אצלנו היו סימנים מוקדמים
בני האספרגר אובחן בגיל 9 רשמית אך כבר בגן טרום חובה נשלחנו ע"י הגננת בגן רגיל למכון להתפתחות הילד בגלל קושי במעברים ומיקוד יתר, הוא נמשך מאד לאותיות כבר בגיל שנתיים- שנתיים וחצי, סמוך ללידת אחיו הקטן, בקושי דיבר אך הצביע כל הזמן על אותיות וכתב אותן, תחילה בצורה לא ברורה ואח"כ ברורה ביותר ובלתי פוסקת: את כל הא-ב, שוב ושוב מבלי להתעניין בקורה סביבו. כשהיה בן שלוש התחפש בפורים לעץ עם אותיות לפי בקשתו. כמובן שמאד התלהבנו ולא חשדנו בכלום. במקביל לאותיות התלהב מאד משעונים סביב גיל שלוש ארבע וכל הסביבה נרתמה לחפש לו תמונות של שעונים ושעונים אמיתיים, יש לו אוסף ממש מרשים עד היום.מינקות לא שיתף פעולה עם חיבוקים, ליטופים ומגעים נעימים כאלו. הרגשתי שהוא מתמסר למגע רק כשהיה חולה. בנוסף ואולי בולט מכל: לא יצר קשרים עם ילדים אחרים בסביבתו וסירב להתחלק בצעצועים. בערך בגיל שלוש למד בעל פה ספרים שלמים כמו "זבוב זבוב מה אתה יכול" "דרקון אין דבר כזה" ועדיין לא חשבנו שהוא משהו מלבד גאון... עדיין אנו חושבים שהוא גאון, מקורי מיוחד ומלא קסם, ובמקביל מנסים לרכך במקומות שקשה, קיים פער עצום בין יכולותיו ובין התנהגותו, ולעיתים קרובות הוא חסר אונים, בודד ובמצב רוח רע. נדמה לי שאנחנו קצת הדחקנו את האבחנה עוד לפני שניתנה רשמית ולו היה היום בן שנתיים שלוש - הייתי מנסה כל אבחון אפשרי. בהצלחה