אני שונא פרפרים

[אורי דדייטר]

אני שונא פרפרים

אחרי שלאחרונה הסתיימה עבורי מערכת יחסים בגלל שלא היתה התאהבות הדדית (מה שגרם לתסכול לשני הצדדים; התייעצתי איתכם לגבי זה לפני כמה חודשים), מצאתי את עצמי בקשר חדש שנמשך כבר בערך חודש.

כשבילינו את סוף השבוע האחרון ביחד היא היתה גלויה איתי ואמרה ש"אין לה פרפרים".
"אבל אל תוותר עליי" היא ביקשה. לדבריה היא היום כבר לא בהכרח זקוקה להם. הפרפרים שהיו לה עם בני זוג קודמים לא הביאו שום תרומה להצלחת הקשרים.
לי אגב, יש ענן של פרפרים איתה. התאהבתי בה די חזק.

דיברנו על כמה מוצלח הקשר שלנו: העניין האינטלקטואלי ההדדי, הערכים המשותפים, ההומור שאנחנו חולקים, המשיכה הפיסית משני הכיוונים וההרמוניה במיטה…
שנינו מסכימים שיש יסודות טובים לבנות קשר ארוך-טווח. והיא מאד מעוניינת בקשר כזה. גם אני.

וכך אני צריך להחליט ביני לבין עצמי: האם אני יכול לחיות בשלום עם הידיעה שהיא לא מעוניינת בי בעוצמה שאני מעוניין בה? שהיא מעריכה את- ומעוניינת במה שאני מביא למערכת היחסים, אבל נשארת מתוך פשרה שהיא עשתה בינה לבין עצמה?
ככל שאני אשאר, הפוטנציאל להפגע הוא גדול יותר כמובן...

האם הייתם בסיטואציה?
מה דעתכם?

 

[mri10]

הייתי בסיטואציה

ולדעתי,ברור שאתה צריך להמשיך. אולי תמתן מעט את גילויי האהבה שלך כלפיה במישור החיצוני כדי ליצור איזון והדדיות בין התחושות של שניכם.

 

[אורי דדייטר]

אתה יכול לכתוב קצת על הסיטואציה שלך?

מה מהנסיון שלך הבהיר לך שצריך להמשיך במצב כזה?

 

[mri10]

אני חושב

שדווקא קשר שלא נבנה על בסיס של פרפרים ושטף של רגשות הומים,עשוי להיות קשר יציב ובר קיימא. הרי ברור לכל שפרפרים נמצאים רק בתחילת הדרך,פרפרים אינם מתכון לאהבה,הם עשויים לעזור בנקודת ההתחלה,אך ברור לגמרי שהם לא נשארים לנצח.אגב,בדיוק כפי הפרפרים מעולם החי. המתכון הבטוח לאהבה הם הדברים שציינת. אם יש ערכים משותפים וכימיה,רצינות ורצון הדדי בהמשך הקשר,אין שום סיבה שזה לא ילך ויתמיד ויכה שורשים לאהבה אמיתית ויציבה,לאהבת עולם. אצלי זה הסתיים,כמו ברוב המקרים אצלי,בסיבות חיצוניות ולא במשהו הקשור למהות הקשר בינינו.

 

[אורי דדייטר]

אני מסכים איתך שקשר לא נבנה רק על פרפרים

ושאהבה ארוכת-טווח ויציבה יכולה להבנות רק כשיש את כל הדברים המהותיים ששנינו הזכרנו.

אבל למה שהיא לא תשאף למצוא את אותו מישהו שגם יעורר את הפרפרים וגם יתקיימו איתו הכימיה, האמון והחלוקה של ערכים משותפים?

החשש שלי שהיא תגיע למסקנה הזו בנקודה מסויימת בקשר, כשהפרפרים יהיו חסרים.

 

[mri10]

יש מחסור חמור בגברים איכותיים.

אז נראה לי שבגילאים האלו זה לא יהיה מוגזם להניח לנושא הפרפרים כשמוצאים משהו איכותי.

 

[1Shir]

עקרונית אתה צודק אבל אישית אני לא יכולה להבין

אותה. אבל לכל אחד מבנה נפשי אחר, כנראה.
אצלי "פרפרים" מסמלים משהו אחד שאני לא יכולה להימשך/לחבב בחור ברמה הכי שטחית בלעדיו... אולי בשבילה פרפרים מסמלים משהו אחר והמבנה הנפשי שלה והדרכים שבהם היא נמשכת לבחורים, לא זהים לשלי...

 

[1Shir]

אבל למה אתה עושה את החשבונות שלה במקומה?

היא מבחינתה מכירה את עצמה הכי טוב ועשתה את ההחלטה שלה נכון לעכשיו.
לא חושבת שנכון לחיות לפי חששות ממה עלול להיות בעתיד...

 

[אורי דדייטר]

אני לא עושה חשבונות, אני מנתח מתוך מנסיון

כתבתי גם בתגובה אחרת, שהייתי בקשר ששם היה המצב הפוך: ה"קליק" היה מצידה אבל לא מצידי, למרות שהיו בה ובקשר בינינו כמעט כל מה שחיפשתי.

