים, שלא יאבד שליטה, שהוא קשוב אחראי ודואג לי בכל רגע), ישנם דברים נוספים שהם הכרחיים עבורכם לבריאות הנפשית והפיזית ושחשוב לדרוש אותם בכל תוקף ללא פשרה?
הסשן האחרון היה חזק במיוחד. הוא הביא אחריו תגובות רגשיות שלא צפינו אותן קודם לאור יחסינו. (הקשר שלנו חדש יחסית. חצי שנה וירטואלית, הוא במרחק חצי גלובוס אני פה. שיחותינו התמקדו לבקשתו בעיקר במין, פנטזיות וכ' , שיחות טלפון קצרות, תמונות. בניית אמון. לפני חודשיים נחת בת"א, פגישה ראשונה לוהטת ומאז לצד ההתאקלמות שלו מתחילים לעשות "דרך". לא זוגית. בעיקר מינית. הוא לא מאפשר כניסה ללבו, חוסם כל מה שאינו סקס, אני חצי מאוהבת בו, שנינו פנויים בשנות השלושים, גם לי יש פחדים מקשר חדש). לפני ההכרות איתו לא חשבתי שסקס כזה יעשה לי משהו. כלומר ידעתי שיש כזה ואף התוודעתי אל עולם הב.ד.ס.מ דרך חברה שהתנסתה בזה, אך מעולם לא התחברתי אני לצורך הזה. משהו בקשר איתו עורר בי את התשוקה, ומרגע העוררות, התשוקה הזו החלה להתפרץ כלבה גועשת תוססת בתוכי. כמהה ללהיות קשורה, לחטוף מכות חזקות, להתחנן לעוד (מכפות ידיו) להיות חשופה כאילו חסרת אונים, לוותר לרגע על הרצון שלי, לשחרר שליטה, לחוות סקס אנאלי חזק …מול קשיחות מבטו, יופיו, קולו הפוקד (רק בסשן) הליטופים הנשיקות והחום שאחרי, הפורקן. לא הייתי מאמינה שזו אני אבל זו אני. מתמכרת לזה. זה מטריף אותי. בפעם האחרונה הייתה לי חוויה שלדעתי דומה לנטילת סמים, לא שהתנסיתי אי פעם בסמים כימיים אבל נראה לי שככה זה כשלוקחים אקסטא, ל.ס.ד. או משהו כזה, הרגשתי שאני מרחפת במימד אחר, צבעים עזים סביבי, הכל הסתובב ועטף כמו רחם, חוויה טהורה. לא רציתי לצאת משם. בסוף הוצאתי את עצמי בשביל להיות עוד איתו…אנחנו ישנים יחד אחרי. מתעוררים יחד, קפה, והביתה. בדרך אני עוד נפגשת עם חברה, מספרת לה קצת. סעודת שבת משפחתית מותירה אותי מותשת וחסרת סבלנות לעולם. בנסיעה לאורך כביש החוף זה מכה בי, לגמרי במפתיע אני נוחתת לתהום. פתאום הכל נראה שחור, הלבד שלי תהומי, הייאוש מלהיות שוב זוגית, אי פעם אמא… ההשוואות המעיקות לאנשים ה"נורמליים" שמתחתנים ובונים משפחה, או לכל מי שלא לבד עכשיו. (בזמנים רגילים אני מאד גאה במסלול חיי המאופיין בתעוזה להיות מי שאני). מתקשרת אליו והוא לא עונה, אח"כ הוא עונה ואין קליטה, הוא בבית קפה עם חברים, יחזור אלי…והשעות האלה, הן נצח. ואני עוברת בהן תהפוכות נפש עזות, כאלה שכבר הרבה שנים הייתי פטורה מהן, שונאת אותו, ל א רוצה לראות אותו יותר אי פעם. וכשהוא חוזר אלי אני כבר מותשת, לא עונה, מפחדת לדבר מתוך הסערה, יודעת שאומר דברים שאחר כך אצטער. נרדמת. מתנתקת. והוא ממשיך לחפש אותי, דואג, שולח ס.מ.ס מבקש שאחזור אליו בכל שעה. בבוקר אני משגרת ס.מ.ס לקוני שהכל בסדר. הוא מתקשר מייד. אני ממשיכה בלקוניות, מתרצת את היום העמוס שלפניי. אני מפחדת. רק בלילה אני מעיזה להתקשר שוב. שיחה כנה ורגישה מפתיעה את שנינו, מסתבר שגם לו יש תגובות. פיזיות, רגשיות, תהיות, פחדים, טלטלות. אנחנו מעיזים לשאול את השאלות יחד. השאלה שלו היא האם ניתן לשמור על הדיסטנס בסשן ולחוות את אותה עוצמה מינית ומנטלית, גם כאשר הסאבית שלך היא חברה, שותפה לרגשותייך, לפחדייך, לבלבול שלך? (הס מלהזכיר בפניו את המילה, אהובה. ????) השאלות שלי הן: 1. מה מומלץ לפי דעתכם וניסיונכם בכדי למנוע/ לצמצם/ להקל על תופעת הדאון שאחרי סשן חזק ועוצמתי? אני יודעת שזה תלוי באופי הנשלטת ושעלי ללמוד להכיר את תגובותיי וצרכי הרגשיים, (בדיוק כמו הפיזיים) אבל האם יש מעשים/התנהגויות מסוימות שהבנתם שהם חיוניים ובסיסיים לכן/לכם למניעת/הקלת ה"תופעות שאחרי"? 2. האם אדון אמיתי חייב להיות בעל בטחון עצמי מלא? אני מניחה שביטחון בתחום ה"אדוניות" הנו דבר שנרכש עם הניסיון. אנחנו לומדים את הנושא יחד, מעולם לפני כן לא התנסינו ברמות שליטה/איבוד שליטה ,כאב/הכאבה, קשירות, ועוצמה מינית כזו. ל"ראשוניות" הזו יש קסם, ריגוש מיוחד וזה גם לרגעים מפחיד ומטלטל. האם, מעבר למילת ביטחון, ולביטחון מלא ומוחלט בשולט (שלא יפר את הכללים, שלא יאבד שליטה, שהוא קשוב אחראי ודואג לי בכל רגע), ישנם דברים נוספים שהם הכרחיים עבורכם לבריאות הנפשית והפיזית ושחשוב לדרוש אותם בכל תוקף ללא פשרה?