אני

wish2

New member
אני

זה משהו שקרה לי אתמול בלילה . אני אתמצת למי שלא מכיר אותי . היתה לי מערכת יחסים מאוד ארוכה ומורכבת עם מישהו . המון עליות המון ירידות . לא משנה מה עשיתי או איך התנהגתי הוא אהב אותי ורצה שנשאר ביחד . נפרדנו בגלל כל מיני סיבות שונות. חזרנו להיות בקשר אבל קשר לא אמיתי , קשר דומם כזה . אתמול הוא היה אצלי וזה נגמר לא טוב . התגריתי בו ופגעתי בו בנק ודה מאוד רגישה , נקודה שאני מודעת לרגישות שלה אבל היא זו שמזיקה לקשר בינינו , רציתי להוכיח לו משהו . הוא יצא משליטה ורק שאייימתי עליו שאני עכשיו מזמינה לו משטרה ופותחת לו תיק , הוא עזב אותי . עכשיו , אני לא באה להתבכיין כי קמתי שלמה ובריאה והכל בסדר ומה שבטוח , הוא יצא לתמיד מהחיים שלי . פשוט דיברתי עם ידיד שלי אחרי המקרה ואחד הדברים שהוא אמר לי זה "מאמי למה הבאת אותו אל הקצה?" מה שעמד מאחורי זה בעצם היה :שלכל גבר יש כנראה את הגבול שלו והכל סבבה אבל אם אני בתור אישה עושה משהו שפוגע בו ממש הוא תמיד יכול לכפכף אותי קצת . עכשיו רק לדיוק הוא לא תפס אותי וממש פוצץ אותי ,הייתי עם גופיה עם כתפיות והוא תפס אותם כאילו מאחורה ומשךאותם למעלה ומאוד חזק והצמיד אותי לקיר .לא פחדתי כי אם הוא היה ממשיך הייתי דופקת לו את הדבר הראשון שהיה לידי בראש .אבל זה היה מספיק חזק כדי להשאיר לי שני סימנים יפים באיזו הצואר. זה הטריד אותי מאוד כי אני מכירה את עצמי וזה יתקע לי בראש עכשיו ויש סיכוי שאני אנסה לראות מה הגבול ש ל הגבר הבא שיהיה לי .כי מדובר בבחור שאמר שאני בשבילו היקום שאני האשה של החיים שלו ,מישהו שאף פעם לא פגע בי .שלא יאמינו מכררים שלנו שהוא יכול להיות אגרסיבי . השאלה היא ותנסו לענות לי בכנות אלה שיש להם בת זוג או שהיתה , מה זה גבולות , יצא לכם פעם להיות קצת יותר אגרסיבים ? זה באמת משהו שאתם מרגישים מפנים ? אני כותבת מבולבל אבל הכוונה שלי ברורה אני מניחה .
 

זיקן

New member
מנהל
יש בך עוינות בסיסית לגברים.

היו לי כמה "ידידות" מהסוג שלך ובכוונה כתבתי במרכאות כי אין דבר כזה ידידות זה בלוף אחד גדול שניזון רק מאינטרסים ואת מזכירה לי "ידידה" אחרונה שלי במשך 10 שנים שרק היתה מרימה אף ודורשת כל מיני חיזוקים וצומי אבל אפילו חיבוק חברי לא היתה מוכנה לתת (הגעיל אותה) הסוף היה באוקטובר שנה שעברה העמדתי אותה במקומה וניסיתי לזיין אותה רק ניסיתי זה לא היה חשוב לי להצליח העיקר הפרינציפ אחכ ניפתרתי ממנה וברוך השמן ניגמלתי.. אדם זה לא גומי שאפשר לקפל ולמתוח ולכל אחד יש גבול ואת עברת את הגבול וקיפלת ומתחת אותו למצב כזה שמפה הוא רק יתרומם ויתאושש ואילו את תישארי באותו מצב, דעי לך שכל דבר שאנחנו עושים לאחרים בין אם צודקים לבין שלא חוזר אלינו כמו בומרנג ובמוקדם או במאוחר מישהו יעשה לך את מה שעשית לאחרים, אני לא בא להתקיף אותך ולהטיף לך מוסר או עונה לך בציניות אני אומר לך את זה מניסיון רב שנים, קחי את עצמך בידיים בחורה אף אחד לו יעזור לך רק לעצמך את יכולה לעזור
 

Jesuscrist

New member
מעניין מה אמרת לו../images/Emo6.gif

בכל מקרה אכן משתקף מדברייך שאת : א.קשה מאוד במערכות יחסים ב.אכן נהנת לשים לאנשים בפנים דווקא ואז להסתכל בחיוך [התנשאות אולי?] איך הם נשברים. ג.מסתכלת על גברים כיצורים שונים לגמריי ממך. את מודעת לזה שרוב האנשים שתביאי אותם לנקודה שהם לא יכולים יותר הם או ירביצו לך או יתחילו לבכות,גם גברים וגם נשים....
 

