אפוקליפסה עכשיו

[אודיסאוס2]

אפוקליפסה עכשיו

סוף העולם כפי שאנחנו מכירים אותו עוד מעט יגיע לקיצו.וכשאני אומרת קיצו, אני מתכוונת לסופשלו. הגברת השמנה, אם תרצו או לא, סופסוף תשיר. ה מקק , או כפי שהוא נקרא בעברית צחה: "הדז'וק המגעיל והדוחה הזה" , התחיל בהשתלטות העויינת שלו על כדור הארץ. זה רק עניין של שבוע שבועיים עד שהוא יגיע למימדים מפלצתיים, ילמד לדבר, ויתחיל להחליף משפטים כמו: "איכס, דרכתי על איש"- עם החברים הדז'וקים שלו. שלא תגידו שלא הזהרתי אתכם.

 

[פטר חמור]

אל דאגה אודי

אני אשמור עליך. בתמורה, תשמרי עלי מנטיותיה האנאליות של קפת.

 

[אודיסאוס2]

אל דאגה פטר

אני אשמור עליך מנטיותיה הוואגינליות של קפט. אתה יכול להיות סמוך ובטוח. אתה אפילו יכול להיות יותר סמוך מאשר בטוח. דווקא היו לי כמה דקות פנויות היום בבוקר (לא קפט. לא פיטרו אותי), ומאחר ואתה היחיד שהגיב להודעה שלי ברצינות הראויה לה, חשבתי לעצמי שעכשיו זה הזמן להזדמנות שמגיעה רק פעם אחת בחיים. זו ההדמנות לפתח יזמות עסקית, זו ההזדמנות להצעיד את הדז'וקים ואת החזון צעד אחד גדול קדימה ולהגיע למקומות שאף בן אנוש לא הגיע אליהם לפנינו (באנגלית זה נשמע אפילו יותר טוב.בחיי). מה דעתך פטר, על יבוא דז'וקים שישמשו כדז'וקי שמירה? תחשוב על זה. נוכל גם לספק שלטים לחצרות הבתים שעליהם יהיה רשום: "זהירות! דז'וק בחצר". ככל שאני חושבת על זה חוששני שאני עוד עשויה, למרבה הפלא, להתחיל לחבב את היצורים המתועבים האלו אם הם יעזרו לי להיות עשירה עד כדי בחילה.

 

[פטר חמור]

כמעט והתפתיתי לעסקה הזו

אלא שאתמול, בעת שעליתי על משכבי על מנת לנום את תנומת אחר הצהריים השניה שלי, שהרי מן המפורסמות היא שבטרם החלטות חשובות מומלץ לישון על זה ליל או שניים, נזכרתי שאני חושש מדג'וקים אפילו יותר ממה שאני חושש מלפגוש בקפת כשהיא יוצאת לשחר לטרף אחר בשר גברברים מוצק וצעיר, עטויה בחלוק בית מרופט, רולים תחובים בשיערה המקליש ואצבעות רגליה על שלל שומותיהן השעירות נעוצות בתוך נעלי בית מפרווה של בעלי חיים סינטתיים. שזה, אם נודה על האמת, לא מעט בכלל.

 

[בנדק חביב]

נו, עכשיו הצונמי גמר גם עם המקק

 

[סיטרא]

קצת צונמי

לא יזיק למטבח שלי.

 

[Le Fay]

יאק. והם עוד דואגים לא להכחיד אותם?

שמה חמש לאחת שהם כבר מביאים את הסנדביצ'ים שלהם עם ביצים של הספסימן במטוס הבא לת"א. אופס, מקקים גדולים מזכיר לי: מה נסגר עם הדרבי, מישו יכול לדווח בחי?

 

[סיטרא]

50-35 לצהובים.

ככה טוענים בוואלה.

 

[Le Fay]

חן-חן ../images/Emo9.gif ראיתי עכשיו ת'77:97

סססססססמק האדומים האלה, רק בחמש הקטנות האחרונות הם יכולים להתחיל לזוז? טוב, נו, יאללה, לפחות רק 20 הפרש

 

[Le Fay]

אוף, 25 הפרש. מזל שמשחק חייב להיגמר

מתישהו.

 

[סיטרא]

ממתי יש לך 5 פלוס?

 

[Le Fay]

אין, קיפצצתי לדופלקס.

יש לי הכרות קרובה עם משפחה של אוהדי הפועל (להם אין ברירה, עקב נסיבות היסטוריות).

 

[קפת]

מטמורפוזה*

הגיע הזמן שאגלה לכם במה אני עוסקת בחודשיים האחרונים: מחקר אנתרופולוגי מרתק, שמתחקה אחר גורלם של עשרת השבטים האבודים, שנשטפו בצונמי בסמבטיון. במהלך מחקרי המרובים והימים שעשיתי בספריות עבשות ברחבי אירופה, עליתי על תגלית מדהימה, והיא קשורה לחשיפת מקקי הפלא האדירים מאינדונזיה. למקקי הענק הללו הם פרי הכלאה בין מקקית מזרח אירופית, וגריגור סמסא, שייצרו תקף עליו באחד מלילות הבדידות הנוראיים. עד יום מותו לא היה גריגור מודע לעיבורה של המקקית כתוצאה מליל עיוועים זה, ולהיותו, פוטנציאלית, אב גאה ל10 אלפים חרקרקים זעירים, שהוגלו בידי השלטון הסובייטי שכבש את צ'כוסלובקיה, ליערות הפרא האינדונזיים. ומאחר וגריגור היה יהודי, מבחינה גנטית יש גם למקקים שורשים יהודיים, שבאים לידי ביטוי באי אכילת חמץ בימי פסח. כמו כן הם נוהגים למול את צאצאיים בנשיכות, כשמונה ימים לאחר בקיעתם. יש הסבורים כי על אף גילו הצעיר, יחסית, של זן זה, המקקים הם הוכחה ליכולת ההישרדות המופלאה של העם היהודי לדורותיו, ולמעשה הם גלגול**, לפחות מבחינה תמית, של עשרת השבטים. כן. *שלא לומר - מהפך **תרתי

