אסטרטגיה

[SHABBI THE 3]

אסטרטגיה

נראה לי שהיה דיון כזה לפני כמה חודשים אבל הוא היה קצת שונה. השאלה שלי היא: מי היה המצביא האסטרטג הטוב בהיסטוריה? לא לשפוט לפי כמות שטחים שכבש אלה לפי הטקטיקה שבה נקט בקרב. איך הוא הסתדר במיעוט, במצב קריטי, בתנאים קשים... האם זה היה נאפוליון רומל אלכסנדר מוקדון יוליוס קיסר חניבל גאנגיס חאן . . .

 

[פראזניק]

אני לא כזה מומחה גדול

אבל אם אתה שואל אותי, חניבעל ונפוליון. חניבעל, בזכות קרב קנה. (טקטיקה מעולה) נפוליון - שבקרב אוסטרליץ ניצח את הפרוסים (ושאר אויביו) גם כשהיו בעדיפות עצומה עליו - טקטיקה חדשה וארגון צבאי ששינה את פני העולם במידה מסוימת.

 

[קוכולין]

אני הייתי דווקא הולך על סון-טסו

לא בהכרח בגלל שהיה מצביא מזהיר בשדה הקרב (הוא היה), אלא דווקא בגלל הבנתו האלמותית בפסיכולוגיה של המלחמה, דבר שלא השתנה מימיו עד ימינו. והנה- ספר האסטרטגיה שלו, שנכתב לפני יותר מאלפיים שנה, תקף היום כתמיד.

 

[דבר דעה]

נושא בעיתי לתשובה.

יש שני הבטים לנושא שהעלתה, אחד התרומה של אותו מצביא למהלכי ההיסטוריה, ושתיים הכישורים בפועל. אחד המרכיבים החשובים ביותר במדידת הכישורים, הוא היכולת לשלוט ולארגן תנועה מורכבת של כמות גדולה מאוד של כוחות, מורכבים ורבים, כגון, חי"ר, תחזוקה, אויריה, ארטילריה ועוד. כיום הכוחות גדולים מתמיד ומורכבים מתמיד. בעבר היו אלו בעיקר כוחות יבשה, סוסים וחי"ר, פה ושם כידונאים וקשתים, ויותר מאוחר הארטילריה הפרמיטיבית. לכן היום רבים מהמפקדים בעולם המערבי שמים בכיס הקטן את כול המצביאים מהתקופה הקדומה ועד נפוליאון. מצד שני תרומתם להתפתחות ההיסטוריה היתה קטנה מאוד (למעט אולי פרנקס ושוורצקופ). השניים היחידים שמשלבים בין שני ההבטים הללו הם לדעתי, זוקוב ורומל. רומל, בזכות כישוריו הוא, כמעט וסילק את בריטניה מהמזה"ת. וזוקוב הוביל את הצבא האדום מפאתי מוסקבה ועד תוככי ברלין.

 

[האייל הקורא]

אני אישית

הייתי לוקח את מחמת פאתיח-אשר הכניס את רעיון הארטילריה הימית לתוך מערכות הקרב וזאת בזמן שהוא כבש את קוסטנטינופול ...

 

[סמיאגול]

יש הבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה

טקטיקה-גורמת לך לנצח את הקרב אסטרטגיה- היא סדרת החלטות המביאות אותך למטרה שהוצבה מראש. לכן חניבעל היה טקטיקן מעולה(הטוב ביותר לדעתי) אך אסטרטג עלוב. האסטרטג הטוב ביותר לדעתי היה יוליוס קיסר, הוא נאלץ להתמודד עם הפוליטיקה הפנימית של רומא ,עם מצביאים אחרים ועם הצבאות שלחמו בו. זו בדיוק המהות של האסטרטג.

 

[nazgulheir]

דוגמה ליוליוס קיסר היא גאליה

הוא הצליח להשתלט עליה תוך כדי הפגנת ידע אדיר בפוליטיקה הפנימית בין השבטים וכריתת בריתות חכמות.

 

[masorti]

הבה וננסה רעיון מפתיע...

האסטרטג הטוב בהסטוריה היה קורטז. בעזרת 400 לוחמים הוא הצליח להשתלט תוך שנתיים על האימפריה האצטקית, תוך ניצול יריבויות פנימיות של הילידים ואת אמונותיהם הדתיות.

 

[SHABBI THE 3]

לפי דעתי

יוליוס קיסר היה גם הטקטיקן הטוב ביותר וזה התבטא ביכולתו לנצח צבאות גדולים ממנו בהרבה ובשטחים מגוונים. השיא היה כאשר ניצח צבא של כוחות גאלים אשר מנו כ200 אלף חיילים ובצבאו היה רק כ70 אלף.

