אני......שלא הייתי במפגש.
העדפתי לשתוק ולתת לחברים שנפגשו את העונג לכתוב על המפגש. זה הרי רק טבעי לרצות לספר,לשתף ולהודות. אבל לא יכולה להמשיך לשתוק עקב ``מתקפת ארבל``... חברים יקרים,דברי ארבל נכתבו אולי בקרירות מסויימת, אבל נכתבו ברגע הראשון של חזרתו מהמפגש. ואני שהייתי כאן בבוקר בצ`ט זכיתי לשמוע על הדברים הקטנים שהיו במפגש, לפחות ממבטו של ארבל. נהניתי לשמוע את הפרטים,להיות חלק ממה שהיה שם... ניסיתי לדמיין את התחושות העצומות שארבל הרגיש(והם באמת עצומות). אולי הצלחתי לחוש משהו מהן,אבל לעולם לא מה שארבל חש. תאוריו אפילו גרמו לי לחוש מעין צביטה קלה בלב... אולי תחושת החמצה...פספוס... אולי היו דברים שארבל לא היה צריך לכתוב(ואולי כתב אותם תחת השפעת אלכוהול?...אני לא ממש יודעת...) מה שאני יודעת זה שארבל נהנה מאוד ורצה להעביר לנו את תחושת הפספוס.. וכשארבל מנסה הוא כותב זאת בעוצמה...שמזעזעת... זהו רק הניחוש שלי לכתביו...ואלו הם רשמיי לאור הכרותי הקצרה את ארבל.. אז חברים,אולי קצת פספסנו...אולי לא!..כל אחד ותחושותיו.. אני לחלוטין מאמינה שאנשים נהנו שם והיה נפלא לשמוע ולקרא שאנשים ממש התחברו שם למרות שלא ממש הכירו. אז לאלה שלא היו במפגש..זהו הזמן של אלה שהיו במפגש לחבק את החברים החדשים שלהם במילים ואנחנו,אלה שלא היו,נקרא ונפרגן עבורם. ולכל אחד כמובן יש את סיבתו שלו ללכת למפגש או לא ללכת. שלכם חברתכם הוירטואלית עדיין, אלת האהבה.
העדפתי לשתוק ולתת לחברים שנפגשו את העונג לכתוב על המפגש. זה הרי רק טבעי לרצות לספר,לשתף ולהודות. אבל לא יכולה להמשיך לשתוק עקב ``מתקפת ארבל``... חברים יקרים,דברי ארבל נכתבו אולי בקרירות מסויימת, אבל נכתבו ברגע הראשון של חזרתו מהמפגש. ואני שהייתי כאן בבוקר בצ`ט זכיתי לשמוע על הדברים הקטנים שהיו במפגש, לפחות ממבטו של ארבל. נהניתי לשמוע את הפרטים,להיות חלק ממה שהיה שם... ניסיתי לדמיין את התחושות העצומות שארבל הרגיש(והם באמת עצומות). אולי הצלחתי לחוש משהו מהן,אבל לעולם לא מה שארבל חש. תאוריו אפילו גרמו לי לחוש מעין צביטה קלה בלב... אולי תחושת החמצה...פספוס... אולי היו דברים שארבל לא היה צריך לכתוב(ואולי כתב אותם תחת השפעת אלכוהול?...אני לא ממש יודעת...) מה שאני יודעת זה שארבל נהנה מאוד ורצה להעביר לנו את תחושת הפספוס.. וכשארבל מנסה הוא כותב זאת בעוצמה...שמזעזעת... זהו רק הניחוש שלי לכתביו...ואלו הם רשמיי לאור הכרותי הקצרה את ארבל.. אז חברים,אולי קצת פספסנו...אולי לא!..כל אחד ותחושותיו.. אני לחלוטין מאמינה שאנשים נהנו שם והיה נפלא לשמוע ולקרא שאנשים ממש התחברו שם למרות שלא ממש הכירו. אז לאלה שלא היו במפגש..זהו הזמן של אלה שהיו במפגש לחבק את החברים החדשים שלהם במילים ואנחנו,אלה שלא היו,נקרא ונפרגן עבורם. ולכל אחד כמובן יש את סיבתו שלו ללכת למפגש או לא ללכת. שלכם חברתכם הוירטואלית עדיין, אלת האהבה.