אני תוהה..

אני תוהה..

למה אהבה נכזבת גורמת לאנשים לאבד את שפיותם עד כדי התאבדות? לפני יומיים התאבד (כך אומרים) מישהו ליד הבית שלי, הלך לאזור לא בנוי שיש חולות, החזיק רימון ביד ו..התפוצץ. זו השמועה הכי נפוצה שיש על העניין הזה. "עמוק בתוך החולות נמצאה גופת גבר שאיבדה כל צלם אנוש, הגופה מרוטשת לגמרי" כך מפרסמים בYNET. אולי המקרה הזה זה לא מאהבה נכזבת. אבל מיקרים קודמים כן.. ולצערי ראיתי במו עיניי התאבדות בשל אהבה נכזבת לפני כ-4 שנים. ממש בניין מולי, יום שישי בערב בסביבות השעה 22.00 בערב.. ראיתי בחור קופץ מגג הקומה ה-5 ישירות אל הרצפה.. יד עקומה וראש מסובב... והרבה מאוד דם. אני הייתי בהלם. וכל השבת רק חשבתי, איך, עד כמה גדולה האהבה שהיא יכולה להביא למצב כזה? או שבעצם מדובר באופי חלש? אני מכירה הרגשה של להכאיב לעצמך בשם האהבה. עשיתי את זה, ואז איש יקר אמר לי "תתמודדי עם הכאב מבפנים לא מבחוץ" ואז חשבתי, זה נכון, הרי האהבה, היא לא בלב, היא בשכל, השכל מבין שכיף לך בחברת אותו אדם, השכל מבין שאתם חושבים את אותם דברים ומתחברים מבחינה שכלית בלבד (!) ובעצם, זה לא באמת כואב בלב כשנפרדים מאותו אדם, זה כואב בשכל. אני, בחורה רגישה, זה נכון, שרגישים עובדים עם ה"לב" וה"רגש" אבל אחרי שאני עושה מאמצים לא לפספס אנשים יקרים ללא הצלחה אני עושה סוויץ' בשכל, אני לא שוכחת את אותו בנאדם. להפך, הוא יקר לי. אבל פתאום אני לא רוצה אותו יותר. ואז חשבתי, הסוויץ' הזה שאני עושה, זה פוגע ברגשות שלי? או שבעצם, אין רגשות והכל בשכל?.. אהבה היא לא בלב, האהבה היא בשכל. אז למה מי שנכווה מאהבה נכזבת לא מוצא את הסוויץ' בראש, ושם קץ לחייו? צריך הרבה שכל בשביל להיכנס לאהבה. או שבעצם...אין דבר כזה? מעט מבולבלת.
 

aint mindless

New member
לדעתי, אנשים שמתאבדים

מאהבה נכזבת או מכל סיבה אחרת, הם לא ממש בריאים בנפשם. אני לא מסוגל להבין איך בנאדם רוצה למות רק ברעיון (ולא מדובר ברצון למות של ניקים שונים. זה סתם חרטא), או גרוע יותר, איך בנאדם מסוגל להרוג את עצמו. החיים יקרים מדי, ולא נראה לי ששום דרגת שפל תוכל להביא אדם רציונלי לכסוף למותו, מה גם שמי שמאמין, מבין שבעיות לא נפתרות על ידי מוות. הן רק הולכות וגדלות.
 

Hollywood 210

New member
אתה

‏לא הגעת לשם כדי לומר שזה סתם חרטא. יש יום שתתחרט על דבר כזה ובמיוחד עלזה שהחלטת שזה חרטא אם אותו אדם כבר לא יחיה, תשקול את המילים שלך.
 

aint mindless

New member
סוג של.

אני לא באמת יכול לשפוט, אבל על פני השטח, הצהרות מהסוג הזה נאמרות בלי שום קשר למציאות ובזמן של מפח נפש זמני, מן הלצה עצובה כזאת. אם את יכולה להגיד שבאמת רצית למות ברגעים שהצהרת כך ושהיית מוכנה לההרג ולשים קץ לחייך, את צריכה טיפול, ללא ספק .
 

aint mindless

New member
הוא

בסדר עכשיו?
 
זה ברור שהם לא בריאים בנפשם,

השאלה היא איך הם מגיעים למצב כזה של קיצוניות.. אפשר להבין שבנאדם נורמלי יכול להשתגע, מעניין אותי לדעת איך הוא מגיע למצב של לרצות לשים קץ לחייו..
 

Hollywood 210

New member
אל

תדון אדם עד שתגיע למקומו. תזלזל בי, תאמר שאני חולת נפש שאני צריכה טיפולים, שאני מפגרת וטיפשה, אבל תתפלל כל יום טוב טוב שלא תגיע למצב כזה, ואל תיהיה בטוח שהחיים שלך בטוחים ולא של כל אדם שקרוב אליך, ודווקא אנשים כמוך אני מקווה בשביליהם שיקבלו מכה כדי שהעיניים שלהם קצת יותר יפתחו מ``החיים היפים``.
 

aint mindless

New member
אני לא מזלזל.

