אני שונא
כן יש דבר כזה אני שונא. אני מלא בהרס עצמי כעס עצמי ושנאה עצמית. זה משהו שלא התחיל לפני יום יומים.זה משהו שהתחיל לפני הרבה זמן. לפני הצבא לפני שראיתי בכלל מה זה חרא אמיתי. מן הרגשה מסריחה שכזו שבא לך להרוס ולהשמיד עד יסוד כל דבר הנקרה בדרך. הרס עצמי כעס עצמי ושנאה עצמי.זה אוכל אותי כל יום כל שעה כל דקה כל שניה. אפילו שאני אוהב זה אוכל אותי.עד יסוד. שונא שנאת מוות את האהבה עד דם. שונא שנאת מוות את אלוהים עד העצם.חבל שהוא לא לידי הייתי מאבד עליו שליטה. אני לא מבין למה הוא ברא אותי בתור בן אדם.תהרגו אותי אין לי שמץ של מושג למה.למה הוא עשה את זה אני לא מבין.אני שונא אותו שונא אותו מוות. שונא את העולם שונא כל מה שירוק שונא כל מה שורוד יפה ונחמד שונא את הגשם את צבעי הקשת את השמש שונא הכל שונא את המעביד שלי שונא את העבודה שלי שונא להגיד להם שלום ולהתראות שונא אותם לא מבין למה אני עדיין חי אחרי לבנון אחרי עזה אחרי שראיתי מוות מול העינים יותר מידי פעמים מול הפרצוץ המסריח שלי לא מבין למה אחרי כל תאונת דרכים אני יוצא בלי סריטות תגידו אלוהים התחרפן מהשכל המסריח שלו? אני שונא אותו מוות. אני לא בן אדם אני לא מבין למה הוא ברא אותי כזה נמאס לי מהסרחון ומזה שאני קם כל בוקר לעוד יום מסריח בחיי נמאס כל הזמן להסתכל למעלה ולקוות שאולי הוא שומע אבל הבן זונה לא שומע ימח שמו מהיקום המסריח המחורבן והמזורגג הזה אני שונא להתאהב שונא עד מוות לא סובל אהבה לא סובל כאב אני מקווה שיום אחד תתקדם הרפואה ותקטול ממני כל רגש כזה זו הרגשה מסריחה ואני שונא אותה אני נתקף גועל עד יסוד לא מבין למה אלוהים הבן-זונה לקח לי את החבר למה הוא גרם לו להתאבד ולמה הוא לא גרם לו לדבר איתי בזמנו? מה קרה אני לא בן אדם מספיק טוב? למה אלוהים הבן-זונה הזה נותן לי לחיות עם הרגשת אשם מסריחה למה אני צריך לסבול כל הזמן למה? כדי לשנוא כדי להרוס כדי לכעוס שונא שונא שונא שונא שונא מתעב עד יסוד נשבר לי כבר ואני מקווה שיבוא הרגע ולא יודע מה רבאק אני לא מרגיש אפילו בן-אדם לא מבין מה הקשר למה הוא ברא אותי כזה? לא אוהב לא אהבה לא שנאה לא כלום אז מה אני בעצם??????????? נמאס נמאס נמאס מצטער אם רשמתי את זה כאן
כן יש דבר כזה אני שונא. אני מלא בהרס עצמי כעס עצמי ושנאה עצמית. זה משהו שלא התחיל לפני יום יומים.זה משהו שהתחיל לפני הרבה זמן. לפני הצבא לפני שראיתי בכלל מה זה חרא אמיתי. מן הרגשה מסריחה שכזו שבא לך להרוס ולהשמיד עד יסוד כל דבר הנקרה בדרך. הרס עצמי כעס עצמי ושנאה עצמי.זה אוכל אותי כל יום כל שעה כל דקה כל שניה. אפילו שאני אוהב זה אוכל אותי.עד יסוד. שונא שנאת מוות את האהבה עד דם. שונא שנאת מוות את אלוהים עד העצם.חבל שהוא לא לידי הייתי מאבד עליו שליטה. אני לא מבין למה הוא ברא אותי בתור בן אדם.תהרגו אותי אין לי שמץ של מושג למה.למה הוא עשה את זה אני לא מבין.אני שונא אותו שונא אותו מוות. שונא את העולם שונא כל מה שירוק שונא כל מה שורוד יפה ונחמד שונא את הגשם את צבעי הקשת את השמש שונא הכל שונא את המעביד שלי שונא את העבודה שלי שונא להגיד להם שלום ולהתראות שונא אותם לא מבין למה אני עדיין חי אחרי לבנון אחרי עזה אחרי שראיתי מוות מול העינים יותר מידי פעמים מול הפרצוץ המסריח שלי לא מבין למה אחרי כל תאונת דרכים אני יוצא בלי סריטות תגידו אלוהים התחרפן מהשכל המסריח שלו? אני שונא אותו מוות. אני לא בן אדם אני לא מבין למה הוא ברא אותי כזה נמאס לי מהסרחון ומזה שאני קם כל בוקר לעוד יום מסריח בחיי נמאס כל הזמן להסתכל למעלה ולקוות שאולי הוא שומע אבל הבן זונה לא שומע ימח שמו מהיקום המסריח המחורבן והמזורגג הזה אני שונא להתאהב שונא עד מוות לא סובל אהבה לא סובל כאב אני מקווה שיום אחד תתקדם הרפואה ותקטול ממני כל רגש כזה זו הרגשה מסריחה ואני שונא אותה אני נתקף גועל עד יסוד לא מבין למה אלוהים הבן-זונה לקח לי את החבר למה הוא גרם לו להתאבד ולמה הוא לא גרם לו לדבר איתי בזמנו? מה קרה אני לא בן אדם מספיק טוב? למה אלוהים הבן-זונה הזה נותן לי לחיות עם הרגשת אשם מסריחה למה אני צריך לסבול כל הזמן למה? כדי לשנוא כדי להרוס כדי לכעוס שונא שונא שונא שונא שונא מתעב עד יסוד נשבר לי כבר ואני מקווה שיבוא הרגע ולא יודע מה רבאק אני לא מרגיש אפילו בן-אדם לא מבין מה הקשר למה הוא ברא אותי כזה? לא אוהב לא אהבה לא שנאה לא כלום אז מה אני בעצם??????????? נמאס נמאס נמאס מצטער אם רשמתי את זה כאן