האזרח דרור
New member
אנליזה ותרופה
2. אנליזה. אם אכן אדם מוכן להודות שהבעיה מציקה לו מספיק, הוא הולך לרופא שמבצע ניתוח -דיאגנוזה של מצבו הרפואי. ייתכן והכאב העמום ברגל נובעת מבעיות נפשיות שמקורן בראש, או תוצאה של גרורה סרטנית מהלבלב. חשוב להצביע על גורמי המחלה ולא רק על הסימפטומים שלה. ניתוח הוא שלב מסובך מאוד, רופאים שונים יתנו הבחנות שונות ולפעמים סותרות. גם בתחומי החברה, ייתכן קשרים בין תחומים שונים (לדוגמא בין תרבות לכלכלה ובין זו לשיטת ממשל וארגון), ואלה בתורם ישפיעו על עשרות תחומים אחרים, לכעורה בלתי קשורים, ותוך יצירת היזון חוזר. אנליזה עשויה להצביע על בעיות וסימפטומים שלא חשבנו עליהן מראש, אלא רק בדיעבד. לדוגמא, החולה נזכר, בתגובה לשאלת הרופא שלא רק כואב לו ברגל, אלא גם מגדרת לו מידי פעם הזרת השמאלית. גם בשלב זה, אין טעם לפסול אנליזה, על רקע זה שמי שנתן אותה לא מציע דרך טיפול או מציע דרך טיפול שאינה נראית לנו. לדוגמא, אם אנליזה אחת טוענת שלחולה יש דלקת חיידקית הניתנת לטיפול באנטיביוטיקה, ואילו אנליזה שניה טוענת שיש לו כלבת במצב מתקדם (לאחר שלב מסויים של מחלה, המוות הוא וודאי), אזי היכולת להביא מזור אינה יכולה להיות קירטריון תקף להעדפה שלנו בין סוגי האנליזה. לדוגמא, אפשר לקבל חלק מההבחנות והניתוחים של מרקס או של אדם סמית, ללא קשר לקווי המדיניות שהם ממליצים עליהם. פשוט אין קשר בין הייתכנות של קווי המדיניות (התרופה) לבין הנכונות או אי הנכונות של האנליזה. זה גם המקום לציין, שעוד לא היה איש רוח שדיבר על נושאי חברה, שלא היו לו טעויות. לכן יש טעם לקחת את החלקים באנליזה שנראה שיש בהם יותר אמת, גם אם לא מסכימים נגיד, ל 90 אחוזים ממה שהוגה מסויים אמר. שגיאה דומה היא להגיד "האנליזה הזאת אינה מענינית (היות ועד כה היא לא הניבה פתרון ), לכן נפסול אותה ונעדיף את חברתה". מחלת הסרטן הינה במקרים רבים חשוכת מרפא, אולם אין זה מונע מאיתנו להמשיך ולחפש את התרופה. מתוך פורום 4 שלבי-הריפוי" לחשיבה משותפת על בעיות חברה
2. אנליזה. אם אכן אדם מוכן להודות שהבעיה מציקה לו מספיק, הוא הולך לרופא שמבצע ניתוח -דיאגנוזה של מצבו הרפואי. ייתכן והכאב העמום ברגל נובעת מבעיות נפשיות שמקורן בראש, או תוצאה של גרורה סרטנית מהלבלב. חשוב להצביע על גורמי המחלה ולא רק על הסימפטומים שלה. ניתוח הוא שלב מסובך מאוד, רופאים שונים יתנו הבחנות שונות ולפעמים סותרות. גם בתחומי החברה, ייתכן קשרים בין תחומים שונים (לדוגמא בין תרבות לכלכלה ובין זו לשיטת ממשל וארגון), ואלה בתורם ישפיעו על עשרות תחומים אחרים, לכעורה בלתי קשורים, ותוך יצירת היזון חוזר. אנליזה עשויה להצביע על בעיות וסימפטומים שלא חשבנו עליהן מראש, אלא רק בדיעבד. לדוגמא, החולה נזכר, בתגובה לשאלת הרופא שלא רק כואב לו ברגל, אלא גם מגדרת לו מידי פעם הזרת השמאלית. גם בשלב זה, אין טעם לפסול אנליזה, על רקע זה שמי שנתן אותה לא מציע דרך טיפול או מציע דרך טיפול שאינה נראית לנו. לדוגמא, אם אנליזה אחת טוענת שלחולה יש דלקת חיידקית הניתנת לטיפול באנטיביוטיקה, ואילו אנליזה שניה טוענת שיש לו כלבת במצב מתקדם (לאחר שלב מסויים של מחלה, המוות הוא וודאי), אזי היכולת להביא מזור אינה יכולה להיות קירטריון תקף להעדפה שלנו בין סוגי האנליזה. לדוגמא, אפשר לקבל חלק מההבחנות והניתוחים של מרקס או של אדם סמית, ללא קשר לקווי המדיניות שהם ממליצים עליהם. פשוט אין קשר בין הייתכנות של קווי המדיניות (התרופה) לבין הנכונות או אי הנכונות של האנליזה. זה גם המקום לציין, שעוד לא היה איש רוח שדיבר על נושאי חברה, שלא היו לו טעויות. לכן יש טעם לקחת את החלקים באנליזה שנראה שיש בהם יותר אמת, גם אם לא מסכימים נגיד, ל 90 אחוזים ממה שהוגה מסויים אמר. שגיאה דומה היא להגיד "האנליזה הזאת אינה מענינית (היות ועד כה היא לא הניבה פתרון ), לכן נפסול אותה ונעדיף את חברתה". מחלת הסרטן הינה במקרים רבים חשוכת מרפא, אולם אין זה מונע מאיתנו להמשיך ולחפש את התרופה. מתוך פורום 4 שלבי-הריפוי" לחשיבה משותפת על בעיות חברה
