אנשים ממהרים
תמיד להיות ראשונים, תמיד להספיק,תמיד לפני מישהו. להיות באייקיאה,להיות במלון החדש, ללכת לפתיחה... לראות פני כולם. כי צריך למלא צרוך.. צריך למלא סקרנות... צריך להיות הראשונים שמדברים על זה.. משהו כמו להיות איני.. אנשים לא עוצרים... אולי להשתין בצידי הכביש המהיר.. ליד המכונית... למה אין נשים שעושות ככה? לא משנה.. טוב, אני מבין את השלפוחית של הגברים... אנחנו אוהבים להיות ברברים כשאפשר.. ומצד אחד גם צודקים קצת... מי יזהה אותנו אחר כך? אני חושב שכשממהרים קורה שמפספסים.. אומנם דברים מתגשמים יותר מהר.. אבל הפיספוס יכול להיות גדול. אני מתגעגע לחיות בין זרים. איך אומר הג´ינג´י.. החיפזון מן השטן. וכמו שההורים אמרו לנו... תעלה הביתה מהר. ניתן לחשוב שאנחנו צריכים לרוץ ולהספיק כל דבר. אבל אולי החיים קצרים מידי ובגלל זה אנשים ממהרים בלי מודע? או שאולי זה פשוט חינוך שקיבלנו בלי לעמוד על טיבו... אני יודע שאנשים בורחים לכפר כדי לחיות לאט, אבל אלו בטח אנשים שהשיגו אותי בהרבה מרוב מהירות ועכשיו הם רוצים להאט קצת. אולי הכי טוב זה פשוט לא לשים לב לזה, ואחר כך להסתכל במבט לאחור על מה שעברת ולהתחיל לחשוש אולי.. אבל אנחנו עוצרים כדי לברוח מהמציאות.. הולכים לסרטים.. מזדהים. יש כאלה שגורמים לנו לעצור ולבכות קצת.. וכשדמעה זולגת.. אומרים אז שהנשמה בוכה, כי דרך העיניים היא משתקפת. למה לא אמרו לנו מהו בדיוק טיבנו כדי שנוכל לחיות לפי הצו הקדמון.. למה תמיד יש לנו שאלות? משהו חסר פה.. אולי בגלל זה אנשים ממהרים.. כדי לחיות ולהספיק כמה שיותר ותוך כדי זה למצוא תשובות.. אבל אף אחד לא גילה תשובות כבר הרבה דורות.. טוב, למי זה איכפת.. למרות שמחפשים תשובות בכתובים... כל 40 אותיות תקרא אות ואז תגיע לשם כלשהוא.. כן בטח.. את זה אפשר למצוא גם בשר הטבעות.. לא משנה.. לילה טוב. אנדר
תמיד להיות ראשונים, תמיד להספיק,תמיד לפני מישהו. להיות באייקיאה,להיות במלון החדש, ללכת לפתיחה... לראות פני כולם. כי צריך למלא צרוך.. צריך למלא סקרנות... צריך להיות הראשונים שמדברים על זה.. משהו כמו להיות איני.. אנשים לא עוצרים... אולי להשתין בצידי הכביש המהיר.. ליד המכונית... למה אין נשים שעושות ככה? לא משנה.. טוב, אני מבין את השלפוחית של הגברים... אנחנו אוהבים להיות ברברים כשאפשר.. ומצד אחד גם צודקים קצת... מי יזהה אותנו אחר כך? אני חושב שכשממהרים קורה שמפספסים.. אומנם דברים מתגשמים יותר מהר.. אבל הפיספוס יכול להיות גדול. אני מתגעגע לחיות בין זרים. איך אומר הג´ינג´י.. החיפזון מן השטן. וכמו שההורים אמרו לנו... תעלה הביתה מהר. ניתן לחשוב שאנחנו צריכים לרוץ ולהספיק כל דבר. אבל אולי החיים קצרים מידי ובגלל זה אנשים ממהרים בלי מודע? או שאולי זה פשוט חינוך שקיבלנו בלי לעמוד על טיבו... אני יודע שאנשים בורחים לכפר כדי לחיות לאט, אבל אלו בטח אנשים שהשיגו אותי בהרבה מרוב מהירות ועכשיו הם רוצים להאט קצת. אולי הכי טוב זה פשוט לא לשים לב לזה, ואחר כך להסתכל במבט לאחור על מה שעברת ולהתחיל לחשוש אולי.. אבל אנחנו עוצרים כדי לברוח מהמציאות.. הולכים לסרטים.. מזדהים. יש כאלה שגורמים לנו לעצור ולבכות קצת.. וכשדמעה זולגת.. אומרים אז שהנשמה בוכה, כי דרך העיניים היא משתקפת. למה לא אמרו לנו מהו בדיוק טיבנו כדי שנוכל לחיות לפי הצו הקדמון.. למה תמיד יש לנו שאלות? משהו חסר פה.. אולי בגלל זה אנשים ממהרים.. כדי לחיות ולהספיק כמה שיותר ותוך כדי זה למצוא תשובות.. אבל אף אחד לא גילה תשובות כבר הרבה דורות.. טוב, למי זה איכפת.. למרות שמחפשים תשובות בכתובים... כל 40 אותיות תקרא אות ואז תגיע לשם כלשהוא.. כן בטח.. את זה אפשר למצוא גם בשר הטבעות.. לא משנה.. לילה טוב. אנדר