אנשים, נישבר לי הזין!
תסלחו לי על הכותרת אבל היה לי פשוט חרא שלי יום! אחרי שהיה לי כל כך כיף אתמול... הלכתי לישון ב6 בבוקר וקמתי 12 וחצי בבוקר עם הנביחות של הכלב שלי. כזה כאב ראש וכאב בטן בחיים שלי לא היה לי. שתבינו שתיתי בחיים שלי, אבל כאלה כאבים... כאילו נפל לי על הראש המקרר של אריאל שרון. עוד, הייתה לי שריטה ענקית על הרגל, אני לא רוצה אפילו להתחיל לחשוב איך היא הגיעה לשם... כמובן שלא הייתי במצב ללכת למכון כושר (שוב אני לא אהיה 3 פעמים בשבוע) או לעשות שיעורים לפסיכומטרי כמתחייב. ומחר אני הולך לקורס בלי שיעורים. אני חושב שכדאי לי להתחיל לנקות את הבית, כי בקצב הזה עם הציון שאני אוציא, אני אעבוד בניקיון. בקיצור, כשקמתי היה ניראה לי שהיום הולך להיות די משעמם (בגלל חוסר היכולת שלי לבצע פעולות מורכבות), ואז אח שלי מתקשר אלי ומציע לי לנסוע איתו לאיזה מפעל בגליל, שהוא היה צריך לבדוק בו משהו, ולארח לו לחברה. אז נסעתי עם אח שלי. רוב הנסיעה היה די נחמד, אבל אז הוא התחיל לטחון לי את השכל. אתם לא מכירים אותו, הבחור בן 29 נשוי עם ילדה מתנהג כמו ילד מפגר. העצבים שהוא גרם לי הביאו אותי להיות מאוד קרוב לזרוק לו את הפלאפון מהחלון של המכונית (ואני מסוגל!). מה גם שהנסייעה התארכה, ובמקום שאני אחזור הבייתה אחרי שעתיים חזרתי אחרי 4 שעות, כי בדרך הוא היה צריך לעצור במגה וגם כי הגאון התבלבל בדרך. סיוט. אחרי שסוף סוף הגעתי לבייתי מורעב, בנוסף לשאר תחלואי, הלכתי למחשב לבדוק האם סוף סוף האנשים הנחמדים שמנהלים את האתר לילה, החליטו לשים את התמונות ממועדון החורבה. וכן אחרי כמה שעות (אחרי ששמו את התמונות של כלללל המועדונים האחרים לפני) הם שמו את התמונות של החורבה. אני כולי נירגש, מת ליראות את הבחור החתיך שאלוהים שם אותי בתוכו, מתחיל לחפש את התמונה. עובר עמוד1 ...עובר עמוד2 ...עובר עמוד 6.... ואין! כניראה הצלם הערס החליט שתמונות של כמה קונפות בפוזה של מתחרמנות אחת עם השנייה מסוף הערב שוות למחוק את התמונות מתחילת הערב, יחד עם התמונה שלי ושל חברים שלי. ומה לי נותר, אלא לאחל לו למות מות קדושים כמו ישו הצלוב (הירידות שלי משתפרות...). בקיצור אחרי זה אני הולך לחבר שלי, לבצע ניתוח מעמיק של ליל אמש, ושוב אנחנו ניכנסים ללילה וצופים בתמונות- אני מתעצבן פעם שנייה. אחרי זה הוא הצליח לעצבן אותי שוב, הפעם על דבר אחר- בקיצור, היה נהדר... אחרי זה (לפני כשעה למעשה) אני שב לבייתי ואימי צורחת לי, כאילו חייה היו תלויים בדבר, לנעול את הדלת של הבית. הרהורים נוספים: למה בא אלי בחור במועדון ושואל אותי "אתה אוחצ'ה?" (ומורי, זה לא היה הצלם מהאודישן...). מישקעים נוספים מאתמול הם מישקעים שיושבים טוב טוב בבטן, בתחת ובשאר חלקי הגוף. מעניין איך החצי עוגת בראוניז מאתמול תשפיע על האחוזי שומן שלי... אני חושב שפעם הבאה אני פשוט אקח אינפוזיה של שומן ואני אחבר אותה לעורק הראשי. מה עוד??????????? היה לי היום חוג יוגה ושכחתי מזה! (וכפי שאתם שמים לב אני זקוק לזה מאוד). אגב המדריכה החמודה
אמרה שהשתפרתי מאוד...
הערה: הבחור במועדון בטח לא יודע שאני הולך ליוגה
ויש עוד! יש לי ביום שני יום סיירות ואני לא יודע אם ללכת או לא.. למי שלא יודע עד לאחרונה הייתי בכושר קרבי (במשך שנה וחצי), אפילו היה ניתן לכנות אותי "מורעל". כך היה עד שהתעוררתי יום אחד (לפני שבועיים) והחלטתי שאני לא אוהב יותר צבא. יום שני היום סיירות, ואמנם כבר החלטתי שאני לא רוצה, אבל זה עדיין מעיק ואני לא יודע מה לעשות... (עצה... מישהו? עברי?