וגם אני החלטתי שאני מוותר על הפרפרים. אני רוצה שהקשר יצליח עם הדברים הרבים הטובים שיש בו. היינו יחד חמישה חודשים. במהלכם היא היתה מאד מתוסכלת מכך שאני לא מגלה את התשוקה והרעב כלפיה כפי שהיתה רוצה ואני הייתי מתוסכל מזה שאין לי את החוויה המיוחדת הזו שהייתי רוצה לחוש כלפי בת הזוג שלי.
וכך, זה הסתיים.

החשש שלי שגם אם היא מאמינה שהיא תוכל לוותר על זה, בסופו של דבר היא תמצא את עצמה מתגעגעת וזקוקה לתחושת הפרפרים, ותחליט לחתוך כשהלב שלי כבר יהיה כרוך בחזקה אחריה.

 

[סוקרטס פה]

תן לדברים להתגלגל

אם עכשיו סבבה לך, אז הכל טוב, עוד אין פה כלום עדין

אם תראה שיש לזה משקל במציאות המתגלגלת למעבר המציאות המחשבתית שלך, אז תחתוך

 

[אורי דדייטר]

זה לא בדיוק במציאות המחשבתית שלי

אלא יותר בזו שלה...

 

[סוקרטס פה]

לדעתי כרגע הכל שאלה של ...

אם אתה יכול לחיות עם מה שאתה יודע

 

[לירי לא שרה]

מדויק!

 

[אסףג1981]

הכתובת על הקיר

תקדים תרופה למכה ותחתוך. זה הרי רק עניין של זמן עד שהיא תחליט לסיים איתך את הקשר, כמובן לא לפני שתקבל את הנאום המפורסם של "כמה אתה אדם מקסים". אתה יודע, הנאום הזה שבו מישהי מנסה לנחם אותך לפני שהיא זורקת אותך.
התחושה החמצמצה שלך תמשיך לחלחל ואתה תהפוך עם הזמן לאדם מתוסכל. לא שלם. בסופו של דבר, כשתרצה לעבור איתה לשלבים הבאים, שלבים כגון מגורים משותפים ואף להתארס, פתאום הפרפרים בבטן יחסרו לה מתמיד וזה כנראה יהיה השלב שבו העניינים ביניכם יסתיימו.
אתה תיפגע עד עמקי נשמתך ותגיד לעצמך "הייתי צריך להקשיב לדביל ההוא מהפורום בתפוז ולסיים איתה את הקשר".
אני מניח שמכל מה שכתבתי לך אתה תיקח איתך בעיקר את ה"דביל".
בהצלחה

 

[דידי 9]

יפה לך אסף...

ניסוח מצויין.*ומצחיק*

מעבר לזה שכשהוא יילך-יש אופציה שהיא תבין שהיא רוצה אותו אם היו לה רגשות מסויימים אליו, ואם באמת
טוב ונכון לה הקטע איתו.

 

[אסףג1981]

 

[אורי דדייטר]

כן, זו הדילמה שלי

האם היא שלמה עם הפשרה, וזה יוכל להחזיק מעמד, או ש(אפילו בניגוד לרצונה) הפרפרים, הצורך בריגוש לא יניחו לה.

אתה אומר שזה סיפור ידוע מראש. אני עוד מתלבט...

 

[אסףג1981]

מצטער על התסריט הלא אופטימי

כמובן שיתכן שאני טועה.
ולמרות שההשוואה לא קשורה במיוחד, אתה יודע מה זה מזכיר לי ? כשמישהו אומר לך שהוא בטוח ב- 99% לגבי משהו ואז אתה יודע שדווקא ה- 1% הוא זה שיכריע. אז על אותו משקל עשיתם ביחד רשימה של כל הדברים הטובים שיש לכם בקשר, שלכאורה אמורים לתחזק אותו, אבל דווקא הדבר האחד שחסר הוא זה שיכריע בסופו של דבר.
אני מאמין שלא כל סיפור אהבה לקוח מהאגדות ולא חייבים את הפרפרים בשביל שקשר יצליח. אבל כל זאת בתנאי ששניכם חווים את זה. ברגע שלצד אחד יש פרפרים ולצד השני לא, איני צופה עבורכם עתיד ורוד לאורך זמן.

 

[דידי 9]

אתה מרגיש

כמו "פשרה"? אצלי זה או כן-או לא. אי אפשר באמצע...
אני חושבת שכדאי לך להגיד לה שאתה רוצה לבדוק מה ואיך אתה מרגיש, ולעזוב אותה לזמן מסויים.
ככה גם תיתן לה להבין אם אתה חסר לה, עד כמה היא באמת רוצה אותך..
ואם זה יהיה לא-לפחות תדע עכשיו את האמת, ולא תגרום לשניכם לחיות בתיסכול בעתיד.
אני רואה פה שחור או לבן. לא מצליחה לראות אפור עם מי שאני חיה...לפחות לא בקטע של הביטחון של הרגשות שלי אליו.

 

[אורי דדייטר]

אני חושב שבקשר זה אף פעם לא שחור-לבן

בייחוד לאורך זמן, הדינאמיקה של יחסים משנה גוונים.

מה שלא יכול להיות בשטח האפור - לתפישתי לפחות - זו המחוייבות של שני הצדדים לתא הזוגי (או המשפחתי יותר מאוחר).
ההבנה ההדדית שגם כשהגוונים של הקשר לפעמים מטילים צללים, שבירת כלים היא לא אופציה. תמיד מוכנים לעבוד על הדברים.