זיקן

New member
מנהל
זה מה שמחכה לך בגלגול הבא

אתה רוצה יש בשפע מהם
 

goldy

New member
אני מת בחברתם כל חיי

רק לאחרונה התחלתי ללמוד מה זה סטרייטים.
 

פנומן 72

New member
לכל אחד יש את הגבולות שלו

גם את הבן אדם הכי טהור בעולם אפשר להביא אל הקצה, כך אני מאמין. והרבה פעמים חלקנו מתנהגים כילדים שמנסים את ההורים שלהם, לבחון את הגבולות שלהם. מודה שגם אני חוטא בכך לפעמים. זה כנראה משהו טבעי ומושרש בגנים שלנו. אני למשל מאוד אוהב את חברה שלי, ואת בטח מכירה את הסיפור שלנו, ואין שום דבר בעולם שיגרום לי לפגוע בה. אבל היא מנסה אותי תמיד, מביאה אותי המון לקצה אבל המון, ואני חורק שיניים על בסיס קבוע ואין לי ספק שלרופא השיניים שלי אני מספק עבודה לרוב. אבל ישנן סיטואציות שהמוח לא מספיק לעבד אותן ולחשוב - רגע, זה הזמן לחרוק שן - למשל בקטעים שבו היא מעירה אותי משינה כי היא עצבנית עליי - ובפעם האחרונה שהיא עשתה את זה אני תפסתי לה את הפנים בכח ועוד שניה הייתי מכניס לה אגרוף שיעזור לי אלוהים. וברגע האחרון התעשתתי והתפוצצתי מעצבים - לא בגלל שהיא העירה אותי, אלא בגלל שהיא הביאה אותי למצב אלימות שבחיים לא הייתי. על כך כתבתי לה : על מה שגרמת לי כבר סלחתי לך מזמן - על מה שגרמת לי להיות לא אסלח לך לעולם. תחשבי על זה.
 

wish2

New member
אז מה שאתה אומר שכולנו אלימים מטבעינו

לכל אחד יש את סף השליטה שלו זה קרה לך מתוך שינה אולי כי לא הספקת להגיע למצב של עירות וליישם את החינוך שיש בנו לשלוט ביצרים . אתה יודע שמה שכתבת על המקרה נשמע לא טוב בכלל ובכל זאת כתבת את זה . נגיד שיש שיוויון אמיתי במערכת יחסים שלכם , האם היא יכולה גם לתפוס את הפרצוף שלך ולהכין אותו לשיגור?
 

פנומן 72

New member
אין מונח כזה "טבע אנושי"

האדם הוא היצור היחיד שנולד "טבולה-ראסה", ואני מניח שלמדת את זה בשיעורי הסוציולוגיה שלך. חתול, גם אם יגדל מגיל 0 בסביבת כלבים הוא לא ילמד לנבוח או להתנהג כמו כלב, אלא יילל, יסמור גבו וישייף ציפורניו אף אם לא ראה זאת מעולם אצל חתולים אחרים. זה טבעו ועם זה נולד. אדם אם ייוולד בסביבת כלבים בלבד - יגדל להיות כלב. לכן, אנשים אינם אלימים מטבעם, אבל רובם גדלים עם הרצון לשמור על כבודם ואדם זר המנסה לפגוע בכבודם מושך אליו את התגובה לפגוע בו בחזרה על דרך של עליית מדרגה. כלומר, אם אני נפגש איתך ואת אומרת לי שאני אידיוט עם זין קטן אני לא אחזיר לך באותו המטבע של את מטומטמת עם שדיים נפולות, כלומר השאיפה לא תהיה לסיים בתיקו אלא לנצח ואז התגובה לאלימות המילולית שלך תהיה אלימות הפיזית שלי ... לגיטימי ? לא יודע. הכל זה בדרך של חינוך. אני לא יודע בדיוק על איזה נקודות רגישות לחצת וזה גם לא חשוב. אבל אם אמרת לו שהבחור שאיתו בגד בחבר שלך הוא זיון יותר טוב - יש לו זין יותר גדול וגם נתת לו אנאלי בסבבה, אז לא פלא שהוא התעצבן. אני מניח שלא אמרת לו שהאורז שהוא בישל יצא לא טוב ...
 

wish2

New member
מאמי עדיין לא היה לי מישהו עם זין קטן ...

