אני...

[kiticat]

אני...

אני לא שייכת לפורום הזה, אבל בפורום תמיכה שבו אני נמצאת כתבתי הודעה בזמן האחרון שכנראה מתאימה למה שהולך פה.. משהו שגילתי בזמן האחרון. שמה שקורה לי זו המציאות. האמת. אני לא צבועה, ולא מתחבאת. הרבה אנשים רע להם, אבל מחביאים מהעולם מעצמם בעיקר. ומי שאומר- סתם ככה "תתגברי על זה" בעצמו רע לו. אבל לא רוצה להודות בזה. הוא רוצה לשכוח שבכלל לא קיימת בעיה כזו תוך כדי, אנחנו מגלים כמה דברים על עצמנו על העולם, על האנשים שנמצאים סביבנו. אנחנו רואים אותם בשביל מה שהם. ולא בשביל מה שהם היו רוצים שאנחנו נחשוב שהם. אנחנו מביטים לאמת בפרצוף ואנחנו לא צבועים, ולא נתנהג בצורה זו אז כמה דברים מתפרקים וזה קשה להבין. אבל זה לטובתנו כי הדברים שמתפרקים. הם לא אמיתים.. אז עדיף ככה, נכון. אז ל"הפסיד" חברה, נראה בהתחלה קשה. אבל האם באמת ל"הפסיד" קשר שבו אתה מרגיש מנוצל, משומש, חסר תועלת עם ביטחון עצמי בגובה של דשא. הוא הפסד? לא. לא ככה אני חושבת... צריך להבין למה הדברים קורים. אומרים שווקא הדברים הרעים קורים לאנשים הטובים... תגדירו טוב.. תגדירו רע...

 

[~דויד~]

את...

כבר הפכת לחלק מן הפורום. ברוכה הבאה !!! מילותיך קצת מזכירות לי את הסיפור בהודעת המנהל/ת....

דויד

 

[אננדה]

היי קיטי ../images/Emo13.gif

מצאתי הרבה כנות בדברים שרשמת. לא סוג הכנות הרגעית שמאפיינת הרבה אנשים, אלא מהסוג הקבוע. אני מאמינה ומרגישה כי הדברים שכתבת הגיעו ממקום מאוד עמוק בתוך ליבך, מקום כואב. אין ספק כי נפגעת, כי חשת את תחושת הכאב הזאת שמגיעה מהאנשים הכי קרובים אלינו, האנשים שאנו הכי חשופים אליהם ומן הסתם גם הכי פגיעים אליהם. אם דברים שאנשים זרים אומרים לנו - אין אנו מייחסים לכך חשיבות. לדברים שנאמרים ע"י האנשים הקרובים אלנו - אנו מייחסים חשיבות רבה יותר, עמוקה יותר וכתוצאה מכך..כואבת יותר. קיטי יקירה, את לעולם לא מפסידה חברה. התמורה שמגיעה כתוצאה מ´התנתקות´ כזאת או אחרת הינה התוצאה האמיתית ביותר והנכונה ביותר. אין שום דבר רע בהיותך אמיתית ועם זאת אמיתית כלפי אחרים. קיימת בך כתוצאה מכך, יכולת לחוש באי-כנותם של סובבים לך. כך שמצד אחד זה מצויין (´טוב´) ומצד שני זאת מעין ירייה ברגל (´רע´) אך ההיבט חייב להגיע ממקום שונה. בואי ונחשוב לרגע מה הן ההשלכות של תגובותייך.... 1 - זיהית חוסר כנות בחברה. 2 - חשת את ה´כאב´ בתוכך. 3 - הנחת על מגש המאזניים את התוצאות. 4 - החלטת כי אין ברצונך לשתף פעולה. 5 - בחרת ללכת בדרך אחרת מאותו/ה חבר/ה . 6 - אותו אדם יחוש את ריחוקך בקרוב מאוד, דבר שיגרום לו/ה לשאול את עצמם למה זה קרה. 7 - הם יעשו לעצמם את החושבים (בבחירה כמובן) 8 - הם יסיקו את המסקנות לעצמם ומאותו רגע בעצם - הם מתחילים לראות את עצמם, איפה היתה טעותם ובמקרה שאת הבאת - איפה היתה הצביעות הזאת. וכך אכן צריך לקרות. אין אנו יכולים לקחת אחריות על חייהם של הסובבים שלנו. אנו אלה החייבים בראש ובראשונה לעבוד על עצמנו.... אל דאגה....אלו שירצו לבוא איתכם - יראו דרככם - ויצטרפו. תודה על הדברים הנפלאים שכתבת ולו רק בגלל שבימים אלה גם אני החלטתי את אותה החלטה לגבי חברה שהיתה בגדר של ´אחות´. החלטתי, בדיוק כמוך, לא לקחת חלק בזה יותר, כי התחושה הפנימית היתה שאם אמשיך לשתף פעולה עם הצביעות - לא היא ולא אני ´נגדל´. והרי לשם כך התכנסנו כאן כולם, לא?

דבר רע לעולם לא יכול לקרות כתוצאה מכך....