בחירה
למעשים שאנו עושים קיימות השלכות רבות משמעות על חיינו וחיי הסביבה. עלינו לקחת אחריות מלאה על דברים שאנו עושים, דברים שאנו אומרים, החלטות שאנו מחליטים ובחירות שאנו בוחרים. ועל זה נאמר:"קח את החיים בידיים - ומה קורה אז? דבר נורא: אין את מי להאשים". אנו נוטים להאשים כל דבר שסביבנו ע"מ לרכך לעצמנו את הפצעים. בין אם זה אדם אחר, בין אם זה מזג האויר, בין אם זה מקרה שנקלענו אליו ובין אם זה מצב מדיני או פקק בכביש. אך מה יקרה באותו רגע ממש בו נחליט כי אין אנו מאשימים אחר מלבדנו? הבא נביט לרגע על חיינו. כל אחד לחייו הוא, אם אנו ללא עבודה - נסו להבין מהיכן זה נבע? האם זה הגיע מכך שבחרנו לא ללמוד מקצוע? האם זה הגיע מכך שבחרנו לא לקחת הזדמנות שהיתה לנו? ההיבט מורכב מרמת הריאליות של הדברים (לא כל מי שבוחר להיות ראש ממשלה אכן יצליח בדרך זו) כשההיבט הריאלי מורכב מהיבט פנימי אמיתי המגיע לאחר עבודה עצמית שאנו עושים כל יום, כל רגע, כל שניה. ככל שניטיב להכיר את עצמנו לעומק, נוכל להביט עמוק בתוכנו ולדעת מהן הבחירות הריאליות שלנו ומהן אשליות הנובעות מגורמים ורגשות אחרים לגמריי. העבודה העצמית כוללת בחובה התמודדות עם כאבים,עם פצעים נפשיים שיש לנו (לכל אחד מאיתנו) ובעיקר - אשמה שאנו מאשימים את עצמנו על, שוב,בחירות שגויות שעשינו בעבר. לכן הקריאה היא קודם כל - STOP!!!! הביטו סביב. תגיד לי מה אתה רואים? עכשיו - ממש עכשיו כשאתם קוראים שורות אלו שאני כותבת, מה אתם מרגישים? מה אתם חשים? האם זה כעס? אם כן, מהיכן זה נובע? עכשיו, ממש עכשיו? האם זה הסכמה? מהיכן זה נובע? האם זה זלזול? מהיכן זה נובע? האם זה מבוכה? רחמים? ריגוש? תאווה? פחד? שנאה? אהבה? מה אתם מרגישים עכשיו??? לחוות את הרגע בכל רגע ולהיות מודעים לכל או לחלק מהתחושות אותם ציינתי ואז לנסות להבין - מהיכן הן נובעות?? זאת עבודה עצמית. כאשר נפרוס את אותן תחושות, נחקור, ננבור, נפרש, נלמד, נקרא, נשאל אחרים, נשכיל, נכיר,נידע מה מקורן של תחושות אלו- נבין כי מקורם הינו אחד ויחיד - פחד. כי זהו מקור כל רגש שאינו אהבה. אם אנו כועסים על עצמנו על בחירות שעשינו בעבר - מבוטאת האשמה העצמית. אין אנו יכולים בעצם לסלוח לעצמנו על בחירה מוטעת שעשינו בנקודת זמן בעבר שהובילה אותנו בעצם להיות מי שאנו היום ולהיות במצב בו אנו נמצאים היום. לסיכום *** 1>>> לעצור הכל ולשאול את עצמכם - מה אתם חשים עכשיו? בכל רגע ביממה. 2>>> לשאול, להבין, לבדוק, לחפש, ללמוד. 3>>> למצוא את הסיבות האמיתיות אשר בעקבותן חשנו את מה שחשנו (בתוכנו ולא ע"י האשמת אחרים). 4>>> לפרוס הכל על מגש האמת שלכם. 5>>> לגלות כי מקורן בפחד חבוי. 6>>> אם מקורו באדם אחר - לסלוח לאותו אדם ולהבין כי אין למקרה כל קשר אלינו. 7>>> אם מקורו בנו - אזי לסלוח לעצמנו!! כי האשמה העצמית מובילה לאבדון. 8>>> באותו רגע קורה הנס הגדול מכולם - הלב נפתח להרגשה אחרת לגמריי שלא חווינו מימיינו - האהבה. 9>>> וממשיכים לטפל בפגיעה הבאה שלנו. כך אנו ממשיכים לאורך כל חיינו - כאשר חלק מאיתנו בוחר לעשות זאת במודע ואילו החלק השני בוחר לא לדעת ובכך עובר בדיוק את אותם תהליכים אך הדרך שלו ´תיראה´ הרבה יותר ´קשה´ וכואבת. ואם נשאל לרגע - אם זה כל כך קל, למה לא כולם עושים זאת? אענה במילה אחת - אגו. האגו הינו המחסום היחידי, הגדר שאנו מציבים סביבנו ע"מ להגן על אותו הפחד אותו ציינתי קודם. בחירה שלכם אם לתת לו יד ולהמשיך להזינו או לשים קץ לתחושות השנאה, הקטרנות, האשמה, הפגיעה, הכאב, העצב, הרחמים העצמיים, הקנאה, צרות העין, הקור, התסכול, החושך....ובכך לפתוח את ליבכם להבנה, לראיה נכונה של הדברים, לסליחה, לכפרה, לניסים, לצמיחה, לבריאה לאור... ובמילה אחת קטנה וחמודה.. אהבה כי מלבדה - מאומה לא קיים.
