אסון בטקס הר הרצל

TIGER SCORPION

New member
אסון בטקס הר הרצל

וזהו יום עצמאות שחור לטקס הדגלים
וכמו תמיד במדינת ישראל פועלים לפי הסמוך
אך יותר מזה פועלים לפי חבר מביא חבר
אם היו מביאים קבלן מקצועי ואמין זה לא היה קורה.

כמה אסונות המדינה שלנו מקבלת על טמטום
על גשר המכביה,אסון אולמי ורסאי,ובטח יש עוד מלא אסונות ששכחתי.

רואה את זה בכל מקום בעבודות שעבדתי
רואה בלימודים שלמדתי
רואה את החפיפות והעצלנות.
מה שמפתיע בכל הענין שדווקא אנשים שלא גדלו בארץ
וגדלו באירופה המזרחית והמערבית באים לארץ עם תרבות עבודה אחרת

אפילו את המלחמה האחרונה בישראל ניהלו לפי הסמוך..

אם היו עובדים בארץ שמונה או תשע שעות ביום במשכורות מכובדות
הרמה של העובדים היתה גבוהה התפוקה גבוהה והיתה רמה.

רמת העבודה שווה ל@
 

TIGER SCORPION

New member
כמו שהיהודים סמכו על הרבנים?

כמו שיהודי גרמניה סמכו על הרבנים שאמרו להם
אין צורך לעזוב את הבתים לא יפגעו בהם
והרבנים עצמם ברחו
וכל זה ב1933 עם עליית הנאצים

ומלחמת יום כיפור-סמכו על ראש אמ"ן ולא ראש המוסד

לדעתי גם כיום העם שלנו חי על "סמוך"
סמוך על האמרקאים שיגנו מפני אירן
סמוך על צה"ל שיגן מפני חיזבללה וסוריה
סמוך על ביבי שיוריד מיסים בעוד שהנגיד מזהיר
שאם לא יעלו מיסים הכלכלה שלנו תהיה במיתון כבד.
הגיע הזמן לשנות את העם הזה
 

ינוקא1

New member
היו כמה שברחו

הרבה הרבה בחרו להיהרג עם צאן מרעיתם.

מישהו שאני מעריץ במיוחד הוא הרב יששכר שלמה טיכטאל , שבתחילת דרכו היה רב חרדי אנטי ציוני , ובזמן השואה חיבר ספר שכולו אומר "טעינו , הציונים צודקים , צריך לעלות ולבנות את ארץ ישראל ! השואה באה כי לא עשינו זאת ! "
הספר נקרא "אם הבנים שמחה".

הוא נרצח ממש לקראת סוף השואה , כאשר הגרמנים הסיעו אותם לפנים היבשת בקרון רכבת עם שבויים אוקראינים שגזלו פרוסת לחם מיהודי שהיה לידו. מכיוון שהוא ידע שפרוסת הלחם היא עניין של חיים ומוות בשביל אותו יהודי הוא דרש מהם שיחזירו אותה. והם רצחו אותו.
הי"ד.
אז אתה רואה כאן רב יהודי גדול שנרצח כאשר הגן על יהודי אחר.

http://he.wikipedia.org/wiki/ישכר_שלמה_טייכטל
 
יש משהו בתרבות הישראלית

שמאוד מכוער בעיני
ונתקלתי בו לא פעם
הוא חוסר היסודיות,
הוא חוסר הרצון להתמקצע ולעשות דברים עד הסוף בלב שלם ובאהבה,
לא כולם כאלה אבל יש הרבה, הרבה מידי
שכל עניינם הוא כסף
וכמה שיותר,
לא גאווה מקצועית, לא רצון אמיתי לעשות את העבודה הכי טוב שאני יכול
אלא לעשות אותה הכי מהר ובכמה שפחות עלות,
גם על חשבון הבטיחות.
חבל, פשוט חבל שלא לומדים
וממשיכים להתנהל מאסון לאסון(גשר המכביה, גג הפלקל באולם ועוד ועוד).
מתי נבין שכולנו ערבים זה לזה
ויש לנו אחריות כלפי עבודתנו?
 
למעלה