אני

normalme

New member
אני

נולדתי לעולם הזה מסיבה בלתי ידועה 3 שנים ראשונות כאוטיסט(על הסף כל אופן) יצאתי מזה איזה כיףףףףף עד כיתה ה אין חברים בגלל המוזריות שלי ישששששששששששששששששששששששששששש החבר הכי טוב הוא חבר טוב ותומך החייים האירו עלי פנים יייפי כיתה ז מכיר ידידות חברים אך תמיד נישאר אים חברי הקרוב ביותר כיתה ח' כולנו כל הכיתה מגובשת החיים טובים(אין חברה אין לי גוף אני רזה גבוהה וגובל במראה שואתי הציונים יורדים ) כיתה ט הוא מתנדף חברי הטוב ביותר מתקדם בחייו ואני בפניממיה מחורבנת צבאית ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש כיתה אני מבקר כל סוף שבוע את החברים שלי מנסה לגרום להם ליזכור את אשר היה הם זכרו אם הם לא יזכרו כיתה יא אני מבקר כל סוף שבוע בבית הספר הישן והם מזמינים אותי למפגשים אך באותו יום שלא הגעתי היה מפגש ולא הייתי שם ועכשיו חודשיים אני נימנע להיקשר אליהם חוטף פה ושם התקפי זעם אבא שונא אותי וגם אני(לשני הכיוונים) מזל שהוא עזב שהייתי בן 9 אין חיי חברה חוץ מהפנימייה וניראה שלאף אחד לא איכפת לא לידידה הכי טובה שלי אפיילו לא התנשקתי ואני לא מעז ליזום בגלל מראה חיצוני נימאס לי החב הכי טוב שלי גר בחולון ואים הוא יעזוב את הפנימייה מה יהיה עליי? מצד אחד החיים המשפחתיים שלנו מעולים מצד שני נחיים החברתיים והעתיד הרומנטי שלי נידונו לכלום אני שואף לכלום ולא מונע אתם לא חייבים לענות אני לא מצפה ממכם אתם יודעים זה עולם משומש שום דבר לא מפתיע אותי יותר בני אדם הפכו לצפויים מה קורה פה?
 

alonpaz

New member
אני מזדהה עם חלק מדבריך.....

אני כנכה פיזי מבין את התחושה של השונה, הלא שייך, המוזריות. הימים בגילך כשלכולם יש חברה, כולם מבלים, יוצאים ואתה נשאר בבית עם עצמך, ממורמר, מקנא, ותואה למה אני?! גם לי יש חבר כמו אח בריא שהיה ועדיין איתי שבטח יום יבוא וימצא את האשה שלו, יקים בית, ואני אשאר לבד מאחור. תמיד התביישתי בעצמי, מהנכות, ראיתי את עצמי שונה. זה כאב, כאב מאוד. ביחוד בזמנים שהייתי מאוהב ולא העזתי לעשות דבר וצחוק מעצמי כי מי תרצה בחור נכה? החיים מסריחים החיים קשים אבל צריך להמשיך, אין ברירה. אבל במהלך השנים - היום בן 27 - השתנתי, רואה את החיים בזוית שונה, יותר נפתחתי, יותר מעז אבל בסיכומו של דבר אני באותו מצב חרא. אבל צריך להיות סבלניים רגועים ועם הרבה תיקווה. אולי יהיה יותר טוב.
 

normalme

New member
לא

ציפיתי שמישהוא יגיב לי בדרך כלל מתעלמים ממני ואני שמח ועצוב כאחד שמישהוא מזדהה איתי תודה
 

alonpaz

New member
למה

מתעלמים ממך? אשמח שתשתף אותי בהרשותך ואשמח להגיב ולעודד ואולי גם להתעודד.
 

normalme

New member
זה דברים קטנים

כמו כאשר אני יושב בשורה הראשונה בכיתתי וכל פעם מחדש המורים מתעלמים משאלותי וחברים שלי ששמעו אותי ומרחמים עליי שואלים את אותה שאלה ובאותו טון של הצליל והמורה עונה לו ולא לי כשיש מפגשים את מי שכחו ועדיין שוכחים את מי מעיליבים כל יום? מי ניפגע? אני נימנע מלפגוע בעצמי באחרים באמת שאני מנסה אך כל פעם הם(רובם) יורדים עליי ללא הבחנה ואני עוצר וסופג והם יודעים שאני נעלב אך זה בסדר החיים פועלים על כך שרק החזק והתקיף שורד לא? חיי המשפחה מעולים לפחות זה טוב(בלי האבא כמובן:))
 
היי..

קראתי אותך והלב נצבט זה כל כך לא הוגן שלחלק מגיע הכל בקלות כזו ויש כאלו שצריכים לעמול לקבל קשה את אותם הדברים. כמו חברה בילויים ועוד.. אבל אתה יודע מה? אל תישבר, תצא,תבלה אפילו עם חבר אחד בהתחלה, לאט לאט זו יכולה להפוך לעובדה אני אגלה לך סוד, נכון שבנות נמשכות גם למראה חיצוני אבל מישהו עם אישיות כובשת יכול להצליח לא פחות. ולא לנצח החברים יישארו מגובשים.. צבא לימודים.. משנים מסגרות כל הזמן.. מכירים מעגל חדש של אנשים.. אם תשחק את המשחק , ביטחון עצמי, חוש הומור, תוכל לראות שזה משיג תוצאות. אישית מכירה בחור נמוך ונכה,שכבש את רוב בנות השכבה שלנו בקסם האישי שלו. אז.. תתעודד.. לא מאוחר עבורך..
ברוך הבא לפורום ומאחלת לך שמישהי תבחין בעומק הפנימי שלך.
 

normalme

New member
אני

מודה לך אך אים דברייך נכונים הביישנות שלי סיכלה את העצה הזו מצחיק לא? טוב חברה אני מודה לכם כל טוב ושיהיה לכם שמח איפה שלא תהיוא ותיזכרו שכאשר אתם מסתכלים על השמיים והכוכבים יש עוד כמוכם שמסתכלים אני למשל
 

alonpaz

New member
מישהו עם אישיות כובשת יכול להצליח-"

"מישהו עם אישיות כובשת יכול להצליח לא פחות" מנסיון כבחור נכה אני חייב לומר שזו סיסמה די מוכרת ומטעה לרוב. תמיד אמרו לי "בחור חמוד, הלוואי והיו עוד כמוך, נשמה טובה, מי שתקח אותך תהיה מאושרת.." בלה בלה בלה... תמיד זה מחמאות אבל במציאות הן עצמן לא היו מוכנות לקבל אותי כבן זוג של ממש אלה כידיד. הכל נאמר מרחמנות, כדי לתת תחושה טובה - כשגודלים מבינים. אישיות כובשת יוצרת קירבה חברית אבל לא זוגית והכל כי אתה אדם נכה או קצת שונה מהאחרים. זו המציאות! - מצטער.
 
אני

גם מצטערת שכך הם פני הדברים אבל אני גם חושבת שאסור לאבד תקווה או להתייאש... נכון שהחברה שלנו היא מאוד שיפוטית, אבל יש את האינדבדואל תמיד.. והלוואי ותפגוש אותם.
 
למעלה