ולא אמרתי שאת טיפשה ומפגרת, אבל לדעתי, אם הבן אדם עצמו יודע שבכל "איומי הסרק" האלה, היה שמץ של אמת, הוא צריך טיפול ואין מה להתבייש בזה.
 

Hollywood 210

New member
אפחד

לא מתבייש, בטח לא אני. אני מודעת טוב מאוד למה אני צריכה ומה אני יכולה ומה לא. לא צריכה עצות מאף אחד. תמשיך לחשוב שחירטטתי ושאם היה אמת אני לוקה בנפשי. ועדיין- תקווה לא להגיע למצב כזה כי אתה לא מבוטח, בדיוק כמו שאני לא הייתי ואתה לא יודע כמה חוזק נפשי היה לי. תהנה עם ההבנות שלך, ואל תגיד שלא זילזלת, לפחות אל תשקר. סיימתי מפה.
 
לא מתאבדים מאהבה, מתאבדים מיאוש

כמובן שאני לא בא לקחת אדנות על המתאבדים, ולרדת לחקר נפשם. במיוחד שאני עצמי כמה פעמים הייתי שם - ואני יודע שאף אחד שלא רוצה להתאבד לא יכול להבין את נפש המתאבד. יאוש. מה יהיה ממני? למה אני צריך את החיים המזויינים האלה? בא נעצור את הסרט הודי הגעיל הזה, וכאלה. מגיעים לזה מהמון מקומות - אהבה, פיטורים, עוני, סתם שיעמום. המון סיבות. אבל הן אלה שיובילו אותך ליאוש, והיאוש הוא פתח לעצור את כל הסיפור. לצערי אין לי נחמה, ואני לא חושב שמתאבדים טועים. אני רוצה שכל האהובים עלי ישארו איתי ביחד, שביחד ובכח הסקרנות והתקווה נמשיך הלאה עד שהסיפור יסתיים איכשהו
 
השאלה היא למה אנשים מחפשים אהבה

אני מעתיק לכאן משהו שכתבתי בפורום אחר בתגובה על השאלה למה אנשים רוצים להתחתן.. כל אדם ללא הבדל בין גבר לאשה וללא הבדל בין בחור/ה צעיר לזקן/ה בא/ה בימים רוצה (ואפילו צריך) להרגיש שהוא שייך למקום מסויים לתא מסויים (בין אם זה התא המשפחתי או חברים/ות) ללא קשר לתאווה במין השני (נ.ב. כדי שנבין עד כמה הצורך הזה חשוב לבני אדם שימו לב שכשחברה כלשהי דוחה אחד/ת מהחברים/ות אז אותו/ה אחד/ת ניהיה שתלטן/ית כי הוא/היא מנסה ליהיות שייך בכח לאותם חבר`ה) המעשה שנעשה בגלל התאווה (נקרא לזה כך כי זה פורום חרדי) גורם ששני בני הזוג ירגישו שיש בינהם קשר חזק והם שייכים אחד לשני. בגלל זה גם התורה כתבה לא טוב היות האדם לבדו וגם הגמרא כתבה שאשה רוצה לחיות עם גבר ובגלל זה גם בני אדם רוצים להוליד ילדים ורוצים שיהיה להם נכדים כי הם שייכים לילדים והילדים שייכים להם וגם ההורים וגם הילדים וגם הנכדים שייכים לאותו מקום שקוראים לו התא המשפחתי (כשאני כותב שייכים אני לא מתכוון שהם שייכים במובן של רכוש כמו שהעט שייך לי כי זה הרכוש שלי, אלא אני מתכוון שייכים במובן של ההרגשה) מה שכתבתי כאן מתבסס על מחקר ומאמר מסויים. המשך בהודעה הבאה
 
המשך

אני חושב שאפשר לקחת את המחקר הזה כדי לענות על השאלה שבהודעה הראשית. אדם שמאבד אהבה או שהחברים שלו זרקו אותו יש בפניו כמה אפשרויות במחקר הנ"ל יש אפשרות שהוא ינסה להיות שתלטן (כבר היו מקרים שאנשים אנסו את האקסית שלהם והתעללו בה), ולדעתי יש אפשרות שאדם יחשוב בצורה הכי פשוטה לא רוצים אותי כאן.. אז אני הולך.. ובגלל שאין לו את השייכות הזאת שבני אדם רוצים שיהיה להם הוא יכול גם להתאבד
 
לא נראלי שזה ממקום של

לא רוצים אותי כאן אז אני הולך... זה כמו שאמר או טו טו אתאיסט, זה ייאוש, פשוט הייאוש הזה כל כך כביר שקשה לי לקבל את העניין הזה שזה הביא את הבנאדם עד כדי שימת קץ לחייו....
 
למעלה