אני תוהה רגע,

[שוקו פריך]

אני תוהה רגע,

גם כשקוירגירל ו-טו ונוס אנד באק יצאו הם היו שונים בתכלית ממה שטורי עשתה עד אז- ששכן הם היו אלקטרוניים יותר, בעלי פחות פסנתר והדגשים המוזיקליים היו לגמרי שונים ממה שהיא עשתה עד אז (עם הסתייגות קטנה, כי קוירגירל הוא דוקא אחד האלבומים היותר ביוגרפים ויותר מחוברים מבחינה אישית). ואני לא יודעת, כי הייתי בת 11, אבל אני מניחה שגם אז המעריצים קצת התאכזבו, והתרחקו וצעקו. ואולי זה מה שקורה עכשיו? אולי זה סתם טוויסט למקומות אחרים, ולא דוקא התדרדרות עד לשפל של קיפוצים מעל עננים? אני באמת תוהה לגבי זה. אולי פספסנו משהו.

 

[avivs]

ייתכן מאוד,

אבל נכון לעכשיו מוקדם מדי בשביל לקבוע. תארי לך שאחרי שלושה אלבומים שקטים, דולפים לך לרשת השירים היותר אלקטרוניים של FTCGH. אנשים בטח היו מזועזעים. גם עכשיו, אחרי שני אלבומים מאוד שקטים, יוצאים לנו שירים עם אופי של פופ/רוק מאוד בולט. זה שינוי משמעותי. אבל כמו שבFTCGH הכול עבד בסופו של דבר מצוין ביחד, אולי גם עכשיו מדובר בתוצאה מוגמרת שעומדת חזק בפני עצמה. חייבים לחכות ולשמוע את המוצר הסופי, שלפי כמה דעות בינתיים, הולך להיות הדבר הכי טוב שהיא עשתה.

 

[behappy]

../images/Emo45.gif

 

[יוצרת עננים]

יש משהו במה שאת אומרת

אפילו שקשה לי להשוות בין milf לspark. אולי האלבום כמכלול טוב יותר, ואולי באמת פספסנו משהו. אני לא רוצה טורי חדשה, אבל אני אקבל גם את זו, צריך להאמין שהיא יודעת מה היא עושה. כן. ושתבוא לארץ, כי אני הולכת להשתגע אחרי ההופעה של רג'ינה. וזה די מוזר, הן כל כך שונות.

 

[FooK MI]

[מדי פעם אני מבקר כאן.]

מריאיון עם רג'ינוש, שנערך כמה ימים לפני ההופעה: "'אני יודעת שהיה מי שהתעצבן', אמרה ספקטור בראיון אחרי יציאת האלבום, 'אבל אני לא מתרשמת מטהרנים. זאת התשובה שלי אליהם: אתם בטח הייתם שורקים בוז לבוב דילן כשהוא עבר לגיטרה חשמלית. אני יודעת שאני לא הייתי עושה את זה. אתם בטח הייתם נוטשים את הביטלס אחרי 'Drive my Car'. אם כולם היו כמוכם, לא היינו מקבלים את 'A Day in the Life''". לא שמעתי את הסינגל החדש, אבל אני מאמין שכל אמן (או אדם) רוצה להתפתח לכיוונים שונים ולהתנסות במשהו חדש, ובמיוחד אמן כמו טורי. לפעמים עושים שגיאות בדרך והתוצאה מביכה-אש, ולפעמים יוצא משהו כמו Pet Sounds או OK Computer. [או טוקסיק!]

 

[noosh]

יו יו, זה מה שרציתי לצטט!

את הזה עם רג'ינה

אני לא ידועת כמה הייתי נוטשת את הביטלס אחרי דרייב מיי קאר (

) או את דילן על גיטרה חשמלית (!!!), אבל נו, אי אפשר לדעת איך הייתי מגיבה אם הייתי חיה אז. בכל מקרה, הבעיה שלי היא בעיקר שטורי מתפתחת לכיוון הזה כבר תקופה מסויימת ושהכיוון הזה מרגיש לי פחות טוב. אני לא חושבת שהיא מנסה להתמסחר או משהו, אולי זה באמת מה שמתאים לה, ומה שמתאים לי פחות. אני כן אוהבת אותה בגלל האינטימיות, הפסנתר, הקול והאומץ, ובשני הסמפלים ששמעתי, לא שמעתי את זה. זה חסר לי. אני אתן לה הזדמנות ואני לא אנטוש אותה לעד, אני כן מקווה שהחומר החדש שלה יהיה משהו שידבר אליי יותר (או במילים אחרות, שהסינגלים האלה לא היו אמיתיים

)

 

[FooK MI]

אמג../images/Emo99.gif עכשיו אנחנו BFFים../images/Emo99.gif

 

[שוקו פריך]

מיותר לציין שקראתי את זה:

"אנחנו בויז פור פלה-אים". וואי. כתבת ב18:18, צפה הערצה.

 

[Blood Roses]

גם אני../images/Emo6.gif

 

[noosh]

גם אני, למרות שחסר שם הכתום

 

[noosh]

../images/Emo99.gif

 

[שוקו פריך]

חח. אני עונה לעצמי.

בקצרה קצת. שמעתי עכשיו את Northern Lad, וכידוע, היא אומרת שם: "I guess you go too far when pianos try to be guitars". וזה קצת נכון, אבל להפך. אולי הסגנון הזה לא בשבילה. היא טורי עם הפסנתר, לא טורי עם הגיטרה. ואני לא אומרת שזה רע להתפתח, אבל כמו שנועה אמרה. זה מוריד מהאינטימיות במוזיקה שלה. ומבחינתי הצלילים האלה של הספנתר אומרים המון. וקשה לי לקבל את זה, ככה. בקוירגירל וונוס היא לא לגמרי זנחה את המקורות שלה, היא המשיכה להעביר את החיים שלה דרך המוזיקה, ולגעת בנקודות בחדות ובמקצועיות, שגם אם היא עשתה את ראספברי סווירל הקופצני, אי אפשר היה לטעות לגבי זה, וזה PURE טורי. וכאן, נראה שהחדות הזו כבר נעלמה, שמשהו פחות מהוקצע כאן. וזה מעבר לכלים שדרכם היא בוחרת להעביר את המוזיקה. כי היא כבר ברחה לשם וזה יצא לא רע בכלל.

 

[behappy]

בדיוק, זה לא ה-מה, זה ה-איך..