 

[סרטוריוס]

אם זה המדד, אז אלכסנדר עובר את

יוליוס (שהיה טקטיקן גדול, אל תבין לא נכון) ואפילו הנרי החמישי , אם אני לא טועה. ואולי זה נותן לנו כיוון מעט נכון יותר של הדיון: לא מי היה הטקטיקן הגדול ביותר, או האסטרטג הגדול ביותר, אלא המבצע הטקטי והקמפיין האסטרטגי הגדולים ביותר, כשנתחיל מלקבוע קריטריונים. כמו שמודדים ענפי ספורט שבהם יש שופט שמנקד ביצוע.

 

[hastings]

אני אחזור על מה שאמרתי כבר

בלינק הבא: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=433&msgid=13730934 ואוסיף רק ששווה לקרוא את כל הפתיל ההוא.

 

[סארון]

באמת דיון קצת דמגוגי..

איך אפשר להשוות בין מצבעים בתקופות שנות הרי אלף ואחד דברים השתנו בין התקופות כך שהשווה היא בלתי אפשרית למעשה..

 

[פראזניק]

דיון כמעט בלתי אפשרי..

הדיון הזה בלתי אפשרי כמעט. כפי שציינת, מדובר על תקופת זמן ארוכה מאד, בה השתנה הכל, כמעט... לכן, בחרתי אני רק מתוך הרשימה שנתן פותח האשכול.

 

[סרטוריוס]

תעיף מבט בתגובה הקודמת שלי כאן

אני חושב שאם נצליח ליצור איזה שהוא מדד של קושי "שיתייחס תמיד לאפשרויות אותה תקופה) אז נוכל לפחות לדבר על המבצע או המערכה המרשימים יותר, גם אם לא להכתיר אדם מסוים.

 

[איסקרה]

טוכאצ'בסקי? ז'ומיני?

 

[Yaronimus]

מה עם ג'ינג'יס חאן?

בזמנו הוא כבש שטחים נרחבים, מערב לרוסיה ואירופה, וכל זאת כשהצבא שלו לא הייה מסודר כמו הצבא הרומאי והצבאות היום.

 

[דבר דעה]

עד כמה שאני זוכר,

הצבא שלו כן היה מסודר.

 

[סרטוריוס]

מסודר במידה מסוימת כן, אבל

לא קרוב למודל הרומאי או למודלים מודרניים. אני לא בקיא מספיק בקרבותיו של ג'ינגיס, אבל אני לא מתרשם שהוא עומד בשורה אחת עם גדולי כל הזמנים. הגדולה שלו הייתה יותר פוליטית, לטעמי: הוא הצליח לאחד את שבטי המונגולים תחת מניגותו ולכוון אותם למעשים תכליתיים. ג'ינגיס בוודאי היה טקטיקן מעולה, כדי לנצח בכל הקרבות האלה - כולל מול יריבים מונגוליים שאותם לא יכול היה להכריע בשיטות הלוחמה זרות - אבל לא יודע אם הוא היה **כזה** כלי. הדינמיקה הזו של המוני פראים ונודדים או נודדים למחצה שמצליחים, ברגע שהם מתאחדים, לרמוס את כל העומד בדרכם, אירעה כמה פעמים בהיסטוריה.

 

[דבר דעה]

צריך לזכור שאותם "פראים" חיו בתנאים

קשים בערבות אסיה. תנאים שחיבו אותם לגלות תושיה ותחכום בניצול השטח בו הם חיו. תחכום שיכל להתבטא גם בלוחמה.

 

[hastings]

הגאונות של ג'ינגיס חאן

הגאונות האמיתית שלו לא הייתה בתחום הצבאי, אלא אכן בתחום הפוליטי. לפניו ואחריו קמו "אמיפריות ערבה" שהצליחו לנצל את המיומנות של פרשי הערבה של אירו-אסיה ברכיבה ובשימוש בקשת כדי ליצור מדינות שמרכזן בערבה, ואשר נגסו במדינות המיושבות שבשוליה (ולעתים כבשו אותן בשלמותן). הגאונות של ג'ינגיס חאן הייתה ביכולתו לבסס מנגנונים ששרדו לאחר מותו. רוב האימפריות האלה נעלמו לאחר מות המייסד שלהן, מכיוון שלא היה אדם כישרוני כמוהו שימשיך את שלטונו ומכיוון שלא היו להן מנגנונים מנהליים/פוליטיים שעליהם אפשר היה להסתמך. ג'ינגיס הצליח ליצור כאלה מנגנונים, ובניו ונכדיו השכילו להשתמש במנגנוני הארצות שכבשו כדי לשרוד הלאה. בתחום הצבאי, הוא ומפקדיו אכן עשו עבודה יפה בניצול היתרון שלהם, אבל אני לא יודע כמה מזה אפשר ליחחס לו עצמו. המרחקים שבהם מדובר, ואופי הצבאות, משמעם שהשליטה הייתה מבוזרת מאוד. הניצחונות היו הודות לאנשים בשטח, ומידת השליטה שלו על מהלכי קרב, ואפילו על אספקטים אסטרטגיים ולוגיסטיים של המעכות, הייתה קטנה למדי.