אני סבור
שאנשים "חושבים" שווים לתחת אם הם מגבילים מראש את המחשבות שלהם. לכן, חילוני חושב שווה לתחת אם אפריורי ברור לו שהוא נשאר בעדר לכן, חרדי חושב שווה לתחת אם אפריורי ברור לו שהוא נשאר בעדר הגדולה במחשבה של היוצאים (רק של אלה שהחליטו לחשוב תוך לקיחת אחריות על מסקנות החשיבה הזו) שיכולה להצדיק "התנשאות" היא בכך שהם הוכיחו שהחשיבה שלהם לא היתה בבחינת שוטטות של כלב קשור לעץ. כל זה לא שולל את כתר החשיבה מחילוניים או מחרדים, אם ישנם כאלה, שהחשיבה שלהם היא חופשית גם אם מסקנותיה אינן מובילות לשינוי דרך. אני רואה את עצמי כבעל חשיבה חופשית, וראיתי את עצמי כך גם בהיותי חרדי, מכיוון שגם אז חשבתי בלי גבולות, וידעתי שאם מסקנות החשיבה שלי יהיו שאין ממש בדת, אנהג בהתאם. שורה תחתונה - יש הצדקה להלך רוח כזה המתואר על ידך, כי מסתבר שיש כאן ריכוז יותר גבוה של אנשים שהחשיבה שלהם חסרת פשרות ושאינם עושים "הנחות" לעצמם, בהשוואה לאחוז החושבים החופשיים הן בחברה החילונית והן בחברה החרדית (אגב, אני לא חושב שאחוז החושבים החופשיים בחברה החילונית גדול מזה שבחברה החרדית).