thats what i did
קודם כשהתחלתי להתעניין בהם קניתי את ההופעה, נדלקתי, קצת ירדתי מהם, יצא טייק אוף, נדלקתי שוב, השגתי את כל הדיסקים, ועכשיו אני שרוף עליהם. ואגב אלמייטי, נראה לי שאתה צודק בקשר לפאנק פופ, אז היה גם הרבה פאנק פופ אבל היה גם פאנק רוק, עכשיו הם פשוט פאנק פופ. אבל, אם שומעים את ההופעה אין שם שום זכר לפופ, בהופעה זה מוזיקת פאנק רוק אמיתית, אפילו השירים מאנמה שם מנוגנים פי 2 יותר מהר וחזק. עכשיו כמעט כולם הפסיקו להשתמש במושג רוק\פופ, כאילו להקת פאנק זה פאנק וזהו. אבל למשל כשאמרתי לכל הבנות בכיתה שבלינק זה פאנק, הם כזה - "וואט זה פאק?? חשבנו זה רוק, כמו ניקלבק..."כאילו אפילו לא היה לי כוח להסביר... כששומעים את הדיסקים הישנים לפני אנמה, הם באמת ערוכים פחות, אז ממש נכנסים לזה, כאילו אתה מרגיש שהם ממש חברים שלך מהכיתה...לא יודע למה...ולזאת שקנתה את אנמה, באמת תרגישי אכזבה כשתשמעי את הקודמים...זה לא דומה לבלינק של היום...אבל אז כמובן תלמדי שבלינק של אז היו טובים יותר...ולא תוציאי את צ´שייר קאט מהדיסקמן חודש. אגב, ממש התאכזבתי שלא שמו בהופעה יותר שירים ישנים, אלא פיצצו את הדיסק באנמה, אבל נראה לי אני יודע למה הם עשו את זה, כאילו הם הוציאו את אנמה וכולם חשבו שהם "איבדו את זה" אבל אז הם ניגנו את אנמה בהופעה והראו לכולם שהם עדיין יודעים לעשות פאנק...