סתם כי חפרתי אני אגיד מה היתה הסיבה להתפרצות , זרקתי לו משהו שמאוד חשוב לו אבל שעושה לו רע . לגבי הטבולה ראסה ... זה באמת מושג שחוזר על עצמו בכל שיעורי חינוך פסיכולוגיה וסוציולוגיה . ויודע מה ? זה שדיקלמתי את זה כדי לעבור איזה מבחן לא אומר שזה נכון . אני מאמינה באדם כתוצר חברתי אבל אני גם מאמינה במשהו איתו הוא נולד וזה הדבר האמיתי שמעצב את אישיותו . קח דוגמא היישר מביתי התקין ומשמשפחה המכובדת איתה גדלתי . יש לי אח כמעט בגילי , שנינו גדלנו באותה סביבה עם אותם הערכים , אותם ההורים ואותם החוקים . הוא יצא איש צבא קשוח שרק מטפס בסולם הדרגות , אקדמאי בתחום הריאלי ביותר , מאוד ממושמע מאוד מקובע , מאוד שמרני , מאוד צודק , גאוה אמיתית להוריי. אני שגדלתי באותו בית , שונאת מסגרות ,אף פעם לא הייתי באמת ממושמעת ואם זה היה נראה ככה אז זו היתה הצגה , תמיד היו לי הבריחות שלי , הלימודים שלי הם בקצה השני גם מבחינה רעיונית וגם באוניברסיטה.. אני לא אוהבת שיגרה ושמרנות , אני מנסה להיות צודקת אבל לא מצליחה , לא משנה מה אני אעשה גאווה אמיתית להורי אני כבר לא אהיה עם כל זה שאני ביתם היחידה . אותם ערכים , אותו תא משפחתי ובכל זאת אדם אחר . עכשיו אם חזרנו להגדרות חינוכיות זוכר את פרויד? הוא מדבר על חינוך לשליטה עצמית , אתה בתור אדם בוגר וגדל טוב בתבנית מסויימת והוטמעו בו כל מיני חוקים חברתיים לא אמור להחזיר כאפה לבחורה שעיצבנה אותך . ברגע שעשית את זה אתה תוצר חברתי עם פאק בייצור .
 

פנומן 72

New member
הרשי לי לחלוק עליו

שניכם לא ממש תוצר חברתי זהה היות ולא רק גדלתם בתוך התא המשפחתי מבלי לצאת מהבית - ולכל אחד מכם היה חוג חברים שונה לגמרי עם ערכים שונים לגמרי ואל תשכחי שהוא גבר (וגדל עם ציפיות ממנו כגבר) ואת בחורה (שגדלה עם ציפיות אחרות). סביר להניח שאם הייתן תאומות זהות שמסתובבות באותו חוג חברים - הייתן גדלות להיות אנשים די דומים ...
 
../images/Emo45.gif כל זאת ועוד...

ההורים משתנים בעצמם בין ילד לילד, ויתכן שאפילו אם נולדתם בהפרש של שנה- מקומכם במשפחה קובע שבעצם, לך היו הורים שונים מההורים שהיו לו כפעוטות, גם כבוגרים... ובכלל, מסגרת משפחתית רחוקה מלהיות השפעה יחידה על נפש האדם. אני כן חושבת שיש איזה אופי בסיסי- לצערי, הרבה פעמים חינוך דפוק וילדות עשוקה יכולים לגרום לו לגמרי להיעלם, או לפחות להסתתר טוב טוב מאחורי המון חומות והגנות...
 

epona1

New member
אכן נשמע לא טוב בכלל

אתה אדם אלים. זה לפחות מה שמשתמע ממה שכתבת. היא לא הביאה אותך למצב אלימות, זה אתה כזה. אדם שאינו אלים לא ירים ידיים על אדם אחר. לא משנה מי מרים את היד ולא משנה על מי, גבר או אישה.
 
אני חושב שקיבלת את מה שרצית

לא גבולות ולא נעליים, היתה לך מטרה והשגת אותה, הוא בכלל לא קשור זו הרגשה שלי לפחות (וזה הרגיש כמו שחשבת שזה ירגיש ?)
 

זיקן

New member
מנהל
אח שלי תגיד לקחת משהו ?

כי אני מרגיש כמו שאתה מרגיש
 

wish2

New member
חשבתי שעברה לך הפנטזיה לחנך אותי

לא הדליק אותי הריב . זה היה ריב על משהו מאוד בסיסי שהורס לבחור הזה את החיים ואני לחצתי לו על הנקודות הרגישות כדי שהוא יפנים .
 
ווואהו מה הזכרת לי..

