אנשים יקרים הצלחתי
לפני לא הרבה זמן התעוררתי מחלום צלול מאוד מוזר אבל מאוד חזק. היו לי בעבר חלומות צלולים מעטים, וכולם קרו בעזרת עוגן שחזר לי בחלומות ובגללו זיהיתי שזה בעצם חלום. הרבה פעמים ניסיתי לעשות ווילד אך התעצלתי לישון כמה שעות ואז לעשות אותו - והוא אף פעם לא עבד. אתמול החלטתי לעשות זאת כמו שצריך אחרי קריאה ממושכת כאן ובאתר חלומות צלולים. כיוונתי את השעון שיעיר אותי בעוד 6 שעות (אתמול). התעוררתי (בקושי רב, כי הייתי הרוסה מעייפות) שטפתי פנים שתיתי קפה וקראתי חומר על חלומות צלולים במשך השעה הזאת שבה נשארתי ערה. כיביתי את הפלאפון כדי שלא יעירו אותי. חזרתי למיטה במן הרגשה פנימית שעכשיו זה יפעל כי אני עושה את זה נכון בלי להתעצל. מצאתי לי פוזה נוחה נרגעתי והתחלתי לומר 'עכשיו יהיה לי חלום צלול... עכשיו יהיה לי חלום צלול' והתרכזתי אך ורק במשפט הזה, לא נתתי למחשבות אחרות לסחוף אותי. המשכתי ככה די הרבה, והאמת שחיפשתי את ה'תופעות' שצריכות לקרות. בשלב מסויום התחלתי להרגיש כל מיני ויברציות ומדי פעם ראיתי דברים בראש, כל מיני סיטואציות, ושאלתי את עצמי אם זה עכשיו והנחתי שעוד לא. לא ראיתי דמויות מהלכות לי בחדר ולא שמעתי דיבורים כל כך מציאותיים באוזן או משהו. עד שהגיע השלב שממש נכנסתי לזה, וזה לא היה עוד כמה תמונות ואז זהו. ממש הייתי במקום אחר שהיה מציאותי ואנשים דיברו אלי, ואני המשכתי חזק חזק לחזור על המשפט ולהתרכז בו. ברגע שהחלטתי שזה כנראה זה הרגשתי תחושה כל כך חזקה ומוזרה מן צמרמורת כזאת שהתחילה מהחזה והתפשטה לי בכל הגוף, וזה הבהיל אותי והקפיץ לי את הלב וכמו כן גרם לי להתעורר מאותו רגע. התבאסתי אבל לא התיאשתי, המשכתי להתרכז במשפט שלי, אני לא יודעת כמה זמן. בשלב מסוים אני מוצאת את עצמי בחדר שלי, הכל רגיל, אני ערה, הכל נראה מציאותי לחלוטין. אני יושבת על המיטה ולפתע אני שומעת את צלצול הפלאפון שיש לדוד שלי, הוא ממשיך ואני מסתובבת ולא מבינה מה זה, אני לוקחת את הפלאפון - שלי- ורואה שזה הוא מצלצל, וזה מאוד מוזר בעיניי מה פתאום הוא מצלצל בצלצול שיש לדוד שלי בכלל? ומה פתאום הוא מצלצל אם 'כיביתי אותו' לא מזמן? אני נותנת מבט יותר מעמיק בפלאפון ואני רואה שהוא בכלל שונה והמסך שלו גדול יותר, אני מנסה לבדוק מה השעה במסך - בתור בדיקת מציאות - והספרות משתנות/מחליפות צבעים/נחתכות/מהבהבות. אני נדהמת! לפתע במסך של הטלפון נהיה לי משחק מחשב! אני מבינה שזה חלום וצוחקת ומבקשת שהמשחק יהיה UNREAL אבל אחרי כמה שניות עוזבת את זה. מאז שגיליתי שזה חלום ועזבתי את הפלאפון - הרגשתי כאילו שאני משותקת או כאילו שאני כל כך עייפה שקשה לי אפילו לפתוח