the great X
New member
אנשים רגילים
ואם בכלל, אז רק בדרך הזו מותר לנו לגעת כמו אנשים רגילים מפגש מוזמן מראש, יומן שמתפנה לכבוד יום של חופש מעבודה, ממחשבות, ממוסר ואם אי פעם אדע מגע ידך, לא תתכן דרך אחרת רק במשחק מקדים של מילים, שיחה וכוס גדולה של קפה חם מאוד חזק, ארומתי, סמיך המבט שלך, אני רואה את המצוקה המתהווה כשיושבים כמו אנשים רגילים ומנסים לנהל דיאלוג פשוט שיחת חולין, לא יותר, ואפילו לא על רגשות ולמרות הכל הצלחת, ואני גאה בך על כך ומשם כמו אנשים רגילים אנחנו נצא זה לצד זו נסתכל על השמים המאפירים ונכנס למכונית שלך נגיע הביתה נעלה במעלית ולא נתנפל נכנס בדלת וכל בגדינו עוד עלינו נשב על הספה, תסיט קבוצת שיער סוררת מלחיי ונתנשק. והשיחה ממשיכה ופתאום היא קלה יותר, זורמת ואפילו על רגשות, כי התחלנו לגעת והנגיעות ממיסות לנו את הפחדים ומנטרלות את התוקפנות הזו שמגיעה עם ההתגוננות הידיים החמות שלך, האיברים הארוכים שלי העיניים הכחולות שלך, השפתיים המלאות שלי הרגליים המוצקות, הבטן השטוחה, האצבעות הארוכות, הישבן העגול והמוצק, הזין היפהפה, הכוס החם והרטוב, גב רחב שרירי, שדיים קטנים זקופים, עין נעצמת, לשון מחליקה, גוף בתוך גוף נמס נעלם הכל מחליק רטוב וחם, רגוע, שקט עמוק... יפה בינינו כך, יפים אנחנו כך... תמימים כבר לא, חדשים זה לזו- ממש לא, אבל בהירים ומתבוננים והמבט גדל איתנו, מתרחב עם השנים, הפלא הזה שנקרא ילד הביא אותנו לחיבור גורלי ובלתי נסבל, בסערות ובימים בהירים, בנסיונות לאהוב אחרים ובנסיונות לאהוב את עצמינו. שתי שריטות בצורת בני אדם מחזיקות ידיים עכשיו. כמה טוב. ואתה בתוכי ואנחנו על גבינו, רגלי מורמת על שלך ולאט לאט אתה חודר, פשוט נמצא שם בתוכי... כמה אתה נעים לי, וכאילו המשכנו לשבת בבית הקפה השיחה קולחת, כאילו הבגדים עוד עלינו, ללא מבוכה וללא מעצור. בתוך הנורמליות של האנשים הרגילים אנחנו מחליטים לצרף את החבר הרוטט שלנו... בחיוך מוכר, אהוב אתה מפשק את רגלי בשתי ידיך, מנשק ארוכות את השפתיים הרטובות שלי, יונק את הדגדגן ואני מקשתת את גבי וגונחת עמוקות, מתמסרת לך כל כולי היום. רק היום הזה אני כולי שלך. הויברטור רוטט את דרכו אלי, ואתה מעביר אותו על חיץ הנקביים, מחליק אותו סביב פתח הכוס שלי, מקיף את הדגדגן, ואני מתפתלת, משתגעת מתחננת שתחדיר לי אותו חזק ואתה נחמד היום, ממש, ומחיל לזיין אותי לאט לאט לאט לאט לאט עם הזין הרוטט שרכשנו לנו, בזמן שהלשון שלך רוקדת לי ישר על הדגדגן... אני פוגשת את אלוהים ומחייכת, רוקדת עם הכוכבים. רועדת כולי ומושכת את העונג המטורף- לא רוצה לגמור בכלל... מתאפקת, שולפת את הויברטור מתרוממת מרטיבה אותו ומחדירה אותו אליך, מאחור, רק כדי לשמוע אותך גונח בטירוף וקורס עם פרצופך על המזרון. מזיינת לך את הצורה, מחזיקה לך את הביצים מוצצת לך את הזין עמוק, ואתה עוצר אותי לפני... היום אנחנו מותחים את כל החוטים, רוצים את זה ארוך. הויברטור עובר אל התחת שלי בעודי צועקת מעונג, ומתישבת עליך והרטט עובר מהתחת שלי לכוס שלי לזין שלך ושנינו רועדים ביחד בקצב אחיד, נעים כמו גל של דבש אלי חוף, קצף מתוק על שפתינו, לשונותינו מתערבבים, יד אחת שלך מזיינת אותי בתחת ויד שנייה מחזיקה בשיער בעוצמה, אני משלבת ידי סביב צווארך ועולה-יורדת מהר יותר ויותר ואנחנו מתפוצצים ביחד צועקים ביחד נמסים אחד אל תוך השנייה שוכחים זמן ומקום. העולם נמס תחתינו אנחנו גוף מפוצל שמצא את חציו האבוד, ועכשיו יכול לנוח. צחקנו למראה פסי הדם שעיטרו את גבך, מצפורני החתולה שלי, צחקנו מהחיים האלה שמובילים אותנו אלוהים יודע לאן... טוב לצחוק איתך קצת. כמו אנשים רגילים.
