אסון רשתות הקניות

[סבא של כיפה אדומה]

לאחרונה אני צופה בטלויזיה בפרסומת אודות רשת קניות שאני לא נוהג לקנות שם אצלה
אני גם לא אומר את שמה אבל אציין שהפרזנטור שלה הוא גבר זקן ממוצא עיראקי שאבדו עליו כבר כמה קלחים.
בקיצור בדרכי לסופר שלי, נזכרתי באותה פרסומת ומאחר שיש סניף כזה קרוב לביתי אמרתי לעצמי:"מה איכפת לך להיכנס ולבדוק הכצעקתה"?
עצמי ענה לי בהגיעינו: "למה שלא תקח עגלה ותפסיק לזבל"?
התחלתי לשוטט בין המדפים ולא דובים ולא יער, המחירים גבוהים בדיוק כמו שהיה תמיד.
הפירות והירקות כנ"ל\ ובכלל הבננות נראות כמו הז' של סבתא שלי.. (ירוקות, קטנות, רכות, עם כתמים שחורים ומגעילים)
מרוב שברחתי משם שכחתי להוציא את המטבע 5 ₪ מתוך העגלה.
כשאני מוצא 5 שקלים באיזו עגלה שמצאתי במקרה
אז אני קורה לזה: "שלל" וכשאני מאבד 5 ₪ בעגלה שברחתי ממנה
אני קורא לזה: "חלל"..
והנה אני שוב בסופרמרקט שאני רגיל לקנות בו אבל גם שם המצב לא הכי מושלם.
למשל קניתי 2 חב' פדים עבור אישתי במחיר שמצויין על המדף
וראה זה פלא, בקופה ניסו לחייב אותי במחיר המלא 44 שקלים, לא עזרו הצעקות והתחנונים
המחיר נותר כהוא זה, עוד עדות לנוכלות השיווקית נוסח שיטת מצליח.
לפחות אני מתנחם בזה שאני עושה להם "שמות" בפינת הטעימות שאני המצאתי
בורקסים אני נוגס איזה חצי ק"ג לפני שאני מגיע לקופה
כנ"ל עוגות ווניל (נפוליאון)
פעם המחיר על צנצנת ריבה היה כל כך גבוה שמרוב תדהמה הצנצנת נפלה לי מהיד והתנפצה.
אני חושב שעל הצרכן להיות אקטיבי יותר ולהשיב מלחמה שערה.
או במילים אחרות: שתלכו לכל הרוחות.