אף אחד לא יודע?

אף אחד לא יודע?

מישהו אולי יודע מה המשמעות של הלוויתן בחוכמת הקבלה? אני מתכוון ע"פ הקבלה ולא ע"פ רעיונות אישיים שיכולים להיות אולי יפים וטובים יותר ..
אולי מוצץ גבעול יכול לבוא לישועה? תודה!
 

רינה8

New member
יונה הנביא ../images/Emo19.gif

במופע חשיפה והלויתן חכם בלילה על בנות הים הבתולות
 
אז ככה

מבירור ראשוני, נראה שהלוויתן נתפס כמפלצת איומה בעיני חז"לנו - ממש התגלמות הרוע. אפילו אומרים שהוא התחפש לנחש כדי לפתות את חוה והתחפש לחוה כדי לפתות את אדם. יש כאלה שאומרים שהוא מולך בימים, והיה קיים עוד מלפני בריאת העולם (ואז, שה' הפריד בין מים למים, הוא שלח את הלוויתן למצולות... הסיפור של יונה הנביא בא ללמד אותנו שאפילו הלוויתן הנורא נשמע לה' החסוד וממלא את מצוותו... האגדה מספרת שכשיבוא המשיח, יעשו סוכה גדולה מעור של לוויתן בירושלים וכל הצדיקים בעולם יאכלו סעודה מבשרו - יעני נצחון הצדיקים על הרשע...
 
חיובי

בנוסף אומרים גם שיבוא שור מטעם אלוהים וינצח את הלויתן. אגב הלויתן בהחלט היה קיים לפני בריאת העולם ואלוהים אמר שהוא ילחם בו עם ביאת המשיח בשביל להראות לכולם מי הבוס. הזכרה של הלויתן אין רק ביונה, אלא גם באיוב
 
שאלה שאלתית

הלויתן מסמל שאפתנות. וכתב הרמ"ע רבי מנחם עזריה מפאנו תלמיד תלמידו של האר"י ז"ל שלעתיד לבוא יש שכר שנקרא לויתן . והוא יהיה שכר לאדם שהיו לו שאיפות ולא מימש אותם. והוא הפסוק לויתן זה יצרת לשחק בו. שפשוט יהיה צחוק אנשים יראו שהם מקבלים שכר על דברים שהם לא עשו. וזהו לשחק בו. והחפץ חיים - רבי ישראל מאיר הכוהן מראדין שואל על הסעודה שהאלוקים יעשה מהלויתן מדוע לא יקחו דגים טריים מהים למה לקחת את הדג הזקן הזה? אלא שהקב"ה ברא את העולם בשלמות והעולם התעוות והתקלקל. וכתוב בפסוק ויברא השם את התנינים הגדולים המפרשים שזה הלויתן. אם כן מובן למה זה יהיה הסעודה כי זה דבר שנברא בשלמות מקסימלית ולא תוכל להחליפו ע"י שום דבר. כיון שהוא תכלית השלמות. חוץ מיזה הלויתן הוא אחד ממחזיקי העולם הוא מנקה את הים מכל מיני דגים רעילים וכדומה. מלבד זאת על דרך המליצה יש אחד שהוא לויתן בקבלה על דרך תותח בפילוסופיה.
 
תשובה תשובתית!

תודה רבה, ידעתי שיש על מי לסמוך!
מאיר יצר מתוך המקורות, וסיקרן אותי לדעת מה בדיוק עושה שמה הלוויתן בשיר מים רבים. נראה לי שבשיר הוא לאו דווקא השלמות וגם לאו דווקא השאפתנות, אלא באמת אותו יצור קמאי, זה שהיה קיים עוד מלפני שהופרדו מים ממים, "התנין הגדול"... זה שבעבר שלט בכל העולם, לא רק בימים. הנה הוא חובט בזנבו העצום, שולח את גייסותיו המיימיים שלא שוכחים, שועטים על החוף, שועטים עלינו בסבלנות ועקשנות אינסופית....ממלאים את דברו של הלוויתן שנמצא בעומקו של כל הימים, במרכז העולם.... איזה תמונה עצומה מצייר לנו מאיר, איזה גודל, איזו עוצמה של רגשות, כל ההיסטוריה של היקום עוד מלפני היווצרות האדם מהדהדת בשיר המופלא הזה..
 

yossnet1

New member
יפה דייקת

כשאמרת שמאיר יצר מתוך המקורות ולא מתוך הדת שבה היה קשה לו למצוא את מקומו.
 
באהבת עצמי אתכסה

"דת" באיזה מובן? לפי מיטב הבנתי, מאיר היה אדם מאמין באופן עילאי ועמוק במיוחד. הוא התעמק גם במקורות ולכן קשה לומר שהוא היה אדם לא דתי. אני חושב שהוא לא הרגיש בנח עם הריטואליות של הדת היהודית כפי שהיא מתבטאת בימינו, אבל הוא ערג לדת היהודית הטהורה והזכה, ואליה תשוקתו וכמיהתו כפי שלמשל מתבטא בשיר "קוצים", בפרקים מיומנו של חוזר בתשובה ועוד. הוא מסתגר בתוך עצמו עם היהדות הפרטית שלו....
 

yossnet1

New member
בהחלט

וזאת הייתה כוונתי. תוכל לראות זאת גם במסע הבחירות (באחת השיחות עם יהודה עדר אם אני זוכר נכון), שיר התעסוקה ועוד.
 
