אסטרטגיית ME TOO

[דוב הוז]

אסטרטגיית ME TOO

יש לי עבודה להכין למכללה ואין לי מושג מה זה ME TOO אם מישהו יכול לתת לי הסבר + דוגמאות אני אודה לו מאוד

 

[johny_abola]

חיקוי

להעתיק מהמותג המוביל - להיות כמה שיותר דומה לו. לדוגמה - מעריב (עופר) קיבל בתחילת שנות ה-90, כשיחס הקוראים בינו לבין לידיעות היה כ-1:5, את ההחלטה להיות בדיוק כמו ידיעות - טבלואיד עממי שפונה לכולם (היה לפני כן ברודשיט), עם הרבה צבע וכותרות גדולות - במקום לנסות "לברוח מהקו" / להתבדל מידיעות ולהיות שונה. כתוצאה מהמהלך הצטמצם היחס ל-1:2.

 

[דוב הוז]

תודה שענית אבל...

האם יש לך את הגורמים שמובילים חברות לבצע את הגישה הזו ME TOO ואם יש לך דוגמאות יותר עכשוויות כי זה בשביל עבודה שלי ולא בדיוק עולה לי משהו לראש

 

[TIC]

לא דוגמא קלאסית,

כי החיקוי הוא לא 1:1, אבל תאר לך מצב שחברת סלולר מסויימת היתה מציעה לחנוכה 1,000 SMS-ים חינם. אם חברת סלולר מתחרה היתה מציעה שעתיים מאוחר יותר שיחות וידאו חינם במהלך החנוכה, היית יכול לראות בזה סוג של ME TOO (מהסוג שעושים טיפה'לה אחרת, כדי שלא יאמרו עליך שאתה ME TOO). TIC.

 

[johny_abola]

דווקא מאוד קלאסית!

me too הוא בעיקר ברמה אסט'. ברמה שאתה מדבר עליה - חיקוי מבצע - זו פשוט תהיה העתקה עלובה

 

[johny_abola]

טוב, לא הבנתי אותך כנראה

קבל ביטול

 

[ארנסטו פואמה]

בגדול

החברות שנוקטות בשיטה הזאת מחקות מוצרים או מהלכי שיווק שהוכחו כמוצלחים. כלומר הן רוכבות בעצם על גל ההצלחה של המתחרה. זה גם חוסך להם בעלויות מחקר ופיתוח (בלי סקרים, קבוצות מיקוד, עיצוב פורמטים, פיתוח אריזה רעיונית וכו'). בנוסף, נקיטת אסטרטגיה אנטי-מבדלת מכוונת יוצרת אצל הצרכן תחושה שהכל בעצם דומה ולכן אין סיבה להעדיף או להשאר נאמן למתחרה.

 

[johny_abola]

יש כמה גורמים

למשל, שהמותג המוביל נוקט באסט'/טקטיקה כל כך מוצלחת, ומצליח לתפוס נתח שוק חזק מאוד, והדרך היחידה לנגוס בו זה דרך ראש בראש. או שהרבה יותר קשה או עם עלות גבוהה להתבדל ולקחת נתיב עצמאי. או שהמותג המוביל תופס טריטוריה רחבה מאוד בקהל היעד, והמותג השני פועל ע"פ אסט' המודל החציוני של הטלינג. ויש עוד.

 

[דוב הוז]

תודה לכולם אבל..

אם יש לכם עוד סיבות ובעיקר דוגמאות!!! זה מאוד יעזור

 

[ארנסטו פואמה]

קח לדוגמא את תחום אריזות המזון

הרבה רעיונות שמעלה חברה אחת מיושמים די מהר ע"י החברה המתחרה. לדוגמא אם תנובה יצאה במארז מרובע של ארבע גביעי גבינה לבנה קטנים, שטראוס תעשה אותו דבר לגבינות הסקי שלה. אותו דבר עם שמינית גביעי דנונה שטראוס ארוזים בקרטון מול שמיניה בקרטון של יופלה. "רשת" להעלאת גבינה בולגרית פיראוס מול זו של גד. אריזות סלטים אישיות של אחלה מול אריזות ה-125 גר' של צבר. פקק "ספורט" לבקבוק מי עדן אישי מול זה של נביעות. אני בכוונה לא מציין איזו חברה היתה ראשונה ואיזו עקבה אחריה (כי אני לא זוכר). בכל מקרה, היתה חברה שהשקיעה בפיתוח רעיון, והאחרת - העתיקה.

 

[יפעת56]

עוד קצת

הרעיון באטסטרגיה הזו היא לבנות על נאמנות נמוכה של צרכנים למותג, ובאמצעות זו להציג לו מותג מאוד דומה עם ערכים מאוד דומים שנראה בצורה מאוד דומה וכך להקטין אצלו את החשש מלהתנסות במותג החדש. תמחיר זול במעט של המותג המחקה מגדיל עוד יותר את האטרקטיביות שלו בעיני הצרכן .מחשבות הצרכן: אם אני קונה משהו שהוא אותו הדבר למותג הטוב ועוד במחיר יותר זול, שיחקתי אותה. מחקרים מראים כי 75%-80% מהחלטות הקניה מתבצעות בחנות עצמה, דבר שמשחק עוד יותר לטובת החקיינים, לצרכן אין זמן להתעמק, זה נראה אותו דבר, כמו זה המפרסם והמבטיח, במחיר טוב יותר..... דוגמאות טובות: סוכריות ללא סוכר של כרמית "חופשי" וסוכריות ללא סוכר של עלית "מותר" קרמבו של שטראוס וקרמבו של דובוני התיבוליות החדשות של אוסם לתיבוליות של קנור הסלטים החתוכים המוכנים של שטראוס לסלטים של הירקנים מהשטחים

 

[TIC]

מספר תיקונים קלים

החקיין לא חייב להיות זול ממבצע המהלך המקורי. המחרה, ולא תמחיר. ה"אטרקטיביות" שאת מדברת עליה היא העדפה מבוססת מחיר, כאשר בפועל הרי ידוע לנו שהעדפה מבוססת מחיר היא לא ההעדפה היחידה. מה שאטרקטיבי לאחד לא אטרקטיבי לאחר. יתרה מזאת - לעתים מה שאטרקטיבי לצרכן אחד דווקא מרחיק את הצרכן האחר. כשאת קונה מותג, את קונה מותג. את לא יכולה לרכוש "מותג זהה" בסכום שונה - גבוה יותר או נמוך יותר, כי גם המחרה היא חלק ממהלך הרבה יותר גדול ומקיף שנקרא מיתוג ("זה נראה ממש כמו נייק, רק עם סמל של המגפר"). את בטוחה לגבי ה-75-80%? אשמח אם תוכלי להפנות אותי למחקר. אני מכיר נתונים אחרים וזה חשוב לי. תודה, TIC.