אני שקופה

אני שקופה

מרגישה שאף אחד לא רואה אותי
תפקידי היחידי זה לדאוג לילדים
נראה לי שאני פשוט בדיכאון אחרי לידה
בעלי לא מבין למה אני כל הזמן עצבנית ובוכה הוא בכלל לא רואה את המצוקות שלי
הוא עסוק בעצמו ובדברים שעוברים עליו
לילדים אין אמא מתפקדת מתחילת ההריון מכל הבחילות העיפות הכבדות
אני כמעט 7 חודשים אחרי הלידה
התינוק מקסים אני באמת מאוהבת בו
אבל לא טוב לי כל הזמן בא לי לבכות
זה בא בגלים יש ימים פחות רעים ויש ימים שאני באמת מרגישה שקופה
אני מדברת עם חברות עם בעלי אף אחד לא באמת מקשיב למה שיש לי לומר
אני ממש דועכת נעלת
שבעלי בבית הילדים כמובן מעדיפים להיות איתו משהו עם אנרגיות חדשות
מסכנים מגיע להם אמא אחרת
אבדתי אמון בפסיכולוגים עוד מהילדות אין לי מושג למי לפנות
אין לי אפילו אנרגיות לחפש מטפל
מה שעוד יותר מדכא אותי שבאמת אף אחד לא רואה אותי
אני יכולה להעלם מעולם ומה שיחשבו זה אז מי יניק את התינוק
אני כותבת את זה עם דמעות בעניים
כל כך חיכיתי לתינוק הזה לזמן הזה איתו
זה משפיע עליו מאוד הוא מאוד רגיש למצבי רוח שלי
גם לו מגיע אמא אחרת אמא שטוב לה


|שלח|
 

dreams123

New member
גם לך מגיע שיהיה לך טוב!!

מגיע לך להיות שמחה ולהרגיש אהובה ע"י עצמך וע"י אחרים ולא רק "נצרכת" כדי להניק ולטפל בתינוק.
אל תוותרי ותחפשי את העזרה שמתאימה לך.
אני לא יודעת למה אין לך אמון בפסיכולגים, אבל שווה לתת "להם" עוד צ'אנס. יש אנשי טיפול רבים ושונים ואני בטוחה שיש מי שיאים לך ויוכל לעזור לך. שיחות, תרופות, טיפול במגע.. יש המון ערוצים ואני מקווה שתמצאי את הערוץ שהכי יתאים לך מהר ככל האפשר.

סיפרת על התחושות האלה בטיפת חלב? הן יכולות לעזור בהפנייה לכתובת המתאימה...

חיבוק גדול גדול!
(אגב, אם תרשמי כאן או במסר מאיזה איזור את אולי יהיו לי המלצות למטפלים)
 
מבינה אותך כל כך

הייתי שם, במקום השקוף הזה, אחרי הילד הראשון. זה קשה וכמעט בלתי אפשרי לצאת מזה לבד.
פני לחברה טובה, לרופא המשפחה או רופא הנשים שלך. יש מה לעשות. אפשר לקחת תרופות ואפשר גם בלי.
קחי לך יום בשבוע, שעה לבד שבה תעשי משהו שהוא רק שלך: ספורט, יוגה, סריגה או סתם לשבת בבית קפה עם חברה ולדבר בלי ילדים מסביב.
את צריכה לעשות רק צעד אחד, קטן (וגדול), לבקש עזרה. אני בטוחה שיש מסביבת אנשים שיראו ויקשיבו.
שולחת לך חיבוק גדול.
 

