אנשים שליליים

אנשים שליליים

אני אף פעם לא הבנתי את האנשים השליליים, שלא מפרגנים וגם מעירים הערות שליליות. מה יוצא להם מזה? אני אדם מאוד מפרגן וגם אם אני רואה ששמלה של החברה ממש מכוערת בעיני, בחיים לא אגיד לה על כך. האם מדובר בטפשות? חוצפה? קנאה?
לפני זמן מה היתי בטיול מאורגן בפריז, יש לי שער ארוך, שאני ממש אוהבת אותו וזה נראה ממש טוב. איזו גברת פתאום אומרת לי משפט כזה" את חייבת להסתפר, בגילך לא הולכים עם שער ארוך, נראה פשוט מכוער". הייתי בהלם. לא ידעתי מה לענות. עניתי לה שבעיני זה ממש יפה, והיא ענתה" ממש לא, את חייבת להסתפר, פשוט חייבת". את האישה הזאת אינני מכירה, ראיתי אותה בפעם הראשונה בחיי.
בפעם הנוספת עמדתי במאפיה וקניתי לחמניה לאכול, עמדה גברת אומנם מאוד זקנה ויתכן שיש לה כבר בעיה בראש שאמרה לי בנימה תוקפנית: את חייבת לאכול את זה? תסתכלי על עצמך בנראה, אני במקומך הייתי עושה דיאטה" עניתי לה גם בנימה תוקפנית, שאני כבר אחליט מה לאכול ושאני אוהבת מבנה גוף מלא. היא בלי בושה ענתה לי," ברור שאת תחליטי, אבל כדאי לטובתך לרזות". יש לציין שאני לא הכי רזה, אבל יש לי מבנה גוף יפה, שאני מאוד מרוצה ממנו, ואין לי שום כוונה לרזות ודווקא אני לא אוהבת מבנה גוף רזה.
והשיא היה כאשר ישבתי בחדר צוות בעבודה ונכנסה עובדת שאני לא ממש בקשר איתה , " שלום, שלום". לא היה אף אחד בחדר וכנראה היה לה משעמם ואז היא התחילה לנהל איתי שיחה סתמית. תוך כדי שיחה היא שאלה אותה לגילי. בד,כ לא אוהבת לענות, אך לא רציתי להתוכח ועניתי. התגובה של הגברת הייתה פשוט הזוייה" מה, את מתכוונת ל_ והיא אמרה מספר 10 שנים מעל הגיל שציינתי" עניתי לה: " לא, מה שמשעת". היא: לא יכול להיות, הייתה בטוחה שאת מב וגרת לפחות ב 10 שנים מגילך. טוב אם כך אז נראת ממש מבוגרת. לעולם לא הייתי מאמינה. שמעתי נכון?" הייתי בהלם , למען האמת היא הראשונה שאומרת לי את זה, אמרתי לה והיא בשלה " אף אחד לא אמר לך שאת נראת כל כך מבוגר, פשוט כי לא רצו לפגוע בך, בת שלי בשנה מבוגרת ממך ונראית הרבה יותר צעירה"
גם אם היא באמת חושבת כך בשביל מה להגיד?
 
אכן תמוה.

אין לי מושג מה גורם לאדם שאני לא מכירה לומר דברים כאלה מכוערים.
הנקודה היא, שזה גם לא מעניין אותי.

כשמישהו שאני לא מכירה אומר לי משהו כזה בלי ששאלתי את דעתו, אני פשוט שואלת: "מותר לשאול מה זה עניינך?".
בדרך כלל אנשים מבינים את הרמז.
הרי ברור שהמשקל שלך, המראה שלך וכו' -- הם העניין שלך ולא של אף אחד אחר.

רק אחר כך, לבד בבית, אני חושבת אם היה איזה גרעין של אמת בביקורת המכוערת שקיבלתי, ואם בכלל כדאי לי לעשות אם זה משהו.



אגב, זו בעיה מאוד טיפוסית לישראל, עם תרבות ה"דוגרי" וה"חבר'ה". בארצות הברית ובאירופה דיבור כזה הוא טאבו. שם, כשחושבים עלייך דברים שליליים, ממשיכים באותו הרגע להתנהג בנימוס. ואחר כך פשוט מתעלמים ממך.
 
למעלה