למעשים שאנו עושים קיימות השלכות רבות משמעות על חיינו וחיי הסביבה. עלינו לקחת אחריות מלאה על דברים שאנו עושים, דברים שאנו אומרים, החלטות שאנו מחליטים ובחירות שאנו בוחרים. ועל זה נאמר:"קח את החיים בידיים - ומה קורה אז? דבר נורא: אין את מי להאשים". אנו נוטים להאשים כל דבר שסביבנו ע"מ לרכך לעצמנו את הפצעים. בין אם זה אדם אחר, בין אם זה מזג האויר, בין אם זה מקרה שנקלענו אליו ובין אם זה מצב מדיני או פקק בכביש. אך מה יקרה באותו רגע ממש בו נחליט כי אין אנו מאשימים אחר מלבדנו? הבא נביט לרגע על חיינו. כל אחד לחייו הוא, אם אנו ללא עבודה - נסו להבין מהיכן זה נבע? האם זה הגיע מכך שבחרנו לא ללמוד מקצוע? האם זה הגיע מכך שבחרנו לא לקחת הזדמנות שהיתה לנו? ההיבט מורכב מרמת הריאליות של הדברים (לא כל מי שבוחר להיות ראש ממשלה אכן יצליח בדרך זו) כשההיבט הריאלי מורכב מהיבט פנימי אמיתי המגיע לאחר עבודה עצמית שאנו עושים כל יום, כל רגע, כל שניה. ככל שניטיב להכיר את עצמנו לעומק, נוכל להביט עמוק בתוכנו ולדעת מהן הבחירות הריאליות שלנו ומהן אשליות הנובעות מגורמים ורגשות אחרים לגמריי. העבודה העצמית כוללת בחובה התמודדות עם כאבים,עם פצעים נפשיים שיש לנו (לכל אחד מאיתנו) ובעיקר - אשמה שאנו מאשימים את עצמנו על, שוב,בחירות שגויות שעשינו בעבר. לכן הקריאה היא קודם כל - STOP!!!! הביטו סביב. תגיד לי מה אתה רואים? עכשיו - ממש עכשיו כשאתם קוראים שורות אלו שאני כותבת, מה אתם מרגישים? מה אתם חשים? האם זה כעס? אם כן, מהיכן זה נובע? עכשיו, ממש עכשיו? האם זה הסכמה? מהיכן זה נובע? האם זה זלזול? מהיכן זה נובע? האם זה מבוכה? רחמים? ריגוש? תאווה? פחד? שנאה? אהבה? מה אתם מרגישים עכשיו??? לחוות את הרגע בכל רגע ולהיות מודעים לכל או לחלק מהתחושות אותם ציינתי ואז לנסות להבין - מהיכן הן נובעות?? זאת עבודה עצמית. כאשר נפרוס את אותן תחושות, נחקור, ננבור, נפרש, נלמד, נקרא, נשאל אחרים, נשכיל, נכיר,נידע מה מקורן של תחושות אלו- נבין כי מקורם הינו אחד ויחיד - פחד. כי זהו מקור כל רגש שאינו אהבה. אם אנו כועסים על עצמנו על בחירות שעשינו בעבר - מבוטאת האשמה העצמית. אין אנו יכולים בעצם לסלוח לעצמנו על בחירה מוטעת שעשינו בנקודת זמן בעבר שהובילה אותנו בעצם להיות מי שאנו היום ולהיות במצב בו אנו נמצאים היום. לסיכום *** 1>>> לעצור הכל ולשאול את עצמכם - מה אתם חשים עכשיו? בכל רגע ביממה. 2>>> לשאול, להבין, לבדוק, לחפש, ללמוד. 3>>> למצוא את הסיבות האמיתיות אשר בעקבותן חשנו את מה שחשנו (בתוכנו ולא ע"י האשמת אחרים). 4>>> לפרוס הכל על מגש האמת שלכם. 5>>> לגלות כי מקורן בפחד חבוי. 6>>> אם מקורו באדם אחר - לסלוח לאותו אדם ולהבין כי אין למקרה כל קשר אלינו. 7>>> אם מקורו בנו - אזי לסלוח לעצמנו!! כי האשמה העצמית מובילה לאבדון. 8>>> באותו רגע קורה הנס הגדול מכולם - הלב נפתח להרגשה אחרת לגמריי שלא חווינו מימיינו - האהבה. 9>>> וממשיכים לטפל בפגיעה הבאה שלנו. כך אנו ממשיכים לאורך כל חיינו - כאשר חלק מאיתנו בוחר לעשות זאת במודע ואילו החלק השני בוחר לא לדעת ובכך עובר בדיוק את אותם תהליכים אך הדרך שלו ´תיראה´ הרבה יותר ´קשה´ וכואבת. ואם נשאל לרגע - אם זה כל כך קל, למה לא כולם עושים זאת? אענה במילה אחת - אגו. האגו הינו המחסום היחידי, הגדר שאנו מציבים סביבנו ע"מ להגן על אותו הפחד אותו ציינתי קודם. בחירה שלכם אם לתת לו יד ולהמשיך להזינו או לשים קץ לתחושות השנאה, הקטרנות, האשמה, הפגיעה, הכאב, העצב, הרחמים העצמיים, הקנאה, צרות העין, הקור, התסכול, החושך....ובכך לפתוח את ליבכם להבנה, לראיה נכונה של הדברים, לסליחה, לכפרה, לניסים, לצמיחה, לבריאה לאור... ובמילה אחת קטנה וחמודה.. אהבה כי מלבדה - מאומה לא קיים.