regvuv1

New member
קודם כל חיבוק

נשמע מאוד קשה מה שאת עוברת!
אין לי הצעות למטפלים/קבוצות - בטח תיכף יציעו כאן משהו. אבל אל תוותרי בשום פנים ואופן על טיפול - דרך רופא המשפחה בקופת החולים, או דרך אנשים פרטיים. מישהו יכול לעזור לך, זו בעיה מוכרת וקיימת כבר הרבה זמן, את לא הראשונה ולא האחרונה שמרגישה ככה ויש איך לצאת מזה.
אני רק יכולה להגיד לך שלא משנה איך תתנהגי ובאיזה מצב תהיי, הילדים שלך יאהבו אותך וירצו אותך - ולא מישהו אחר - בחיים שלהם. את אמא שלהם, ומותר לך לעבור תקופה קשה, כמו שלהם יש תקופות קשות. אני בטוחה שגם לבעלך את חשובה והוא לא היה רוצה להחליף אותך. ובקשר לתינוק, אני משערת שלא צריך בכלל להגיד - את רואה בעצמך שהוא קשור אלייך יותר מלכל אדם אחר.
אני יכולה רק לשתף אותך שאני שוכבת במיטה כבר חודש וחצי, אחרי תאונה, מצליחה קצת להסתובב בבית, לאט לאט חוזרת לעשות דברים כמו לבשל-אבל מעט, לא יכולה לעזור לילדים כמעט בשום דבר, רק מקריאה סיפורים ועוזרת במיטה עם הנעליים/בגדים. ובכל זאת הם נהנים לבוא להתכרבל אתי, רצים אליי ברגע שמתעוררים ואיך שחוזרים מהגן, מספרים לחברים שלהם על כל דבר שאמא הצליחה לעשות היום, ולפני כמה ימים כשהצלחתי להגיע לאירוע בגן הם הסתובבו מסביבי כמו זוג טווסים שמשוויצים בנוצות שלהם. בקיצור - גם אם את עושה איתם רק דברים שקטים יותר ואבא את הדברים ה"מרגשים", עדיין יש לך תפקיד ומקום בחיים שלהם.
עכשיו תנסי לדאוג לעצמך, להוציא את עצמך מהבוץ (עם עזרה חיצונית, לא לבד) ותוכלי לראות שוב כמה טוב בחוץ וכמה אוהבים אותך.
 
קשה לקרוא את ההודעה שלך


הכי מעצבן גם שאנשים אומרים לךףיאלה, תתאפסי על עצמך או משהו בסגנון. אבל זה לא שמישהו בוחר להיות בדיכאון, זה לא כיף, כן?

אני לא יודעת איזה טיפול את צריכה, אז אין לי יותר מדי המלצות. אולי להתחיל מרופא משפחה..
מקווה שתמצאי את הדרך לצאת מהמצב הזה ולהחזיר שמחה לחייך!
 

ליבו17

New member
את לא באמת שקופה!


אני בטוחה שככה את מרגישה ושצריך לשנות את זה, אבל אני משוכנעת שלא יחשבו רק "מי יניק את התינוק?" אם תלכי (חלילה).
אני בטוחה שאת חשובה מאוד ובעלת ערך רב לכל האנשים בחיים שלך.

אני מעריצה אותך על שאספת את האנרגיות לכתוב פה, זה אומר שעדיין יש בך כוחות ותקווה ועכשיו צריך למנף אותם!
מי האדם שיקשיב לך באמת? לפעמים זה לא מישהו קרוב כל כך. המישהו הזה קיים לבטח ויוכל לעזור לך, לתת לך יד.

שולחת לך כוחות וחיזוק! תמשיכי להוציא ולדבר עם כל מי שיקשיב, תשקלי בכל זאת טיפול (שווה מאוד להוציא על זה את מעט האנרגיות שנותרו!!).
שמחה לדבר איתך במסרים או בטלפון אם תרצי.
 
