אנשים,
אני מנסה להתחיל פה פרי פורם, אני מקווה שתאהבו ובבקשה אל תקטלו אותו מיד אם הוא ממש ממש דפוק. עציו של היער הגדול אינת´ארה עמדו בירקותם ופרשו את ענפיהם אל השמש הזהובה. השקט העתיק של היער הופר רק על ידי ציוץ הציפורים שנשמע מדי פעם. הכל היה שלו מאוד ושקט, כה שקט עד כי יכולתם כמעט לשמוע את העצים בצמיחתם. אך לפתע נשמע קול אשהפר את שלוות היער. קולם של בני אדם משוחחים. כל העצים עמדו מאזינים, ענפיהם רוטטים בהתרגשות. אנשים לא נראו ביער זה זמן רב. אט אט התחזקו הקולות, ושיירה קטנה פרצה לה את דרכה אל קרחת היער. בראש השיירה רכבו על סוסים חומים שלושה בני אדם לוחמים, ראשיהם היו גלויים ושיערם הכהה התנופף ברוח הקלה. הם דיברו בינהם בקולות רמים וצחקו. מאחוריהם רכבו שני גמדים על סוסונים מדובללים. אחד מהם היה בעל זקן שחור והשני בעל זקן אדום. הם לבשו בגדים אפרפרים אשר סימלו את נאמנותם למלכה, ואחד מהם החזיק בליזט. נראה שהם היו שקועים בויכוח ער. במאסף דילגו זוג סוסים, אחד לבן ואחד שחור. על הסוס הלבן רכב אלף גבוהה ושרירי, עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני שנצנץ בשמש. הוא לבש שיריון קל ובגדים אדמדמים, סמלי מלכות האלפים הקרובה. על הסוס השחור רכבה, כשרגליה משתלשלות מצד אחד של הסוס, אישה בעלת מראה משונה. היא הייתה נמוכה ורזה, בעלת פנים מחודדים, שיער שחור ארוך, ועיניים שחורות, נוצצות ושובבות. מראה העיד עליה כי היא הייתה חצי שדונית. היא הייתה עטופה בבד בצבע כחול עמוק, והרכיבה מלפניה על הסוס השחור כפחם קנדר קטן, בעל עיניים סקרניות ומתרוצצות. תוך כדי רכיבה היא פרטה על נבל קטן וחינני וקולה הערב נישא למרחק בשירה. החבורה המשונה התקדמה זמן מה בתוך היער העתיק, ואז, מאחורי פיתול בשביל, נגלה לעיניהם אביר לבוש שיריון שעמד על הקרקע וליטף את ראשו של סוס לבן.
אני מנסה להתחיל פה פרי פורם, אני מקווה שתאהבו ובבקשה אל תקטלו אותו מיד אם הוא ממש ממש דפוק. עציו של היער הגדול אינת´ארה עמדו בירקותם ופרשו את ענפיהם אל השמש הזהובה. השקט העתיק של היער הופר רק על ידי ציוץ הציפורים שנשמע מדי פעם. הכל היה שלו מאוד ושקט, כה שקט עד כי יכולתם כמעט לשמוע את העצים בצמיחתם. אך לפתע נשמע קול אשהפר את שלוות היער. קולם של בני אדם משוחחים. כל העצים עמדו מאזינים, ענפיהם רוטטים בהתרגשות. אנשים לא נראו ביער זה זמן רב. אט אט התחזקו הקולות, ושיירה קטנה פרצה לה את דרכה אל קרחת היער. בראש השיירה רכבו על סוסים חומים שלושה בני אדם לוחמים, ראשיהם היו גלויים ושיערם הכהה התנופף ברוח הקלה. הם דיברו בינהם בקולות רמים וצחקו. מאחוריהם רכבו שני גמדים על סוסונים מדובללים. אחד מהם היה בעל זקן שחור והשני בעל זקן אדום. הם לבשו בגדים אפרפרים אשר סימלו את נאמנותם למלכה, ואחד מהם החזיק בליזט. נראה שהם היו שקועים בויכוח ער. במאסף דילגו זוג סוסים, אחד לבן ואחד שחור. על הסוס הלבן רכב אלף גבוהה ושרירי, עם עיניים ירוקות ושיער בלונדיני שנצנץ בשמש. הוא לבש שיריון קל ובגדים אדמדמים, סמלי מלכות האלפים הקרובה. על הסוס השחור רכבה, כשרגליה משתלשלות מצד אחד של הסוס, אישה בעלת מראה משונה. היא הייתה נמוכה ורזה, בעלת פנים מחודדים, שיער שחור ארוך, ועיניים שחורות, נוצצות ושובבות. מראה העיד עליה כי היא הייתה חצי שדונית. היא הייתה עטופה בבד בצבע כחול עמוק, והרכיבה מלפניה על הסוס השחור כפחם קנדר קטן, בעל עיניים סקרניות ומתרוצצות. תוך כדי רכיבה היא פרטה על נבל קטן וחינני וקולה הערב נישא למרחק בשירה. החבורה המשונה התקדמה זמן מה בתוך היער העתיק, ואז, מאחורי פיתול בשביל, נגלה לעיניהם אביר לבוש שיריון שעמד על הקרקע וליטף את ראשו של סוס לבן.
