בעזר"ה לאחרונה לאנשים ממש משעמם כאן, וזה די מצער כי הפורום שלנו יכול להיות ממש מעולה, והעלו כאן כמה רעיונות חדשים ואין לי מושג למה לא יישמו אותם... ולכן יש לי שאלה: מה היא השמחה של האדם? עכשיו תחשבו טוב טוב לפני שאתם עונים!
איזה רעיונות העלו? לא זכור לי שום דבר... ולשאלה שלך: שמחה מתבטאת בהרבה אופנים. אפשר לשמוח שמחה של שטות, של שכרות, שמחה של תורה וכו'. גם אהבה יכולה לגרום לשמחה. אני לא ממש מצליח להגדיר את זה...
בעזר"ה זוכרת אבל אם תעבור בארכיון בטוח תמצא כמה דברים שהעלו כאן מיקהול כתבה כאן כמה הצעות (את זה אני זוכרת)... בקשר לתשובה שלך, נכון שיש כול מיני מצבים של שמחה השאלה היא מה היא באמת השמחה?! מאיפה היא נובעת? מה ההבדל למשל בין השמחה של האדם ליאוש, לעצבות, לרחמים וכו'...
בס"ד שמחה זה אושר עצבות ושמחה זה בדיוק ההפך אחד של השני בשמחה האדם מרגיש כאילו כל העולם נפלא ואין צדדים רעים ובעצבות ויאוש הוא מרגיש: איזה עולם מסריח איך הכל קורה לי וכ'ו שמחה-אני לא קראת לזה דווקא שמחה כי זה יותר אושר ברגע שיש שמחה יש אושר ואושר זה נפלא אושרה
כי עובדה שמצוה לשמוח תמיד "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד" ולעומת זאת, יש מצבים שבהם יש חובה להיות עצובים, כמו בתשעה באב או כשמתאבלים על מות קרוב, כשיושבים שבעה... זה קצת סותר אם כך, לא?
בס"ד בדיוק! בתשעה באב ובשבעה את העצוב וכיף לך שמישהו מת? או שבית המקדש נחרב? שמישהו מת לפחות במשפחה: אתה כועס על העולם על הכל-ואומר למה לי זה קרה לכן מה שרשמת אני מסכימה אושרה
בס"ד אז תראה זה כן נכוו כי ברגע שאמרו לנו תהיו עצבוים בתשעה באב או שאנחנו עצובים בשבעה זה בגלל שאנחנו עצובים ז"א שזה לא שכיף לנו שביהמ"ק נחרב או שמישהו נפטר. שמישהו נפטר אנחנו אומרים: איזה עולם מגעיל למה לי זה קרה אז אנחנו עצובים וזה לא כיף לגבי הסתירה-איני יודעת להגיד לך אולי כי זה היה רצון ה' אז צריך להגיד יעני הכל לטובה אז לשמוח אז זה לאו דווקא סותר אושרה