אנ ימקווה שהקישור יעבוד...

The Reuty

New member
אנ ימקווה שהקישור יעבוד...

כתבתי את זה בפורום של עזרה נפשית לחיילים, אבל לא עונים לי שם... ואני לא מסוגלת לחיות ככה... יש כמה דברים שאני רוצה להוסיף. הקטע של הצבא לא מטריד אותי. היום דיברתי עם חברה שלי(הבת זוג שלי..) והיא אמרה לי שהיא לא מסוגלת להתמודד עם זה.. שאני יכולה לבחור או שהיא תתמודד עם זה אבל לא נדבר בטלפון או שהיא תדחיקואני לא אספר לה כלום על הבעיה הזו. לא על הכדורים, לא על הבדיקות, לא על התוצאות. ואני לא יכולה לעשות את זה כי זה עשיו יהיה חלק מהחיים שלי. הבדיקות, הכדורים, הכל. היא לא רוצה לקבל את זה שיש לי את זה. שאני צריכה לקחת כדורים לדילול הדם... היא הסכימה בסופו של דבר לנסות לא להיות בדיכאון ושהיא כן תספר לי דברים ותפתח אליי.. אם קשה לה בטלפון אז היא תכתוב ואז תקריא לי... אני מקווה שיהיה בסדר... אם יש לכם רעיונות, איך אני יכולה לעזור לה להתמודד עם זה, בבקשה תגידו לי.. כי אני יודעת כמה זה קשה לתמוך במישהו "חולה"... יש לי אבא חולה.. וזה לא חיים קלים... אוף אני כ כך מבולבלת..
 

dm 4

New member
יקירתי ניראה לי שהנושא שלך מעט

כבד על כתפינו הרכות,אולי בפורום תמיכה למבוגרים?
 

The Reuty

New member
עזוב..

לא משנה אני אסתדר לבד סדרך שלי תודה בכל מקרה....
 

yaeltal

New member
The Reuty..

אין סיבה שתצטרכי להתמודד עם זה לבד.. לפעמים לוקח קצת זמן לענוצת, אבל ש כאן מי שרוצה לעזור.. גם אם רק בלהיות איתך בתוך ההתמודדות הזו.. גם עם המחלה וגם עם החברה.. אני לא יודעת אם אוכל לייעץ לך איך לעזור לבת זוגך להתמודד.. אני לא מכירה אותה ולא יודעת מאין נובע הקושי שלה.. מעבר לפחד והדאגה שהיא מרגישה כנראה עלייך ועלייך.. אולי, יש גם דרך ביניים, שהיא לא התעלמות מהמחלה והטיפול שנכנסו לחייך, וגם לא התייחסות גדולה מדיי שתעורר בה אימה..? אולי לאט לאט, גם את תתרגלי לטיפול הזה.. ולאט לאט יהפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלך, ולמשהו יומיומי שגרתי, ולא כלכך מפחיד..? אולי לנסות להתמודד עם זה בטיפות קטנות.. לתת לה זמן להבין ולעכל.. וגם לך.. ואולי אחרי שיעבור קצת זמן, תתרגלו שתיכן למצב החדש ותוכלו להתמודד איתו ביחד..? אני מקווה שהבנתי נכון את הבעיה ושההצעות שלי אינן רחוקות ממה שהתכוונת לשמוע.. אם זה לא המצב, ובעצם בכל מקרה, את מוזמנת לשתף במחשבות שעוברות בך כעת..
יעל..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
רעותי, יקרה..

שומעים את העצב והתסכול מכל הבשורות הלא נעימות שנופלות עליך, בעיות בריאות קודמות שלך והחיים עם אב חולה, הפרופיל הצבאי שלך יורד, ונוספת לכל - התלבטות : להתנדב או לעזוב, האכזבה המרה מבת הזוג... אחרי כל הבדיקות הרבות, האשפוז, ובעיות הבריאות, כשאת כל כך רוצה לחלוק את הכאב, לפרוק אותו, ולהתעודד כדי להמשיך בדרך הבריאה שלך, את נתקלת בסירוב ... ומבלבל עוד יותר, כשבעבר קיבלת תמיכה כל כך משמעותית ממנה.. הכעס, העצב והבלבול כל כך כואבים עד שאת מנסה לכאוב אחרת, כי אולי הכאב הפיזי ישכיח את הכאב הנפשי... לפעמים אנשים נבהלים מגילוי בעיה בריאותית, ולא תמיד יודעים איך לעכל אותה, ומה יהיה הלאה, ויכול להיות, שכמו הבלבול שלך - מה לעשות הלאה, איך להמשיך את החיים ובאיזו מסגרת, אולי גם החברה מבולבלת... בינתיים, בזמן הזה, תוכלי להמשיך ולשתף כאן
... ומזמינים אותך גם לשיחה אישית.
 

The Reuty

New member
...

אני לא יודעת מה לעשות ומה להתמודד. לא התאכזבתי ממנה. לא יודעת למה. זה לא שהיא סירבה. שה לה להתמודד עם זה שאני "חולה"... קשה לה להתמודד עם זה שאני כל יום צריכה לקחת כדורים ושידקרו אותי כל שבוע. אני לא מתרגשת מהמצב הזה. אני לא יודעת למה. לה קשה להתמודד עם שינויים. אני לא יודעת איך לעזור לה להתמודד, מה להגיד לה. מצד אחד היא רוצה לשמוע מה עובר איתי אבל מצד שני קשה לה לשמוע. מצד אחד היא רוצה להתמודד, אבל מצד שני היא אומרת שהיא לא מסוגלת. אז אמרתי לה שאם היא תיגש לזה בצורה שלילחית, ככה זה יהיה, ושהיא תנסה. והיא אמרה שהיא שונאת את האמירות האלו שלי. אפילו הצעתי לה לדבר עם אמא שלי, כי גם לאמא שלי זה חדש, ואולי הם יתמודדו ביחד.. אבל היא מתביישת. אני רוצה לעזור לה להתמודד, אני לא רוצה שהיא תהיה עצובה בגללי, אני מרגישה שאני הורסת לה את החיים, למרות שהיא אומרת שאני עושה הפוך. אין לי כבר כוחות. כל שיחה שלנו הופכת לריב. היא לא מוכנה לאכול או לשתות. היא אומרת שמגיע לה לסבול.. אני לא יודעת מה לעשות.. כל כך קשה לי שקשה לה.. ועוד קשה לה בגללי.. אם אני לא הייתי פה היא לא הייתה צריכה לעבור את זה.. אבל אני כן פה. והיא כן עוברת את זה, ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, אני פשוט לא יודעת! איך אני עוזרת לה להתמודד עם המצב הזה?! איך אני עוזרת לה לחשוב שכן, אני חולה, וכן, אני הולכת לבית חולים לבדיקות, וכן, אני לוקחת כדורים כל יום. אבל זה כדי שאני אבריא, לא בגלל שאני חולה. היא רואה רק את הצד השלילי. היא רואה רק שדוקרים אותי כל שבוע ושאני מכניסה סמים(הכדורים..) לגוף שלי. אני לא יודעת איך לגרום לה לראות את הצד החיובי בדבר הזה. שאני עושה את כל זה כדי להבריא. שאני מתמידה כדי להבריא. להבריא ולהיות איתה, שנוכל לחיות ביחד. אני כבר לא יודעת... אוף.....
 
למעלה