אני שונאת

[all names r taken]

אני שונאת

אני שונאת את כל אלו שמסתכלים עלי כל הזמן אלו שעוברים לידי ומעבירים עלי עיניים כאילו אפשר לחשוב מי הם אלו שמסתכלים עלי מלמעלה (למרות שהם הרבה יותר נמוכים ממני, כן אני גבוהה) אלו שחושבים שבגלל שהם רזים הם יותר טובים אלו שמסתכלים עלי בעיניים לא מאמינות אלו שמציצים ובוחנים אותי וחושבים שאני לא רואה אותם אלו שמצקצקים לבת שלהם, תראי תראי איך היא ניראית אלו שחושבים שהם בקירקס ואני הקוף מאחורי הכלוב נימאס לי. נימאס לי לעבור את זה כל יום, מהבוקר ועד הלילה. כל מה שאני רוצה זה להיכנס למיטה ולהישאר שם, ולא להתעורר. ואם כבר צריך לקום אז לספה ליד הטלוויזיה. מתחת לשמיכה. שאף אחד לא ידע, שאף אחד לא יראה, לא יבהה בי ולא יחשוב וואי איזה שמנה, יפה אבל ביזבוז. נימאס לי מכל הביקורות מאלו שאומרים לי את צריכה לקום ולעשות מאלו שנותנים לי עצות לעשות ככה ולככה תנסו אתם לקום כשאתם קשורים לריצפה - כי ככה אני מרגישה (מתחת לריצפה) אבל הכי נימאס לי מעצמי! פלא שאין לי אף אחד סביבי? הרי אני לא אוהבת את עצמי. אני לא הייתי מסתובבת איתי, למרות שאני חושבת שיש בי הרבה דברים חיוביים, אבל השליליים מאיבים עליהם וגוברים עליהם. למשפחה שלי כבר נימאס לשמוע ואני כבר לא רוצה לספר כי קשה לי להקשות עליהם. פשוט נימאס לי לסחוב. כל יום האחז בציפורניים בקירות השחורים שסוגרים סביבי, בעייפות, הדיכאון, הבדידות והחושך הנורא. התרופות לא עוזרות ואני כבר שנים לוקחת אותן, שיחות לא עוזרות והלכתי כבר להרבה. אז מה אפשר לעשות?.....

 

[nutmeg]

שואלת בחזרה:

מה את מוכנה לעשות? [מה אפשר לעשות את יודעת]

 

[ברם אולם]

כל השמות - ראי,את מודעת למצבך ולמרות שהוא לא

נעים ולא מלבב,טוב שאת מכירה בקשיים ובבעיות.דאי לך,שגם לרזים ולנראים טוב יש קשיים וטרדות מסוגים שונים ואחרים.ההבדל בינך לבין האחרים,הוא בעשייה ובהחלטה להתמודד. לצערינו,אין "חיה כזו" שניתן לשנות דברים או מצבים ללא עשייה אישית - לעשיר,לעני,לשמן ולרזה,ליפה ולמכוערת - לכככככככככולם !! לכן,איני מתכוון לרחם או לומר שלא נורא וכו',אלא אני מנסה לטעת בך את התובנה שרק את ורק עשייה ממשית מצידך הם אלה שיכולים לשנות ולשפר את מצבך.זה גם עובד בשיטת הבומרנג - אם תתחילי לעשות צעדים לשינוי ויהיו תוצאות חיוביות - מייד תשתנה גם הרגשתך לטובה,וזה אמור לתת לך את הדרייב / דחף להמשיך הלאה ולהילחם.כן,כן,מילת המפתח היא להילחם / להתמודד ולא לוותר. כי הוויתור,לא שרק מקבע את המצב,אלא הוא גם יגרום לך לשקוע יותר.אין מה לדבר אלא יש מה לעשות,לעשות עוד ועודדדדד.תתחילי בדבר אחד שתחליטי שאותו את רוצה לשנות.תשקיעי את כל האנרגיה שלך להשגת המטרה,וכשתצליחי,תעברי למשימה הבאה.דברים אלה יגרמו לך לחוש טוב ושניצחת את הבלתי ניתן שחשבת בתחילת דרך העשייה.ד.א. יש נשים שמנות שמאוד אסרטיביות,מאוד שלמות עם מראן,משדרות חיוניות וסקסיות,ומצליחות גם עם גברים שאוהבים זאת.אז שום דבר עוד לא מאוחר,ושום דבר לא אבוד.אז במקום להתחבא ולברוח מתחת לשמיכה,צאי מהבריחה,חישבי מה את כן יכולה לעשות ואיך לעשות - ועשי.התוצאות יבואו ישר חזרה אלייך לחיוב.בהצלחה

