שוכנת במרומים
New member
אספרגר חרדות
שאלה לי אליכם הורים ואסים. בני בן 5 החל לאחרונה לפתח פחדים וחששות כבדים לגבי מבטים שמופנים כלפיו. ברגע שהוא הופך למרכז העיניינים וגם אם זה כשהגננת מפנה אליו שאלה במפגש הבוקר הוא נכנס לחרדה ומביע את חוסר הנוחות שלו בהתפרצויות חסרות פרופורציה. במצבים של אחד על אחד או מספר מועט של ילדים אין בעיה, אבל ברגע שמדובר במסיבת יומולדת או אירוע משפחתי רב משתתפים, הוא איך נאמר, מתחרפן. הדבר מונע מאיתנו להגיע למקומות הומי אדם, מה גם שאחיו סובל משום שאני נמנעת מללכת איתם למקומות אלו כי כל תשומת הלב מופנית כלפיו. האם עלי לוותר לו ולא ללכת איתו למקומות שעושים לו רע, או להלחם בתופעה ולהוכיח לו שהשד לא כל כך נורא? אני נבוכה להסביר שוב ושוב להורים מדוע לא הגענו לימי הולדת שהוזמנו ולתרץ את זה במחלות שונות ומשונות. אני גם לא מבינה מדוע הילד כל כך חרד שמביטים בו. זה כבר לא הרעש שמפריע לו. הוא מסביר שאלו המבטים. תודה
שאלה לי אליכם הורים ואסים. בני בן 5 החל לאחרונה לפתח פחדים וחששות כבדים לגבי מבטים שמופנים כלפיו. ברגע שהוא הופך למרכז העיניינים וגם אם זה כשהגננת מפנה אליו שאלה במפגש הבוקר הוא נכנס לחרדה ומביע את חוסר הנוחות שלו בהתפרצויות חסרות פרופורציה. במצבים של אחד על אחד או מספר מועט של ילדים אין בעיה, אבל ברגע שמדובר במסיבת יומולדת או אירוע משפחתי רב משתתפים, הוא איך נאמר, מתחרפן. הדבר מונע מאיתנו להגיע למקומות הומי אדם, מה גם שאחיו סובל משום שאני נמנעת מללכת איתם למקומות אלו כי כל תשומת הלב מופנית כלפיו. האם עלי לוותר לו ולא ללכת איתו למקומות שעושים לו רע, או להלחם בתופעה ולהוכיח לו שהשד לא כל כך נורא? אני נבוכה להסביר שוב ושוב להורים מדוע לא הגענו לימי הולדת שהוזמנו ולתרץ את זה במחלות שונות ומשונות. אני גם לא מבינה מדוע הילד כל כך חרד שמביטים בו. זה כבר לא הרעש שמפריע לו. הוא מסביר שאלו המבטים. תודה