ואם בכלל, אז רק בדרך הזו מותר לנו לגעת כמו אנשים רגילים מפגש מוזמן מראש, יומן שמתפנה לכבוד יום של חופש מעבודה, ממחשבות, ממוסר ואם אי פעם אדע מגע ידך, לא תתכן דרך אחרת רק במשחק מקדים של מילים, שיחה וכוס גדולה של קפה חם מאוד חזק, ארומתי, סמיך המבט שלך, אני רואה את המצוקה המתהווה כשיושבים כמו אנשים רגילים ומנסים לנהל דיאלוג פשוט שיחת חולין, לא יותר, ואפילו לא על רגשות ולמרות הכל הצלחת, ואני גאה בך על כך ומשם כמו אנשים רגילים אנחנו נצא זה לצד זו נסתכל על השמים המאפירים ונכנס למכונית שלך נגיע הביתה נעלה במעלית ולא נתנפל נכנס בדלת וכל בגדינו עוד עלינו נשב על הספה, תסיט קבוצת שיער סוררת מלחיי ונתנשק. והשיחה ממשיכה ופתאום היא קלה יותר, זורמת ואפילו על רגשות, כי התחלנו לגעת והנגיעות ממיסות לנו את הפחדים ומנטרלות את התוקפנות הזו שמגיעה עם ההתגוננות הידיים החמות שלך, האיברים הארוכים שלי העיניים הכחולות שלך, השפתיים המלאות שלי הרגליים המוצקות, הבטן השטוחה, האצבעות הארוכות, הישבן העגול והמוצק, הזין היפהפה, הכוס החם והרטוב, גב רחב שרירי, שדיים קטנים זקופים, עין נעצמת, לשון מחליקה, גוף בתוך גוף נמס נעלם הכל מחליק רטוב וחם, רגוע, שקט עמוק... יפה בינינו כך, יפים אנחנו כך... תמימים כבר לא, חדשים זה לזו- ממש לא, אבל בהירים ומתבוננים והמבט גדל איתנו, מתרחב עם השנים, הפלא הזה שנקרא ילד הביא אותנו לחיבור גורלי ובלתי נסבל, בסערות ובימים בהירים, בנסיונות לאהוב אחרים ובנסיונות לאהוב את עצמינו. שתי שריטות בצורת בני אדם מחזיקות ידיים עכשיו. כמה טוב. ואתה בתוכי ואנחנו על גבינו, רגלי מורמת על שלך ולאט לאט אתה חודר, פשוט נמצא שם בתוכי... כמה אתה נעים לי, וכאילו המשכנו לשבת בבית הקפה השיחה קולחת, כאילו הבגדים עוד עלינו, ללא מבוכה וללא מעצור. בתוך הנורמליות של האנשים הרגילים אנחנו מחליטים לצרף את החבר הרוטט שלנו... בחיוך מוכר, אהוב אתה מפשק את רגלי בשתי ידיך, מנשק ארוכות את השפתיים הרטובות שלי, יונק את הדגדגן ואני מקשתת את גבי וגונחת עמוקות, מתמסרת לך כל כולי היום. רק היום הזה אני כולי שלך. הויברטור רוטט את דרכו אלי, ואתה מעביר אותו על חיץ הנקביים, מחליק אותו סביב פתח הכוס שלי, מקיף את הדגדגן, ואני מתפתלת, משתגעת מתחננת שתחדיר לי אותו חזק ואתה נחמד היום, ממש, ומחיל לזיין אותי לאט לאט לאט לאט לאט עם הזין הרוטט שרכשנו לנו, בזמן שהלשון שלך רוקדת לי ישר על הדגדגן... אני פוגשת את אלוהים ומחייכת, רוקדת עם הכוכבים. רועדת כולי ומושכת את העונג המטורף- לא רוצה לגמור בכלל... מתאפקת, שולפת את הויברטור מתרוממת מרטיבה אותו ומחדירה אותו אליך, מאחור, רק כדי לשמוע אותך גונח בטירוף וקורס עם פרצופך על המזרון. מזיינת לך את הצורה, מחזיקה לך את הביצים מוצצת לך את הזין עמוק, ואתה עוצר אותי לפני... היום אנחנו מותחים את כל החוטים, רוצים את זה ארוך. הויברטור עובר אל התחת שלי בעודי צועקת מעונג, ומתישבת עליך והרטט עובר מהתחת שלי לכוס שלי לזין שלך ושנינו רועדים ביחד בקצב אחיד, נעים כמו גל של דבש אלי חוף, קצף מתוק על שפתינו, לשונותינו מתערבבים, יד אחת שלך מזיינת אותי בתחת ויד שנייה מחזיקה בשיער בעוצמה, אני משלבת ידי סביב צווארך ועולה-יורדת מהר יותר ויותר ואנחנו מתפוצצים ביחד צועקים ביחד נמסים אחד אל תוך השנייה שוכחים זמן ומקום. העולם נמס תחתינו אנחנו גוף מפוצל שמצא את חציו האבוד, ועכשיו יכול לנוח. צחקנו למראה פסי הדם שעיטרו את גבך, מצפורני החתולה שלי, צחקנו מהחיים האלה שמובילים אותנו אלוהים יודע לאן... טוב לצחוק איתך קצת. כמו אנשים רגילים.