 

[סיטרא]

גריגור סמסא.

מכיר אותו. ממציא האסאמס (ויש אומרים - מגלה). למד איתי בשיכבה במקיף ט'. היה שולח פתקונים מחתרתיים יחד עם המחדד והתשובה לשאלה 4 במבחן תנ"ך. אחלה איש הוא היה. נדיב, נחבא אל הכלים, הולך בתלם, פורה ויצירתי, כולו שופע המצאות ותחדישים טכנולוגיים. באיזשהו שלב הוא החליט להגמל מהרגלו המגונה, ומשירבוט על טישו הוא עבר לסלולרי. היינו צוחקים עליו לאמור - גריגור, גריגור, מתי תתבגר? לא ידעת שהסלולרי נועד לדיבור ולמלכוד? לא הקשיב לנו. היה ממשיך להתכתב, או להסתמס, כלשונו, אפילו רשם את ההמצאה על שמו. זה מגלומן אמיתי, אני אומר לך, לא כמו כל מיני שיצא לנו להכיר. והיום תראי איפה הוא ואיפה אנחנו. אפרופו סלבס שהיו רשומים איתי באותו מוסד - זכורני, בגן טרום חובה, למד איתי נער זעיר בשם מרפי, תמיד היה מפיל את הסנדוויץ' על הצד המרוח, היינו צוחקים עליו לאמור - מרפי, מרפי, מתי תתבגר? לא ידעת שכאשר מפילים סנדוויץ', הוא נופל על הצד הלא-מרוח? לא היה מקשיב לנו, אלא ממשיך בניסויו המוזרים, ואגב קורץ, כאומר, אתם עוד תשמעו עלי. מניאק. היינו צריכים לחסל אותו כבר אז. תראי איפה הוא ואיפה אנחנו.

 

[פטר חמור]

הכרתי פעם

נער אחד (זה היה בתיכון, ולא כמו שחלקכם, סוטים עלובים חושבים, באיזה תא שירותים אפלולי בתחנה מרכזית בעיירה צפונית מוכת פיגועים) שקראו לו ליאור סימסא שדמה מאד לדג'וק. יד המקרה? נס אלוקי? אגדה אורבנית? הכל יתכן. ובכל זאת...

 

[סיטרא]

אינדונזיה, מדינה אוטופית.

לפני חצי שנה נפל דבר, מצאו באינדונזיה איש מאובן שהתגאה ביחוסו הניאנדרטאלי. ורק לפני שבועיים מצאו שם פאב אירי שלא מזג קילקני אלא השמיע רוק כבד להמונים. המוזג היה איש גס רוח בתספורת גזומה שבדל אפוי למחצה מתוצרת מלברו היה מבצבץ לו מזווית הפה. המלצרית הייתה אשה רחבת גרם בעלת מוטת כנפיים של אלבטרוס ודיבורה היה מאנפף והולך מקצה הפאב ועד קצהו. ואני ניצבתי שם כעני המחזר על הפתחים. בימיני חבוקה נערה אלמונית, מנומשת במקומות הנכונים, שרוצה לנגן על ויולה. לשמאלי איזה יוסל'ה, נצר אחרון לתרבויות מהפכניות ורוויות חשיש זול. לא מצאנו שם מקום להסב בו ונאלצנו לחזור לאלנבי, רחוב תל אביבי מוכה מוניות שירות והומה צעירים דינמיים שלוקים בשגעון קטנות (מיקרומניה, בלעז). אה, סליחה, זה היה בקרית עתידים, בלילה הקר של השנה. כשהקור קשישא שולח אצבעות דינמיט קפואות אל בין השכמות, לופת את עמוד השידרה בתפיסה של ג'ודוקה מנוסה ושולח גרורות סרטניות לארבע רוחות השמיים. אבל תודו שזה מתאים לאינדונזיה.

 

[קפת]

אולי, למיקרונזיה

 

[סיטרא]

ניסית כבר מגלונזיה?

 

[קפת]

בטח!

המדינה זה אני!

 

[Le Fay]

תגיד, גם הקילקני שלהם מטאלי?

סורררררררי... ותודה על האזהרה, בזכותך העברתי את ישיבת הוועד בחמישי אל הטמפל-בר של בוקשתתר, במקום. נירה לי גינס יושבת יותר טוב עם ג'יג'ס וריל'ס (לפחות בדבלין זה עובד, אבל שם משאירה את טמפל-בר למחפשי השורשים האמריקקים). אוףףף, אינברירה, סיבוב פאבים. צ'מעת?