את הפה או להזיז את הידיים. אבל התגברתי על זה והלכתי לכיוון דלת החדר שלי - כשבאתי לצאת עברתי דרך הדלת, כשראיתי שהצלחתי החלטתי לנסות לעבור גם דרך דלת החדר של ההורים. כשניסיתי את זה בטעות עשיתי רעש ואבא שלי התעורר אז נבהלתי וחזרתי מהר לחדר שלי, והוא בא אחרי והיה מוזר והתחיל לדבר איתי, אבל מרוב שהכל היה כל כך מציאותי חשבתי שזהו נגמר לי החלום הצלול. אבי יצא מהחדר ופתאום אשתו נכנסה והיא מסתכלת עליי במבט מוזר ואומרת לי משפט מוזר בו היא משנה את שמי, אני מחכה שהיא תסיים ואני אומרת לה שלא קוראים לי ככה והיא חוזרת על זה. אני שואלת את עצמי אולי זה שוב חלום? ממתי מרי מתנהגת ככה? אני לוקחת ממנה את הפלאפון שלה (ופתאום יש מלא פלאפונים על המיטה) ומחפשת את השעון, לא מוצאת. לוקחת את שלי מסתכלת בשעה מזיזה מבט מסתכלת שוב היא משתנה בטירוף. שמחתי. יצאתי מהחלון וקפצתי -ניסיתי לעוף אך לא הצלחתי. הייתי בחצר גדולה עכשיו - זה היה מדהים עד כמה שהכל היה מציאותי ומוחשי ויפהפה, עם כל זאת ניסיתי להגביר את הצלילות ופחדתי לדבר באמת בקול כי חששתי שזה יעיר אותי, אך עשיתי זאת והגברתי אותה. נעמדתי שם והתחלתי לנסות לרחף או לעוף. בכמה פעמים לא הצלחתי אך פעם אחת הרגשתי את עצמי מתחילה לרחף ופתאום עברה לי דבורה ליד האוזן - ושוב נורא נבהלתי ונפלתי. אמרתי לסבא שלי שאני חולמת והוא התעלם ממני. אני פתאום שוב בחדר שלי ומגלה שהם ראו את החלון פתוח וחשבו שהתאבדתי! אז שוב עשו לי שיחה ואני שוב פחדתי שזה לא חלום יותר - בדקתי וזה עדיין היה. בהמשך כשווידאתי שזה עדיין החלום (זה קרה כל כך הרבה פעמים בחלום הזה, שחשבתי שנגמר ווידאתי ולא נגמר) רציתי ללכת ולהיות עם חברה מסוימת, ניסיתי לעצום עיניים ולהיות בבית שלה, אמרתי כמה פעמים שאני בבית של א' אבל זה לא הלך. גם רציתי להזמין אותה וניסיתי וגם זה לא הלך לי. לצערי. בקטע האחרון ש'קיבלתי צלילות' ז"א שראיתי שזה עדיין חלום, אני זוכרת שדיברתי עם מישהי שאני חייבת לנצל את זה כדי להשיג לי אופנוע, והיא נראיתה כאילו זה מרגיז אותה והיא לא מסכימה עם זה. אמרתי לה אבל זה חלום למה לא מה זה משנה לא יקרה כלום, היא התעלמה. זהו זה, היה מהנה להצליח סוף סוף, נראה לכם שבסוף זה בגלל הווילד? או שהווילד זה היה בעצם ההזדמנות ההיא הראשונה שפיספסתי כי קיבלתי צמרמורת והתעוררתי? ושאלה, זה בסדר שלא הצליח לי להזמין את חברה שלי או להיות אצלה בבית? וגם לעוף לא כל כך הצליח? כי בחלומות הצלולים האחרים שהיו לי הכל התבצע בקלות. אבל בחלום הזה הכל היה יותר מדי מציאותי אולי זה הקשה עליי? יש שיטה אחרת להזמין אנשים שאתם רוצים להיות איתם? תודה למי שקרא אני מעריכה את זה.
