יש לא מעט דוברי אספרנטו כשפה עיקרית
יש אנשים שעובדים באספרנטו, עם דוברי אספרנטו אחרים. יש קומונות א-ו במדינות חבר העמים. יש פנימייה בברזיל שמנוהלת באספרנטו (שמה "Bona Esperro") יש משפחות שמדברות אספרנטו, בדרך-כלל כשפה מגשרת בין בני המשפחה. ויש אנשים שסתם נושמים אספרנטו כל היום, או שמדברים עם חבריהם באספרנטו, קוראים בשפה זו וכו'. להלן קטע מאנציקלופדית ויקיפדיה דוברי אספרנטו מלידה תופעת דוברי אספרנטו מלידה מדגימה בין השאר את היותה של שפה זו שפה טבעית, שכן, לפי ההגדרה הבלשנית המקובלת, שפה נחשבת לטבעית (לעומת שפת מחשב, שפה מלאכותית, או קודים, למשל) אם יש לה דוברים ילידיים. הדוברים הילידיים מתחלקים לארבע קבוצות מבחינת המקור לידע שלהם: ילדים להורים דוברי שפות שונות, שמצאו את התקשור באספרנטו היעיל ביותר בחוג המשפחה, וכך רכשו הילדים שפה זו. ילדים להורים החפצים להקנות לילדיהם את השפה כדי להשתתף יחד איתם בפעילויות אספרנטו בין-לאומיות לכל המשפחה (כגון קונגרסים, פסטיבלים וטיולים בין-לאומיים), וכן את היכולת לתקשר עם ילדים מתרבויות שונות. ילדים להורים המעוניינים, מסיבות אידיאולוגיות, לקדם את אספרנטו (והרעיון העומד בבסיס השפה) פשוט באמצעים "דמוגרפיים". ילדים להורים המעוניינים להקנות לילדיהם שפה נוספת, מסיבות חינוכיות-אינטלקטואליות, וכדי לקדם את יכולת הילדים לרכוש שפות זרות בעתיד. דוגמה מפורסמת לסוג זה היא שלוש האחיות אלופות השחמט, בנות למשפחת פולגאר היהודיה מהונגריה, שאביהן לימדן אספרנטו על מנת לקדם את יכולתן האינטלקטואלית. בישראל 4 ילדים שספגו אספרנטו מלידתם באינטנסיביות זו או אחרת, משתי משפחות. שתי ילדות מתוכם דוברות את השפה באופן שוטף, ולא שכחו את השפה לאחר גיל הינקות, מאחר שהן מקיימות קשר רצוף עם ילדים דוברי אספרנטו בחו"ל, ולעיתים מדברים עם הוריהן בשפה, בנוסף לשפת האם האחרת, עברית.