אסור לאבד תקווה
מאמר שפורסם במקור בבלוג שלי אסור לאבד תקווה התרשמותי שהציבור מיואש מהפוליטיקה. אני קורא לא לאבד תקווה, ולא לפסול מראש יוזמות חדשות כמו מפלגת תפנית יצאתי השבוע פעמיים לשטח, לחלק פלאיירים של מפלגת תפנית לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. הכוונה לא היתה למפעל רציני מדי של תעמולה, אלא פשוט רציתי לצאת ולקבל בעצמי רשמים מהציבור על מפלגת תפנית, מעבר לחוג מכריי המצומצם יחסית. הרשמים היו לא טובים... האנשים מיואשים לגמרי מהפוליטיקה. זה לא שהציבור סתם לא מתעניין בפוליטיקה בגלל שהוא עסוק בעצמו. גם זה קיים פה ושם. אלא בעיקר, האנשים חסרי תקווה, לא מאמינים שבאמת משהו טוב יכול לצאת ממפלגה פוליטית. הם אומרים שכולם שקרנים, כולם גנבים, כולם מושחתים. האנשים שאני נתקלתי בהם לא היו מוכנים לשמוע אפילו על מפלגה חדשה. הם ישר פסלו, אמרו שאנחנו בטח כמו כולם. כשאמרתי לאנשים שאנחנו נלחמים בשחיתות, הם אמרו "גם אתם לא תצליחו", או "אתם בעצמכם תהפכו למושחתים ברגע שאני אצביע בעדכם." אני טוען שהציניות הזאת שפוסלת מראש את הכל היא החטא הכי חמור של המצביע הישראלי. תחשבו כמה זה נוראי כשאומרים ש"כולם מושחתים", "כל המפלגות מסריחות". אין לך דבר יותר נוראי מאשר איבוד האמון הגורף באנשים. הפסילה מראש הזאת היא הרסנית ומסוכנת לכל חברה. בן אדם חייב לתת צ`אנס. איזה מין בן אדם אתה כשאתה לא מוכן לשמוע על משהו חדש, לקרוא מצע של מפלגה חדשה. איזה מין דבר זה ששופטים אנשים בלי להכיר אותם. ישר קובעים ש"שמענו עליהם", לפני שבאמת הקדשת זמן לקרוא את מה שהם כותבים, להקשיב לדעות שלהם, ולבחון את הישגי העבר שלהם. ולתפנית יש מצע מפורט, יש הצעות קונקרטיות איך להילחם בשחיתות, ולמנהיג המפלגה עוזי דיין יש עבר מרשים של הישגים ופעילות חברתית. אבל הרבה מהציבור מחמיץ את החידושים של המפלגה הזאת, בגלל שאין להם מספיק לב בשביל לשים אותו על משהו חדש שהם טרם נתקלו בו. אנשים לא מספיק מעמיקים. הם טסים מעל לפוליטיקה במהירות שיא, מלאי ציניות ושובע עצמי. כשטסים ככה, לפעמים מפספסים נקודות קטנות הראויות לתשומת לב. כששוללים מראש את הכל, וכשיוצאים בהכללות פרועות על הכלל, לפעמים מחמיצים איזה פרט ייחודי ונדיר. נכון, הפוליטיקה עד היום הסריחה ויצאה לנו מכל החורים. אבל קמה בישראל מפלגה חדשה, המתחייבת להיות נקייה ולנקות את המערכת. למה לא להאמין שאנחנו נישאר מחוייבים, ולמה לא להאמין שאנחנו גם נצליח? די עם הייאוש הציני הזה. הגיע הזמן לשנות אופנה. אני בעד להתחיל לתת אמון באנשים, ולהתחיל לתת אמון שאפשר באמת לשנות פה. חוץ מזה, לא יקרה כלום אם נתאכזב. אל תשכחו, שתמיד עדיף להיות אופטימיסט טיפש מאשר פסימיסט חכם. אתם תהיו תמימים, תהיו טובים, תאמינו באנשים. אם האמנתם ואכזבו אותכם - אתם הייתם בסדר. אבל אם לא נתתם צ`אנס - אתם הייתם לא בסדר. אבל אל תדאגו, מפלגת תפנית לא תאכזב אותכם.... אנחנו משהו אחר.... אז בשורה התחתונה, אני חושב שכל מי שקרא רשומה זו, ובייחוד אם הוא הסכים איתה, צריך לפתוח את אתר האינטרנט של מפלגת תפנית, ולהתחיל להכיר אותה. אם הוא בכלל רוצה להיות צדיק, שיפיץ את הרשומה הזאת לכל חבריו, בהנחה שיש לו. תודה.