לפני לא הרבה זמן התעוררתי מחלום צלול מאוד מוזר אבל מאוד חזק. היו לי בעבר חלומות צלולים מעטים, וכולם קרו בעזרת עוגן שחזר לי בחלומות ובגללו זיהיתי שזה בעצם חלום. הרבה פעמים ניסיתי לעשות ווילד אך התעצלתי לישון כמה שעות ואז לעשות אותו - והוא אף פעם לא עבד. אתמול החלטתי לעשות זאת כמו שצריך אחרי קריאה ממושכת כאן ובאתר חלומות צלולים. כיוונתי את השעון שיעיר אותי בעוד 6 שעות (אתמול). התעוררתי (בקושי רב, כי הייתי הרוסה מעייפות) שטפתי פנים שתיתי קפה וקראתי חומר על חלומות צלולים במשך השעה הזאת שבה נשארתי ערה. כיביתי את הפלאפון כדי שלא יעירו אותי. חזרתי למיטה במן הרגשה פנימית שעכשיו זה יפעל כי אני עושה את זה נכון בלי להתעצל. מצאתי לי פוזה נוחה נרגעתי והתחלתי לומר 'עכשיו יהיה לי חלום צלול... עכשיו יהיה לי חלום צלול' והתרכזתי אך ורק במשפט הזה, לא נתתי למחשבות אחרות לסחוף אותי. המשכתי ככה די הרבה, והאמת שחיפשתי את ה'תופעות' שצריכות לקרות. בשלב מסויום התחלתי להרגיש כל מיני ויברציות ומדי פעם ראיתי דברים בראש, כל מיני סיטואציות, ושאלתי את עצמי אם זה עכשיו והנחתי שעוד לא. לא ראיתי דמויות מהלכות לי בחדר ולא שמעתי דיבורים כל כך מציאותיים באוזן או משהו. עד שהגיע השלב שממש נכנסתי לזה, וזה לא היה עוד כמה תמונות ואז זהו. ממש הייתי במקום אחר שהיה מציאותי ואנשים דיברו אלי, ואני המשכתי חזק חזק לחזור על המשפט ולהתרכז בו. ברגע שהחלטתי שזה כנראה זה הרגשתי תחושה כל כך חזקה ומוזרה מן צמרמורת כזאת שהתחילה מהחזה והתפשטה לי בכל הגוף, וזה הבהיל אותי והקפיץ לי את הלב וכמו כן גרם לי להתעורר מאותו רגע. התבאסתי אבל לא התיאשתי, המשכתי להתרכז במשפט שלי, אני לא יודעת כמה זמן. בשלב מסוים אני מוצאת את עצמי בחדר שלי, הכל רגיל, אני ערה, הכל נראה מציאותי לחלוטין. אני יושבת על המיטה ולפתע אני שומעת את צלצול הפלאפון שיש לדוד שלי, הוא ממשיך ואני מסתובבת ולא מבינה מה זה, אני לוקחת את הפלאפון - שלי- ורואה שזה הוא מצלצל, וזה מאוד מוזר בעיניי מה פתאום הוא מצלצל בצלצול שיש לדוד שלי בכלל? ומה פתאום הוא מצלצל אם 'כיביתי אותו' לא מזמן? אני נותנת מבט יותר מעמיק בפלאפון ואני רואה שהוא בכלל שונה והמסך שלו גדול יותר, אני מנסה לבדוק מה השעה במסך - בתור בדיקת מציאות - והספרות משתנות/מחליפות צבעים/נחתכות/מהבהבות. אני נדהמת! לפתע במסך של הטלפון נהיה לי משחק מחשב! אני מבינה שזה חלום וצוחקת ומבקשת שהמשחק יהיה UNREAL אבל אחרי כמה שניות עוזבת את זה. מאז שגיליתי שזה חלום ועזבתי את הפלאפון - הרגשתי כאילו שאני משותקת או כאילו שאני כל כך עייפה שקשה לי אפילו לפתוח את הפה