אנרגיה שיתופנית
הרב קוק אמר פעם משהו מאוד מעניין, הוא אמר שהכפירה בעבודה זרה אטינה עניין של חילוקי דעות. כלומר , אם יבוא מישהו ויטען שיש כאלו שהינם עובדי עבודה זרה אבל הוא עצמו אין דעתו כדעתם ודרכו שונה מדרכם , עדיין אותו אדם לא כפר בעבודה זרה אלא ההפך. כפירה בעבודה זרה , כך טוען הנ"ל , היא ביטול גלובאלי של קיומה ושל כל מה שנובע ממנה וכל התהליכים וטובות ההנאה שנובעות ממנה עד לרמה שבעצם ניתן להגיד שביא והן אשליות ותו לאו. למה אני מזכיר את זה בפורום מדיטציה ולא בפורום חוזרים , נניח. כי צריך להבין כאן דבר עקרוני. אין מסגרת שבה ניתנה הגדרה מדוייקת ומסודרת לאנרגיות יותר מהמסגרת היהודית. האינדיאנים והדרואידים גם הגדירו אנרגיות מאוד יפה ,אבל הם היו פרגמטיסטים. הם תיארו את מה שהם היו מסוגלים להשתמש בו ולא היה להם שום עניין לברוא מתודות וההקשרים סתם ככה כדי למלא את החלל. ביהדות זה בדיוק ההפך. היא אינה פרגמטית בכלל , מה שמעניין אותה זה התיאוריה. אם הטאו טה צ'ינג מגדיר איזה עיקרון בארבע מילים ומניח למתרגלים לרוץ עם השיטה עד בלי די , ביהדות יכולים לעשות מזה שבעים וכמה ספרים , להחביא אותו בקידוד ישיר או עקיף , לקשר אותו למיליון וכמה פסוקים ומדרשים ולהרגיש מצויין. כל זה למה? כדי שלאנשים תהיה מוטיבציה לבלוע עוד ועוד חומר , מכיוון שהיהדות מחנכת לכך שהלימוד חשוב לא פחות מהידע עצמו. נחזור לעיניינינו . בשפת הקבלה "עבודה זרה" מקבילה למה שאנחנו מכנים אנרגיה שיתופנית. זה די ברור מהקונטקסט כיוון שהעבודה הזרה , למה היא זרה בעצם? היא זרה לאור והאור הוא השם הקבלי ל"טאו". לכן מה שאומר כאן הרב קוק הוא דבר מדהים. הוא למעשה אומר שהאנרגיה השעיתופנית , היא בעצמה הונאה. כל שימוש בה והתייחסות אליה הוא חלק אינטגראלי ממנה. אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים מכיוון שהפסיחה הזאת בעצמה היא נקיטת עמדה. לכן , מי שרוצה באמת לצעוד את הצעדים שלו בצל הטאו , חייב לוותר על כל האינטראקציה השיתופנית. אם זה בין בני אדם ואם זה בינו לבין עצמו והויתור הזה חייב להיות ויתור מראש. לא להתעסק עם השיתופנות בכלל. להיות את האמת שלו , כיוון שהאמת היא המקום בו הוא נפגש עם האלוהות ובמקום שמתפשרים , גם מאבדים אותה. דרול
הרב קוק אמר פעם משהו מאוד מעניין, הוא אמר שהכפירה בעבודה זרה אטינה עניין של חילוקי דעות. כלומר , אם יבוא מישהו ויטען שיש כאלו שהינם עובדי עבודה זרה אבל הוא עצמו אין דעתו כדעתם ודרכו שונה מדרכם , עדיין אותו אדם לא כפר בעבודה זרה אלא ההפך. כפירה בעבודה זרה , כך טוען הנ"ל , היא ביטול גלובאלי של קיומה ושל כל מה שנובע ממנה וכל התהליכים וטובות ההנאה שנובעות ממנה עד לרמה שבעצם ניתן להגיד שביא והן אשליות ותו לאו. למה אני מזכיר את זה בפורום מדיטציה ולא בפורום חוזרים , נניח. כי צריך להבין כאן דבר עקרוני. אין מסגרת שבה ניתנה הגדרה מדוייקת ומסודרת לאנרגיות יותר מהמסגרת היהודית. האינדיאנים והדרואידים גם הגדירו אנרגיות מאוד יפה ,אבל הם היו פרגמטיסטים. הם תיארו את מה שהם היו מסוגלים להשתמש בו ולא היה להם שום עניין לברוא מתודות וההקשרים סתם ככה כדי למלא את החלל. ביהדות זה בדיוק ההפך. היא אינה פרגמטית בכלל , מה שמעניין אותה זה התיאוריה. אם הטאו טה צ'ינג מגדיר איזה עיקרון בארבע מילים ומניח למתרגלים לרוץ עם השיטה עד בלי די , ביהדות יכולים לעשות מזה שבעים וכמה ספרים , להחביא אותו בקידוד ישיר או עקיף , לקשר אותו למיליון וכמה פסוקים ומדרשים ולהרגיש מצויין. כל זה למה? כדי שלאנשים תהיה מוטיבציה לבלוע עוד ועוד חומר , מכיוון שהיהדות מחנכת לכך שהלימוד חשוב לא פחות מהידע עצמו. נחזור לעיניינינו . בשפת הקבלה "עבודה זרה" מקבילה למה שאנחנו מכנים אנרגיה שיתופנית. זה די ברור מהקונטקסט כיוון שהעבודה הזרה , למה היא זרה בעצם? היא זרה לאור והאור הוא השם הקבלי ל"טאו". לכן מה שאומר כאן הרב קוק הוא דבר מדהים. הוא למעשה אומר שהאנרגיה השעיתופנית , היא בעצמה הונאה. כל שימוש בה והתייחסות אליה הוא חלק אינטגראלי ממנה. אי אפשר לפסוח על שני הסעיפים מכיוון שהפסיחה הזאת בעצמה היא נקיטת עמדה. לכן , מי שרוצה באמת לצעוד את הצעדים שלו בצל הטאו , חייב לוותר על כל האינטראקציה השיתופנית. אם זה בין בני אדם ואם זה בינו לבין עצמו והויתור הזה חייב להיות ויתור מראש. לא להתעסק עם השיתופנות בכלל. להיות את האמת שלו , כיוון שהאמת היא המקום בו הוא נפגש עם האלוהות ובמקום שמתפשרים , גם מאבדים אותה. דרול
כדי לוותר מראש על כל האינטראקציה השיתופנית, צריך לדעת מראש כל מה שהיא אינטראקציה כזאת....אנחנו לא מתכוונים לרוקן את האמבטיה עם התינוק ...נכון? כך שאני ממליץ...ברגע שאדם מפנים איזו תובנה חדשה...כל שעליו לעשות הוא להמשיך בדיוק בכל מה שהוא עשה עד כה