אנקדוטה

unordained

New member
אנקדוטה

מישהו קודם כתב משהו על "אקוויוולנטי" ואלדד ענה שהוא לא מבין, נדמה לי, ועכשיו אני לא מוצא את השרשור הזה. להלן נפתח שרשור חדש שנושאו אנקדוטות לשוניות משעשעות (כותרת טרחנית משהו, נו מה). והנה הראשונה: נדמה לי שהסיפור הבא מסופר על אותה רות אלמגור שצוטטה קודם לכן, היועצת הלשונית של קול ישראל: מכל מקום, היא (או לא היא), נהגה לזמן אליה את כל מי שהשתמש בתוכניתו במלה לועזית, היתה נוזפת בו, ומציגה בפניו את המלה העברית המקבילה. פעם רואיינה אף היא בקול ישראל, והשתמשה במלה "אקוויוולנטי". המראיין מייד הטיח בה: "אבל ד"ר אלמגור, זאת מלה לועזית!" והיא: "למלה 'אקוויוולנטי' אין אף מקבילה בעברית!"
 

Eldad S

New member
טוב ויפה :)

ואני, בשרשור שאליו כיוונת את דברי הפרֵאַמְבוּלה שלך (שאם הבינותי נכונה, לא הצלחת לאתר אותו כרגע), שאלתי את גליה מה קורה אם אין מלה אקוויוולנטית בטקסט, אבל לעומת זאת - אם מוצאים מלה שוות-ערך - האם כן להשתמש בלועזית, אם לאו...
 

unordained

New member
אנקדוטה 2:

או בעצם חידה: הוצאת ספרים ידועה בישראל נותנת לעורכים שעובדים איתה טקסט שמסביר את כללי ההתקנה לדפוס של ההוצאה. בחלק שעוסק בכתיב מלא (אותיות אהו"י), הם נותנים את המקבילה העברית ל- and his hook. כאן בא רמז דק (במהופך), מי שלא מעוניין, שלא יקרא: ?תחא הלימב הז תא םיבתוכ םתייה ךיא
 

Eldad S

New member
נדמה לי שלא נשאלה

שום שאלה. האם התכוונת "כיצד יש לכתוב מלה זו בעברית?". לא קראתי את הרמז, אני מאמין ש-וווו. אין יותר מארבעה ו"וים רצופים. הראשונה חייבת להיות, כי היא ו"ו החיבור. השנייה והשלישית חייבות להיות גם הן, כי זו המלה עצמה, וו, והשלישית היא הכינוי החבור (שלו). לדעתי, אי אפשר לכתוב זאת בפחות מארבעה ו"וים, וגם לא בחמישה, כי אז זה מוגזם :)
 

unordained

New member
כל הכבוד!

אכן וווו. זאת פעם ראשונה שאני מציג את השאלה ככה, אני עוד צריך לעבוד על הניסוח. בד"כ אני פשוט מציג את הספסימן וווו ושואל אנשים מה כתוב פה.
 

Eldad S

New member
תודה. וכמובן, טעיתי

במניית (או: בספירת
) הו"וים: אין יותר מארבע ו"וים רצופות, ולא יכולות להיות חמש ו"וים (אותיות האלפבית העברי נחשבות לנקבה, בניגוד ל"אות", סימן, שהוא זכר).
 
למעלה