בוקר טוב
אתמול התייצבתי בתל השומר לחידוש השירות הסדיר. הצתוויתי להגיע בשעה 9:00, לא מאוחר יותר. כרגיל, התהליך החל כחצי שעה מאוחר יותר, אחיאור אופייני בלתי מפתיע של הצבא. מילאו לי טפסים, שלחו אותי לאפסנאות, בהתחלה לא מצאתי את המקום והחלטתי להעזר בחיילים המשרתים בבק"ום כדי לשאול אותם כיצד מגיעים לאפסנאות. התברר לי כי לדבר עם דפ"רניקים בגובה העיניים זו מלאכה הרבה יותר קשה מאשר מבחן בר אור בפלס"ר גבעתי. הגעתי לאפסנאות, החלפתי למדים, נשלחתי לקצין מיון חביב, הקצין מיון בהחלט היה חביב, אבל כדי הכנס אליו חיכיתי במשך 4 שעות וכשנכנסתי הוא אמר לי: "אני צריך לשלוח אותך לקצין מיון של קרביים".. ועל כך נאמר :טו דו דום o____O , כמו שאומרים " מן הפח אל הפחת", אם חשבתי שבזה תמו 4 שעות של ייבוש טוטאלי, הזלת ריר וגילגולי עיניים, הבנתי שטעיתי... אלה היו 4 שעות תמימות מתוך עוד 4 שחיכיתי לקצין מיון השני!!!!! תקלטו, ראיתי מחזורים הולכים ומחזורים באים, המחזור שלי כבר השתחרר, לא הייתי מופתע אם הייתי פוגש את אחותי בשרשרת החיול!! כאשר נכנסתי לקצין המיון הניכור הורגש עוד ממפתן הדלת, קצין המיון היה אנטיפט, שיבץ אותי ביחידה קרבית למרות הבעיה שיש לי בלב, זובע! לא יצאתי פראייר! עכשיו אני נזכר שלא הצדעתי לו ביציאה

))))))) קיבלתי פס בשעה 17:00!!!! ויצאתי הביתה!!! ועכשיו אני צריך לחזור שוב! אז אני אלך להתקלח ואתם, אתם שמרו על עצמכם.