טוב, הקטע הבא לקוח מסהר, מה שכתבתי
שם זה מה שאתם תקראו פה... טוב, מצאתי את זה! אז הנה, אבל זה רק חלק קטן ממה שקורה איתי עכשיו ואין לי זמן לכתוב...: אז ככה... אני בת 12 ובכיתה ח´. יש לי בעייה די רצינית-וכבר שיתפתי בה פורום אחר-בעיות בגיל ההתבגרות. אז ככה: מתחילת השנה הציונים שלי ירדו לחלוטין וההורים די כועסים על זה. באיזשהוא שלבכבר העלתי את הציונים שלי בצורה מאד מאד משמעותית, מ60 ל90 או 100. ההורים עדיין מציקים לי עם כל המקצועות שלא הלך לי איתם בתחילת השנה, וכשאני מביאה ציונים טובים הבייתה-הם לא אומרים מילה, ולהפך-הם "מתבדחים" איתי על כך ש"לא קיבלת מאה????על מה ירדו לך שלוש נקודות???תשעים ושבע זה חרא של ציון!!!"...זה פוגע, זה מעליב, זה מעצבן...ואמרתי להם את זה. אני תחת לחץ עצום, ואני די בסדר עם עצמי עם הציונים שאני מביאה. אז זהו, שלא. הם כל הזמן נותנים לי עוד לחץ ומזכירים לי שאני לא לומדת מספיק-אע"פ ש"המאיות עפות באוויר" כל הזמן. לא אומרים מילה טובה-וזה מאד מאד מאד מעצבן... כשאני אומרת להם את זה הם אומרים שאני סתם מחפשת צומי, אבל הם יפסיקו. בהתחלה באמת האמנתי לזה, אבל אחרי הפעם השלישית שזה קרה והערתי להם שוב, כבר איבדתי תקווה. בכל מקרה, ניחא אם זה היה רק זה... אני די מדוכאת-לאחרונה זה כבר די עבר-אבל זה עדיין חוזר המון פעמים. חברות שלי כבר לא ממש איתי, והחברויות שלי איתן מתבטאות יותר בקללות ומכות-מאשר בחברות אמת. אני גם מרגישה הרבה פחות קירבה אליהן, ואני מרגישה כאילו נמאס לי מהן-למרות שאני אוהבת אותן אהבה עצומה.... לא הולך לי לאחרונה, והילד שאני אוהבת... טוב, אני לא אכנס לזה, אבל הוא ממש אבל ממש-לא שם עליי... אני מרגישה נורא, אני מרגישה כאילו כולם מנסים להיפטר ממני כל הזמן-כולל האנשים שאכפת להם ממני... אני עייפה, ולא יכולה לישון טוב-אל תציעו לי לישון בצהריים, כי אז אני לא ישנה בלילות...אני גם מרגישה רע... השיעורים שאני לומדת ממש לא נלמדים בצורה טובה, ובחלקם אני לא מקשיבה-וכתוצאה מכך, לא הולך לי תמיד במבחנים... אני מרגישה כאילו מנצלים אותי, אני מרגישה רע-ודיברתי על כך עם ההורים. הם אומרים שזה יעבור, ואני יודעת את זה אבל בינתיים- מה עושים? ממני, לירי