או להזיז את הידיים. אבל התגברתי על זה והלכתי לכיוון דלת החדר שלי - כשבאתי לצאת עברתי דרך הדלת, כשראיתי שהצלחתי החלטתי לנסות לעבור גם דרך דלת החדר של ההורים. כשניסיתי את זה בטעות עשיתי רעש ואבא שלי התעורר אז נבהלתי וחזרתי מהר לחדר שלי, והוא בא אחרי והיה מוזר והתחיל לדבר איתי, אבל מרוב שהכל היה כל כך מציאותי חשבתי שזהו נגמר לי החלום הצלול. אבי יצא מהחדר ופתאום אשתו נכנסה והיא מסתכלת עליי במבט מוזר ואומרת לי משפט מוזר בו היא משנה את שמי, אני מחכה שהיא תסיים ואני אומרת לה שלא קוראים לי ככה והיא חוזרת על זה. אני שואלת את עצמי אולי זה שוב חלום? ממתי מרי מתנהגת ככה? אני לוקחת ממנה את הפלאפון שלה (ופתאום יש מלא פלאפונים על המיטה) ומחפשת את השעון, לא מוצאת. לוקחת את שלי מסתכלת בשעה מזיזה מבט מסתכלת שוב היא משתנה בטירוף. שמחתי. יצאתי מהחלון וקפצתי -ניסיתי לעוף אך לא הצלחתי. הייתי בחצר גדולה עכשיו - זה היה מדהים עד כמה שהכל היה מציאותי ומוחשי ויפהפה, עם כל זאת ניסיתי להגביר את הצלילות ופחדתי לדבר באמת בקול כי חששתי שזה יעיר אותי, אך עשיתי זאת והגברתי אותה. נעמדתי שם והתחלתי לנסות לרחף או לעוף. בכמה פעמים לא הצלחתי אך פעם אחת הרגשתי את עצמי מתחילה לרחף ופתאום עברה לי דבורה ליד האוזן - ושוב נורא נבהלתי ונפלתי. אמרתי לסבא שלי שאני חולמת והוא התעלם ממני. אני פתאום שוב בחדר שלי ומגלה שהם ראו את החלון פתוח וחשבו שהתאבדתי! אז שוב עשו לי שיחה ואני שוב פחדתי שזה לא חלום יותר - בדקתי וזה עדיין היה. בהמשך כשווידאתי שזה עדיין החלום (זה קרה כל כך הרבה פעמים בחלום הזה, שחשבתי שנגמר ווידאתי ולא נגמר) רציתי ללכת ולהיות עם חברה מסוימת, ניסיתי לעצום עיניים ולהיות בבית שלה, אמרתי כמה פעמים שאני בבית של א' אבל זה לא הלך. גם רציתי להזמין אותה וניסיתי וגם זה לא הלך לי. לצערי. בקטע האחרון ש'קיבלתי צלילות' ז"א שראיתי שזה עדיין חלום, אני זוכרת שדיברתי עם מישהי שאני חייבת לנצל את זה כדי להשיג לי אופנוע, והיא נראיתה כאילו זה מרגיז אותה והיא לא מסכימה עם זה. אמרתי לה אבל זה חלום למה לא מה זה משנה לא יקרה כלום, היא התעלמה. זהו זה, היה מהנה להצליח סוף סוף, נראה לכם שבסוף זה בגלל הווילד? או שהווילד זה היה בעצם ההזדמנות ההיא הראשונה שפיספסתי כי קיבלתי צמרמורת והתעוררתי? ושאלה, זה בסדר שלא הצליח לי להזמין את חברה שלי או להיות אצלה בבית? וגם לעוף לא כל כך הצליח? כי בחלומות הצלולים האחרים שהיו לי הכל התבצע בקלות. אבל בחלום הזה הכל היה יותר מדי מציאותי אולי זה הקשה עליי? יש שיטה אחרת להזמין אנשים שאתם רוצים להיות איתם? תודה למי שקרא אני מעריכה את זה.