אנשי הפינגווין

modulo1000

New member
אנשי הפינגווין

ראשית גילוי נאות אני מכיר אישית כחבר את מי ששמוכר את הספר
אבל אני ממליץ כאן משום שראשית המחיר הוא פחות מחצי מהמחיר בו נמכר הספר בחנויות
ומאחר ואלו עותקים אחרונים
שנית המדובר בהצצה נדירה לעבר למי שהיה שם כמוני לאותם מחוזות הזויים של הפינגווין וקולנוע דן
זורק אותי להופעות שראיתי שם של פיטר המיל סוזי והבנשיז עם הסולן של הקיור כגיטריסט זאן קונפליקט מינימל קומפקט ועוד ועוד
מזכיר לי את זלמן שושי ההזוי שתמיד הסתובב שם ואת כל הטיפוסים הססגוניים האחרים
מדובר בספר אומנות של צלם חובב דאז שתפס את תמצית הסצנה ההיא במקרה
למי שהיה שם זו נוסטולגייה
למי ששמע על המקומות המיתולוגיים זה צאנס יחיד להציץ מבעד לחור המנעול של מעלית הזמן
ולכל חובב אומנות באשר הוא מדובר בפריט ייחודי של אי של אי שפיות במדינה הכל כך פוריטנית שהיתה כאן בשנות השמונים
הנה כתבות מהטלויזיה
https://www.youtube.com/watch?v=8FlTXrDutys
https://www.youtube.com/watch?v=S3n9q31h_5c&feature=youtu.be
ועוד אחת
http://timeout.co.il/תרבות/לילה-מסיבות/לילה-שחור־לבן
ועוד אחת
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4410896,00.html
ולסיום
http://e.walla.co.il/item/2665212


לינק לקנייה 99 + משלוח .....ולדלפונים מכתתי הרגליים 99 באיסוף עצמי
http://www.arielsemmel.com/
סליחה שאני עושה כאילו פרסומת אבל לאנדרגראונד מותר ...זו לא ממש פרסומת...כי יוצרי האנדרגראונד מעולם לא התיימרו להרוויח
ולמיטב ידיעתי הספר נעשה מתוך ערגה לתקופה בלי שום סיכוי להרוויח ולו פרטה שחוקה אחת

 

RIDE TO LIVE

New member
התקופה היפה של חיי.

שנות השמונים .... היו ימים
לעולם אשמור חסד נעורים לפינגווין, הייתי ממש ילד, נער, בימים הטובים של המועדון, חתיכת תקופה.
לזכר הימים הטובים, " השחורים" כמה שירים, אחד של Fad Gadget שמספר על Lady Shave , אחד של המלכה - suzie ואחד של הנסיך - Peter
וBauhaus .
אגב, לפני חודש במוזאון ישראל בת"א הוצגה תערוכה - רוק בשחור - תמונות מהפינגווין, צרפתי שתיים מהתמונות שצילמתי.
עשית לי חשק ללבוש מעיל עור שחור, להעמיד את השיער ( לא נשאר הרבה ....) עם בירה ולצאת, יש גם חורף בחוץ זה מתאים לתקופה.









 

modulo1000

New member
שותף לתחושות..

שחור היה באופנה שלנו
ודיכאון היה הדגל
אבל זה היה דיכאון מזכך
לא כזה שמביא אותך להלביש חבל על הצוואר
אלא כזה שהפך אותנו לעמוקים יותר בתפיסת החיים
במיוחד על רקע הניוון של הארץ הזו
שהתחיל אי שם באיטיז
עם האנטי מחיקון
הקלות במיסוי וידאו על רקע אינפלציה מטורפת ומלחמת לבנון
התאים לי אז כל כך גוי דיויזן באוהאוס שהיו השגרירים החדשים
והתרפקתי על הדכאון של מלך הדכאון הבלתי מעורער פיטר המיל
שמח שהשתכנעת על הספר ...לא תצטער
 

RIDE TO LIVE

New member
יפה כתבת ומדויק.

"שחור היה באופנה שלנו
ודיכאון היה הדגל
אבל זה היה דיכאון מזכך"
 

almogi

New member
אלוהים אדירים !

אין לי ספק שאם אחפש אמצא את עצמי שם, באחת התמונות האלה. וגם את ורד (שהשד יודע איפה היא מאז שנפרדנו והיא חזרה לארגנטינה).

האמת היא שלא הייתי כל כך איש של הפינגווין. זה היה יותר בקטע של די ג'יי וריקודים. אבל קולנוע דן ? ראבק, מ 1982 עד 1986 זה היה הבית השני שלי (הראשון היה פאז, כמובן).

את מי לא ראיתי שם ?
את ג'ק ברוס וג'ינג'ר בייקר מעלים לבמה את קלפטר, חיים רומנו ומומו מזרחי לג'ם סשן מטורף.
את הריפים המופרעים של מארק סמית וה Fall, מכסחים עד שהאוזניים מצלצלות.
את פיטר המיל ואיאן דיורי, אריק ברדון, טוקסידו מון, סוזי והבנשיז, אדם אנט, קלאסיק נובו (שממש לא אהבתי אבל ורד התעקשה ללכת והבטיחה לפצות אותי וקיימה, ובמחשבה שניה אני לא בטוח שהם הופעיו בדן או במקום אחר. הם לא ממש התאימו למקום), ואת הבאוהאוס עושים את זיגי סטארדסט כמו שהוא היה צריך להיות, ויוריאה היפ שרים על July Morning באמצע הלילה .
וגם את הקליק, ואת הדר גולדמן, הכנר המדהים, בהתחלה עם סיאם (שהופיעה כל שבוע בפינגווין מול קהל שלא ידע איך לאכול אותם, אבל עדי הבעלים התעקש לתת להם לההופיע) ואחר כך עם היחידה לטיפול נמרץ, שהופיעו עם חלוקים ירוקים ומסכות מנתחים. אה - וז'אן קונפליקט. והקליק כבר אמרתי ? לא נורא.
ואת מוסקבה, ששרו על כבישים שרופים ועל כלב שלא נותן ברירה ופורטיסחרוף קצת לפני שנטשו אותנו לבלגיה וליבי והפלאש עושים קור כלבים...

היו עוד מועדונים. היה הקולוסיאום וליוקוויד וגם שירוקו ומאוחר יותר רוקסן, אבל קולנוע דן היה יוצא דופן: שרוליק וייס המשוגע, שאכל שתה ונשם רוק שם את כל נפשו במועדון הזה. היה בו ציוד הגברה באיכות מדהימה והוא הצליח להביא הנה להקות ואמנים בינלאומיים מהשורה הראשונה. שם הבנתי בפעם הראשונה מה זו תרבות רוק. אלה היו ארבע שנים שלא יחזרו, אבל אז לא ממש הבנו את זה. היינו חיילים ואחר כך סטודנטים שפוצצו את כל המשכורת העלובה על תקליטים והופעות.

אני כל כך מתגעגע...

אה, וכמובן שאקנה את הספר. איזו שאלה ?
 

almogi

New member
אני מתגעגע יותר לזה...

ליבי הארט... איפה את היום, הפאנקסטית ששברה את ליבי ?

 
למעלה