אוקי

לפי השעה בוודאי ניתן להבין שאני לא מספיק מפוקס כדי לכתוב לענין. א. גשם מקומי , אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים. ב. נהנתי לקרוא את תגובתך. ג. באשר לעניין הדת, יש אדם דתי זה אדם שמנהל את חייו באורח חיים דתי, אלא שיש אנשים שיש להם סמפטיה לדת והם אפילו קרובים מאוד לדת. אגלה לכם משהו לא לפרסום מאיר היה לומד הרבה מאוד תורה , תנ"ך גמרא ועוד. ואם דובר על שירים שזה בא לידי ביטוי יש עוד כמה שירים הרבה יותר קרובים לדת מלבד השירים שמוזכרים בהם מילים או משפטים מהמקורות כגון שובי שובי, עורי צפון ובואי תימן. ועוד מלים פה משפטים שם. אבל יש שירים הרבה יותר. למשל, מדרש יונתי כפי שהזכרתי באחת הכתבות כאן שזה שיר חרידי קיצוני. הווי אומר נגד היתר מכירה וכל מיני תחבולות מגוונים ומגוונות שאינם תופסים על פי הדת. היא כאן המקום להאריך ולהסביר את דיני השמיטה על פרטיה. השיר על טיטוס למשל זהו שיר... המשך בתגובה.
 
המשך

השיר על טיטוס הוא שיר שכל כולו גמרא ומדרש על אותם הימים והמלחמה. מה גם אסור לשכוח את המלים בשיר שהוא כתב על אביו אלכסנדר ז"ל בשיר ... "מוצץ גבעול" תעזבנו יום יעזבך יומיים שאלו מלים שחלק גדול מהמוסר היהודי בנוי עליהם . כפי שהוזכר לגבי אדם העוזב את התורה לזמן קצר "אם תעזביני יום יומיים אעזבך" שזה בעצם המקור למילים. והוא כלל גדול בחיי היהודי. אגב בהקשר להתחלה רבי מאיר ז"ל היה משתתף בשיעורי תורה לא אחת ובסוד אגלה לכם שהוא גם היה מוסר את אותם שיעורים מדי פעם . ודי במה שאמרתי. ולגבי השירים . יש שני בתים תורניים בשיר עברנו את פרעה שלא מוכרים יש לי את הקלטת הבלעדית מאיזה הופעה שהוא שר אותם שם, ממש על רקע יהודי הסטורי. אל תראו אותו כך כסתם חילוני, גם לא כחרידי אבל משהו עם תשלובת נדירה ומיוחדת. יש בטח הרבה דוגמאות ששכחתי אבל השעה משפיעה. או כלשון מאיר ז"ל דמוקרטיה לא משתוללת אצלי חג שמח. אגב אולי יש למשהו כח לארגן מפגש פורום?
 
לגבי הקבלה אני לא ממש יודע

המקור של ה"לויתן" הוא במקרא, ולשם הוא הגיע ככל הנראה בהשפעת סביבת המזרח הקדום - מסופוטמיה (ארם נהריים, איזור דרום עירק) אוגרית, פיניקיה (צור, צידון והחוף הדרומי של סוריה) ומצרים. משמעות המילה "לויתן" לא ברורה עד הסוף (ה"הדבקה" שנעשתה לה -במשמעות אותו יונק מימי ענק, היא מאוחרת, כמו מילים רבות בעברית הישראלית שנלקחו מהמקרא והודבקו להן משמעות חדשה שלאו דוקא היתה קיימת במקורן- חשמל, מכונה, חזיז וכו'), והוא יחד עם עוד מילים לא ברורות אחרות - "תנינים גדולים", "נחש בריח" כיוונו כנראה למפלצת הים, שלפי המיתוסים המסופוטמים והאוגריתים היוותה האויב ששואף להשיב את העולם לתוהו ובוהו, ובו נלחם האל כשברא את העולם. המיתוסים האלה, שהיו קיימים גם בתרבות הישראלית הקדומה באו לידי ביטוי באופן מצומצם למדי בתנ"ך, בכמה מזמורי תהילים ובסיפור הבריאה בבראשית, בו תופסת הגבלת המים מקום נכבד, ובו מוזכרת המילה "תהום" שכנראה מקבילה לאלה "תיאמת" שמופיעה בסיפור הבריאה הבבלי - "אנומה אליש". בהמשך, או במסורות מקבילות, התגלגלו המיתוסים האלה לתורת חז"ל, במדרשים ובתלמודים, בהמשך לחוכמת הקבלה, שכאמור, בה אינני בקיא, ומשם גם לשירי מאיר אריאל ז"ל. קו ישר - ממיתוס בריאה בבלי מהמאה הארבע עשר לפנה"ס לתקליט 'מודה אני' שיצא לפני ארבע שנים. 'זהו עצב של מים רבים שרוצים להציף לי את העולם כמו בימים הטובים שלהם, כשהכל פשוט הכל היה מים'
 
למעלה