) מה עוד??????? אני צריך ללכת למישטרת תנועה לדווח על התאונת דרכים שעשיתי ואין לי מתי! צריך לקום בבוקר (ואני מתחיל את היום בשתיים). מה עוד, שפעמיים כן קמתי ונסעתי אבל לא דיווחתי רשמית כי אם הייתי מדווח במועד ההוא היו שוללים לי את הרשיון לחודשיים לפחות במקום (ואז בכלל הייתי מתאבד), פעם שנייה שהלכתי השוטר הנחמד שאמר שידאג שלא יקחו לי את הרשיון לא היה! מה גם, שהתחנת מישטרה היא בעכו, מקום דוחה כשלעצמו, ובדרך אני צריך לנסוע לפני זקנים נהריינים שנוסעים 30 קמ"ש בנתיב השמאלי. לפחות יש זהבי עצבני ברדיו... אם כן, חיי הם גיהנום עלי אדמות. מחר אני צריך לקום ב7 בבוקר לנסוע ללימודים, אני אתנחם בזה שלפחות לא יכאב לי הראש...
תסלחו לי על הכותרת אבל היה לי פשוט חרא שלי יום! אחרי שהיה לי כל כך כיף אתמול... הלכתי לישון ב6 בבוקר וקמתי 12 וחצי בבוקר עם הנביחות של הכלב שלי. כזה כאב ראש וכאב בטן בחיים שלי לא היה לי. שתבינו שתיתי בחיים שלי, אבל כאלה כאבים... כאילו נפל לי על הראש המקרר של אריאל שרון. עוד, הייתה לי שריטה ענקית על הרגל, אני לא רוצה אפילו להתחיל לחשוב איך היא הגיעה לשם... כמובן שלא הייתי במצב ללכת למכון כושר (שוב אני לא אהיה 3 פעמים בשבוע) או לעשות שיעורים לפסיכומטרי כמתחייב. ומחר אני הולך לקורס בלי שיעורים. אני חושב שכדאי לי להתחיל לנקות את הבית, כי בקצב הזה עם הציון שאני אוציא, אני אעבוד בניקיון. בקיצור, כשקמתי היה ניראה לי שהיום הולך להיות די משעמם (בגלל חוסר היכולת שלי לבצע פעולות מורכבות), ואז אח שלי מתקשר אלי ומציע לי לנסוע איתו לאיזה מפעל בגליל, שהוא היה צריך לבדוק בו משהו, ולארח לו לחברה. אז נסעתי עם אח שלי. רוב הנסיעה היה די נחמד, אבל אז הוא התחיל לטחון לי את השכל. אתם לא מכירים אותו, הבחור בן 29 נשוי עם ילדה מתנהג כמו ילד מפגר. העצבים שהוא גרם לי הביאו אותי להיות מאוד קרוב לזרוק לו את הפלאפון מהחלון של המכונית (ואני מסוגל!). מה גם שהנסייעה התארכה, ובמקום שאני אחזור הבייתה אחרי שעתיים חזרתי אחרי 4 שעות, כי בדרך הוא היה צריך לעצור במגה וגם כי הגאון התבלבל בדרך. סיוט. אחרי שסוף סוף הגעתי לבייתי מורעב, בנוסף לשאר תחלואי, הלכתי למחשב לבדוק האם סוף סוף האנשים הנחמדים שמנהלים את האתר לילה, החליטו לשים את התמונות ממועדון החורבה. וכן אחרי כמה שעות (אחרי ששמו את התמונות של כלללל המועדונים האחרים לפני) הם שמו את התמונות של החורבה. אני כולי נירגש, מת ליראות את הבחור החתיך שאלוהים שם אותי בתוכו, מתחיל לחפש את התמונה. עובר עמוד1 ...עובר עמוד2 ...עובר עמוד 6.... ואין! כניראה הצלם הערס החליט שתמונות של כמה קונפות בפוזה של מתחרמנות אחת עם השנייה מסוף הערב שוות למחוק את התמונות מתחילת הערב, יחד עם התמונה שלי ושל חברים שלי. ומה לי נותר, אלא לאחל לו למות מות קדושים כמו ישו הצלוב (הירידות שלי משתפרות...). בקיצור אחרי זה אני הולך לחבר שלי, לבצע ניתוח מעמיק של ליל אמש, ושוב אנחנו ניכנסים ללילה וצופים בתמונות- אני מתעצבן פעם שנייה. אחרי זה הוא הצליח לעצבן אותי שוב, הפעם על דבר אחר- בקיצור, היה נהדר... אחרי זה (לפני כשעה למעשה) אני שב לבייתי ואימי צורחת לי, כאילו חייה היו תלויים בדבר, לנעול את הדלת של הבית. הרהורים נוספים: למה בא אלי בחור במועדון ושואל אותי "אתה אוחצ'ה?" (ומורי, זה לא היה הצלם מהאודישן...). מישקעים נוספים מאתמול הם מישקעים שיושבים טוב טוב בבטן, בתחת ובשאר חלקי הגוף. מעניין איך החצי עוגת בראוניז מאתמול תשפיע על האחוזי שומן שלי... אני חושב שפעם הבאה אני פשוט אקח אינפוזיה של שומן ואני אחבר אותה לעורק הראשי. מה עוד??????????? היה לי היום חוג יוגה ושכחתי מזה! (וכפי שאתם שמים לב אני זקוק לזה מאוד). אגב המדריכה החמודה
