זה לא היה על כביש ת"א
הוא היה יושב בהדר....... ברחוב ארלוזורוב, הרצל, נורדאו.....
והשמועה אמרה שהוא היה מורה בבית הספר הריאלי בחיפה
אבל בגלל תאונת דרכים לאשתו או ילדיו..... הוא ירד מהפסים
וגר ברחובות..... הידע שלו היה עצום
אנחנו הילדים היינו עוצרים על ידו כשחזרנו מערב כיתה
או התנועה...... ולמדנו ממנו המון...........יותר מכל מורה אחר..
בבית הספר.......שנים ליווינו אותו ...... בשיחות.....
ורק לדבר אחד סירב בתוקף, לבוא למישהו הביתה.......להתקלח....
כבר הייתי נשואה והאקס שלי הציע לו לבוא אלינו הביתה להתרחץ
והוא סירב . לא ציינת את בגדיו השחורים והבלויים..... הנפוחים
מרוב עיתונים שהיו מרפדים את גופו מתחת לבגדים...
על הרגליים היחפות והשחורות, אני אפילו לא רוצה לדבר.......
אף אחד לא יודע מה יהיה גורלו כשגורלו מתאכזר אליו פתאום....
האיש הזה........ ירד מהפסים....... והפך להומלס.....אולי כדי
לא להיות לבד בבית ...... ולדבר עם ילדים......
ולא..... לא היתה שום כוונה מינית מצידו .... אלא לימודית בלבד
בפרהסיה בלבד.......
יצחק, יצחק המשוגע, קראו לוו.........
ומרינה, זה בכלל סיפור אחר........... גם אביו היה אדם אמיד
בחיפה....... וכך יצא לו הילד........ ניגן על מסרק עם נייר.....
והביא צעצועים מיוחדים שזזים......שאף פעם לא ראינו
אולי קנה מהימאים שהביאו מחו"ל.......
היום, היו מוצאים להם תרופה ......
אז, הם הפכו לאגדות בחייהם.........
דמויות יוצאות דופן בחיפה.......