מאמר שפורסם במקור בבלוג שלי אסור לאבד תקווה התרשמותי שהציבור מיואש מהפוליטיקה. אני קורא לא לאבד תקווה, ולא לפסול מראש יוזמות חדשות כמו מפלגת תפנית יצאתי השבוע פעמיים לשטח, לחלק פלאיירים של מפלגת תפנית לסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון. הכוונה לא היתה למפעל רציני מדי של תעמולה, אלא פשוט רציתי לצאת ולקבל בעצמי רשמים מהציבור על מפלגת תפנית, מעבר לחוג מכריי המצומצם יחסית. הרשמים היו לא טובים... האנשים מיואשים לגמרי מהפוליטיקה. זה לא שהציבור סתם לא מתעניין בפוליטיקה בגלל שהוא עסוק בעצמו. גם זה קיים פה ושם. אלא בעיקר, האנשים חסרי תקווה, לא מאמינים שבאמת משהו טוב יכול לצאת ממפלגה פוליטית. הם אומרים שכולם שקרנים, כולם גנבים, כולם מושחתים. האנשים שאני נתקלתי בהם לא היו מוכנים לשמוע אפילו על מפלגה חדשה. הם ישר פסלו, אמרו שאנחנו בטח כמו כולם. כשאמרתי לאנשים שאנחנו נלחמים בשחיתות, הם אמרו "גם אתם לא תצליחו", או "אתם בעצמכם תהפכו למושחתים ברגע שאני אצביע בעדכם." אני טוען שהציניות הזאת שפוסלת מראש את הכל היא החטא הכי חמור של המצביע הישראלי. תחשבו כמה זה נוראי כשאומרים ש"כולם מושחתים", "כל המפלגות מסריחות". אין לך דבר יותר נוראי מאשר איבוד האמון הגורף באנשים. הפסילה מראש הזאת היא הרסנית ומסוכנת לכל חברה. בן אדם חייב לתת צ`אנס. איזה מין בן אדם אתה כשאתה לא מוכן לשמוע על משהו חדש, לקרוא מצע של מפלגה חדשה. איזה מין דבר זה ששופטים אנשים בלי להכיר אותם. ישר קובעים ש"שמענו עליהם", לפני שבאמת הקדשת זמן לקרוא את מה שהם כותבים, להקשיב לדעות שלהם, ולבחון את הישגי העבר שלהם. ולתפנית יש מצע מפורט, יש הצעות קונקרטיות איך להילחם בשחיתות, ולמנהיג המפלגה עוזי דיין יש עבר מרשים של הישגים ופעילות חברתית. אבל הרבה מהציבור מחמיץ את החידושים של המפלגה הזאת, בגלל שאין להם מספיק לב בשביל לשים אותו על משהו חדש שהם טרם נתקלו בו. אנשים לא מספיק מעמיקים. הם טסים מעל לפוליטיקה במהירות שיא, מלאי ציניות ושובע עצמי. כשטסים ככה, לפעמים מפספסים נקודות קטנות הראויות לתשומת לב. כששוללים מראש את הכל, וכשיוצאים בהכללות פרועות על הכלל, לפעמים מחמיצים איזה פרט ייחודי ונדיר. נכון, הפוליטיקה עד היום הסריחה ויצאה לנו מכל החורים. אבל קמה בישראל מפלגה חדשה, המתחייבת להיות נקייה ולנקות את המערכת. למה לא להאמין שאנחנו נישאר מחוייבים, ולמה לא להאמין שאנחנו גם נצליח? די עם הייאוש הציני הזה. הגיע הזמן לשנות אופנה. אני בעד להתחיל לתת אמון באנשים, ולהתחיל לתת אמון שאפשר באמת לשנות פה. חוץ מזה, לא יקרה כלום אם נתאכזב. אל תשכחו, שתמיד עדיף להיות אופטימיסט טיפש מאשר פסימיסט חכם. אתם תהיו תמימים, תהיו טובים, תאמינו באנשים. אם האמנתם ואכזבו אותכם - אתם הייתם בסדר. אבל אם לא נתתם צ`אנס - אתם הייתם לא בסדר. אבל אל תדאגו, מפלגת תפנית לא תאכזב אותכם.... אנחנו משהו אחר.... אז בשורה התחתונה, אני חושב שכל מי שקרא רשומה זו, ובייחוד אם הוא הסכים איתה, צריך לפתוח את אתר האינטרנט של מפלגת תפנית, ולהתחיל להכיר אותה. אם הוא בכלל רוצה להיות צדיק, שיפיץ את הרשומה הזאת לכל חבריו, בהנחה שיש לו. תודה.