פעם, עם ההוא שותיקי מלחמת מכירים, היינו מגיעים למצבים פסיכופתיים ממש. מה שהיה בשנינו שכל הזמן בדק את הגבול וניסה להרחיק אותו היה המון כעס על העולם ותיסכול מהצד השני, היה חוסר אמון בהצהרות האהבה וניסיון אין סופי לבדוק "כמה הוא\היא יהיו מוכנים לספוג עד שילכו". כך היה ושנינו הסתבכנו בלופ של המצבים מאוד נפיצים כ"מבחן" לאהבה וכניסיון למצוא את נקודת השבירה הסופית סופית. לא מעט פעמים רבנו מכות, וכשאני אומרת "רבנו מכות" אני מתכוונת שתמיד אני הייתי זו שמרימה את היד ראשונה ולרוב הוא היה מתגונן ונשאר מאופס.. עד שהגיעו מים עד נפש והוא גם התחיל להחזיר. פעם אפילו שברנו שולחן תוך כדי התקוטטות פרועה ומופרכת, השולחן שישב עליו האקווריום ז"ל. לא מעט פעמים שנינו הסתובבנו עם שריטות וסימנים כחולים במשך שבוע, בין אם אחד מהשני ובין אם מדברים שנתקלנו בהם תוך כדי מכות והרס הבית. הדברים האלה קרו לפני יותר משנתיים, ומאז לא יצא לי להגיע למצב אלימות קיצוני.. לא איתו ולא בכלל. תראי, עזבתי בגיל 16 את הבית של אמא שלי כי היא הייתה נוהגת ללחוץ לי בכוונה על כל הנקודות הכואבות ואז נעמדת לי בדלת של החדר ומונעת ממני מלסגור אותה ולאפשר לי פינה פרטית להרגע כדי שאשתגע. אמא שלי חטפה ממני לא מעט ואני מעולם לא הרגשתי חרטה, כל מכה שקיבלה וכל דם שדיממה היו בחירה שלה להגיע לשם והיא בקלות יכלה לבחור שלא. כמובן שאני לוקחת אחריות על הרמת היד והיום כמה שהיא תנסה לשגע אותי - אני פשוט לא אשאר שם ולא אגיע למצב הזה.. אבל עצם זה שזו המטרה שלה - גורם לזה להיות אחריות גדולה שלה. אני חושבת ומאמינה שאנשים, גם הכי קרובים וגם הכי אוהבים, עושים ואומרים דברים נטו כדי להכאיב לצד השני ולבדוק אותו. למה חשוב להם לפגוע בעומק נפשו של השני? מכל מיני סיבות שבטח ידועות לך וחלקן מניתי למעלה. אני חושבת שאנשים שנוהגים כך בכוונה מגיעים להם כל האגרופים שבעולם, אולי דרך סטירה יתאפסו ויבינו שאין להם שום זכות לשחק באחרים ויש השלכות ללהיות בן זונה שמדגדג בכוונה איפה שכואב. ההרגשה הזו בעיניי היא משהו שקשה לתאר. ברגעים האלה כשמציקים לי בכוונה ואני מגיעה לקצה אני מרגישה איך משניה לשניה אני שונאת בטירוף את האדם שמולי, איך כלום כבר לא מעניין אותי רק להרוג אותו, הלסת שלי ננעלת, המבט שלי נהיה שטני ורושף אש, האגרופים נסגרים וכל הגוף שלי דרוך לקפוץ על מי שמולי ולהכאיב לו. זו הרגשה מטריפה, בטח ככה מרגיש שור כשמנופפים לו בד אדום מול הפנים.. הבעיה שכשעובר הזעם נשארים עם הרגשת איבוד השליטה וזה מקטין עד מעלים את ההערכה העצמית שלך. את מרגישה כמו חיה.. ואנחנו "אמורים להיות מעל זה". את מגדילה לעשות ואחרי שדרכת לו על היבלת והוא התפוצץ - את מחזיקה את זה כנגדו ועוד משליכה על שאר הגברים. זה בכלל לא קשור לגבר או אישה, לכל בנאדם יש קצה סיבולת וברגע שאת מגיעה לשם מאותו בנאדם תצא החיה שבו והוא יאכל אותך בביס. כמו שאני רואה את זה הבעיה היא אצלך, למה את מנסה לגרום לו "טו סנאפ"? הוא הרי לא גבר מכה, נתן ורוצה להמשיך לתת את העולם בשבילך.. אל תאשימי אותו כשאת המניאקית שרק חיפשה דרך לחפף אותו מחייך. אל תהפכי את זה לעניין מגדרי ולדלק לתיאוריות השליליות שלך על גברים, לדעתי בסיפור עם הבחור הזה את מההתחלה לא בסדר והאחריות לחרא שיצא ממערכת היחסים הזו היא שלך.
 
למעלה