אבל יש בעיה קשה אחת
ההגייה בכל שפה משתנה עם הזמן, וקשה להניח שהמצרים הקדמונים ביטאו הברות כמו הקופטים היום. במיוחד, עם הזמן, יש שינויים משמעותיים באופן ההגייה של תנועות. כך שניתן לשער איך דיברו מצרים עתיקים, אבל לא לדעת בוודאות. הייתי רוצה לתת דוגמא מתחום שלמדתי אותו קצת יותר, יוון הקלאסית. קחו לדוגמא את שמו של האל Zeus. כמובן שהוא לא נכתב באותיות לטיניות אלא באותיות יווניות. אנחנו יודעים היטב כיצד לקרוא יוונית קלאסית, אבל לא ממש יודעים איך לבטא אותה. למעשה, אנחנו מבטאים כיום מילים ביוונית קלאסית בעקבות כללים, שרירותיים לחלוטין, שקבע המלומד ארסמוס מרוטרדם בתקופת הרנסנס. לדוגמא, אנחנו לא ממש יודעים אם היוונים הגו את שם האל כזיאוס, זֶבְס (כפי שמופיע בתרגומים אחדים לעברית) או אפילו זוּס. ניתן לשער כיצד הגו שמות מסויימים ביוונית אם נעזרים בתיעתוק מלטינית. לטינית אנחנו יודעים יותר טוב איך ביטאו, ולכן ניתן להיעזר בלטינית להגיית שמות יווניים. אבל שוב, אין לדעת אם הרומאים לא הגו את השמות באופן שונה. למשל, שמות פרסיים או מצריים שמופיעים במקורות יווניים (כדוגמת ה"היסטוריה" של הרודוטוס) נהגים באופן שונה לחלוטין מהמקור. האל המצרי חוֹר הפך ביוונית להורוס, כפי שהאלה אַסִי הפכה לאיזיס. לפיכך, ניתן רק לשער. אנחנו משתמשים בכללים של ארסמוס מטעמי נוחות, בלי לדעת באמת כיצד היוונים דיברו.
ההגייה בכל שפה משתנה עם הזמן, וקשה להניח שהמצרים הקדמונים ביטאו הברות כמו הקופטים היום. במיוחד, עם הזמן, יש שינויים משמעותיים באופן ההגייה של תנועות. כך שניתן לשער איך דיברו מצרים עתיקים, אבל לא לדעת בוודאות. הייתי רוצה לתת דוגמא מתחום שלמדתי אותו קצת יותר, יוון הקלאסית. קחו לדוגמא את שמו של האל Zeus. כמובן שהוא לא נכתב באותיות לטיניות אלא באותיות יווניות. אנחנו יודעים היטב כיצד לקרוא יוונית קלאסית, אבל לא ממש יודעים איך לבטא אותה. למעשה, אנחנו מבטאים כיום מילים ביוונית קלאסית בעקבות כללים, שרירותיים לחלוטין, שקבע המלומד ארסמוס מרוטרדם בתקופת הרנסנס. לדוגמא, אנחנו לא ממש יודעים אם היוונים הגו את שם האל כזיאוס, זֶבְס (כפי שמופיע בתרגומים אחדים לעברית) או אפילו זוּס. ניתן לשער כיצד הגו שמות מסויימים ביוונית אם נעזרים בתיעתוק מלטינית. לטינית אנחנו יודעים יותר טוב איך ביטאו, ולכן ניתן להיעזר בלטינית להגיית שמות יווניים. אבל שוב, אין לדעת אם הרומאים לא הגו את השמות באופן שונה. למשל, שמות פרסיים או מצריים שמופיעים במקורות יווניים (כדוגמת ה"היסטוריה" של הרודוטוס) נהגים באופן שונה לחלוטין מהמקור. האל המצרי חוֹר הפך ביוונית להורוס, כפי שהאלה אַסִי הפכה לאיזיס. לפיכך, ניתן רק לשער. אנחנו משתמשים בכללים של ארסמוס מטעמי נוחות, בלי לדעת באמת כיצד היוונים דיברו.