לכולן על התיחסות

לגבי השאלון בטיפת חלב אני לא מגיעה לגוף הזה אני לא מחסנת אין איזה משהו מיוחד שהם נותנים .באתי לשקול את התינוק שהוא היה בן חודש הייתה שם "האחות המדקלמת"(היא מקריאה מדף חלק זוכרת בעל פה)
את ההמלצות אני מכירה בעל פה בכשרתי אני במקצוע ששיך למשפחת ההריון לידה הנקה וכו'
וזה לגבי העמותת אני יודעת התנדבתי בלפחות באחת מהן ועזרתי להמון המון אמהות
לכן אני יודעת לזהות שאני בדיכאון
גם עם הגדולים הייתי בסוג של דיכדוך אבל עכשיו זה ממש קיומי
עם הגדולים זה עבר מעצמו ככל שהם גדלו
לגבי משהו שמקשיב כמה שעצוב לכתוב אין אחד כזה בכל העולם אני פשוט בודדה כולם עסוקים בבעיות שלהם בצרות שלהם לרוב אני זאת שמקשיבה לכולם.
לחפש מטפל זה דורש ממני אנרגיות שאין לי כרגע זה גדול עלי(בדרך כלל אני מתקתקת עינינים כאלה)
כל הימים נראים אותו הדבר אין למה לחכות.
 
מנסה מכיוון אחר,

נגיד שהעולם היה מושלם. אבל ממש מושלם כמו שאת מדמיינת אותו,
מושלם בשבילך.
ואת בדיכאון וכל העולם כולו מתגייס לעזרתך.
איך היתה נראית העזרה הזו?
 

regvuv1

New member
אחלה כיוון!

בתור מי שתמיד עזרה לאחרים ובמיוחד מי שעזרה לאחרות בדכאון אחרי לידה - מה את חושבת שיעזור לך?
 

regvuv1

New member
מה עם לבקש ממישהו אחר שימצא לך מטפל?

בעל/חבר/ה? או אולי מישהו פה מהפורום, במסר אישי? אני אהיה מוכנה לעזור במה שאפשר לעשות אונליין, אני לא יכולה להתקשר אליהם מארה"ב - אבל לברר, למצוא המלצות, להתכתב עם המטפלים ולבדוק אם הם פנויים... עשיתי את זה לפני כמה שבועות בשביל מישהי ומצאתי עבורה אפשרויות, צמצמתי לה את החיפוש ובסוף נתתי לה 4 טלפונים, כולם של מומלצים, כולם הביעו הסכמה לטפל בה והיא רק היתה צריכה לבחור. ואכן בחרה.
אני בטוחה שיש פה עוד שישמחו לעזור.
 

לוליקה3

New member
יקירה כאב לי מאד לקרוא את מה שכתבת

קבלי חיבוק גדול
. לא יודעת אם יתאים לך, יכולה בחום להמליץ על המטפלת שאני נעזרתי בה בזמנו. זהו טיפול הנקרא ריפוי משורש הנשמה. זה משהו מדהים. האשה מקסימה שיכולה לפי דעתי מאד לעזור לך. בכל מקרה מאחלת לך, המון אור ואהבה, ואני אגב בטוחה שאת חזקה ותתגברי על זה...
 

פולספגן

New member
לא ברור לי הבלבול שלך בין יחיד לרבים

פעם יש לך תינוק ופתאום זה ילדים ("שבעלי בבית הילדים כמובן מעדיפים להיות איתו"), אח"כ חוזר לתינוק.

את בטוחה שאת לא
?
 

פולספגן

New member
תתעלמי מהתגובה שלי

(בהודעה הנוספת כתבת שיש אחים גדולים)

מבחינתי, אפשר למחוק את תגובתי הקודמת
 
שקיפות

את צריכה עזרה ואני מקווה שתשכחי מזה שהיה לךפעם ניסיון רע עם מטפלים ובכל זאת תתני לעצמך הזדמנות חוזרת. חבל על כל רגע של סבל. כל טוב חיה ולטון
 

john111

New member
אני אשמח לעזור

דיכאון, כל דיכאון, מושך למטה לחוסר פעולה ולשקיעה לתוכו. ההודעה שלך כאן מראה שגם בתוך הכוחות שמושכים למטה יש לך רצון שיהיו כוחות שימשכו למעלה.
איני יודע מה עבר עליך ומדוע איבדת אמון בפסיכולוגים אבל הם בטח לא מקשה אחת ואפשר למצוא פסיכולוגים קשובים ורגשים שיוכלו לסייע. אני אשמח להפנות אותך וגם לבדוק אם זה באזור שאני מכיר אם יש מקום. שילחי לי מסר ואשמח לקשר אותך
 
למעלה