 

[New horizon]

רעיון

האם את יכולה לחשוב על "רווח משני" מהתחושות הקשות שלך?

 

[all names r taken]

תשובות

מה אפשר לעשות אני יודעת. ומי שחושב שזה כל כך קל, לא התנסה בבעיה כמו שלי. אני יודעת שיש נשים שמנות שמרגישות טוב עם עצמן ואני מורידה בפניהן את הכובע. המצב שלי מורכב מכמה גורמים ולא רק מהשמנה ולכן זה כמו גלגל, אני צריכה לצאת משניהם במקביל. ובו נגיד שכוחות נפש רבים אין לי ולכן קשה לי מאוד ההתמודדות וקשה לי מאוד לצאת מהמצ

 

[reva7]

מעניין לדעת...

איך החלטת שאין לך כוחות נפשיים רבים? (בלי התרסה) זו קביעה מאוד קשה ! לדעתי אדם נודע לכוחות הנפשיים שלו בכל מיני רגעים בחיים. יכול להיות אדם מאוד אדיש, שברגע מסוים בחיים שלו הדבר יתהפך לחלוטין בגלל איזשהו שינוי שיעבור. את מאוד מודעת לבעיות שלך ונראה שאת מתעסקת בהן המון המון ואני ממש מכירה את זה. באמת נורא קשה להגיע למצב שבכוחות עצמך אתה מחליט לשנות, להפוך דברים, אז חשוב שתדעי שאלה תהליכים ארוכים שלדעתי משתנים מאדם לאדם ואין איזשהו פתרון מיידי, לכן אני אומרת- שאת לא יכולה להחליט שאין לך כוחות נפשיים! עדיין לא גילית אותם

מה למשל, את כן אוהבת לעשות? אולי כדאי לך לנסות להתעסק בדברים שאת אוהבת? להעסיק את עצמך בעוד דברים מלבד הבעיות שלך? לא ממקום של הכחשה, אלא ממקום של תעסוקה שתוסיף עניין חדש לחיים.. בכל אופן, חשוב לי להבהיר שאני לא מומחית או משהו כזה, בלי נסיון מקצועי, לגמריי מהראש. אז מתנצלת אם לא קלעתי למה שהתכוונת

 

[nutmeg]

לא אומרת שקל

מצד שני את רוצה שינוי כלשהו כדי שיחול שינוי משהו את כן צריכה לעשות. לא את הכל בבת אחת, לא את הדבר הכי קשה, לא משהו שבלתי אפשרי לך -- דבר אחד קטן שאת כן יכולה לקחת על עצמך וגם להתמיד. במקביל חשבי על איזו תמיכה את צריכה ביום יום בכלל ובתהליך שינוי בפרט. מה יעזור לך לבחור דבר קטן ולהתחיל? מה יעזור לך ברגעים שקשה ושרוצים לזרוק את ההחלטה לעזאזל ולחזור לעשות כמו קודם בדיוק? ללא השינוי?

 

[all names r taken]

אז ככה

אין לי כוחות כי אני במצב הסטטי הזה כבר הרבה שנים. הכוח היחיד שעוד יש בי זה לעשות רק מה שחייבים לעשות וזה לקום לעבודה (כל יום אני נלחמת על זה), לאכול (זה אני עושה בלי בעיה כי כנראה שזו איזשהי סוג של נחמה אצלי), להתקלח ולישון. זהו גם דברים שאני אוהבת נזנחו עם הזמן וכל מה שאני מנסה לעשות כדי להקל עלי ולקום לעשות או שלא עובד או שעובד יום יומיים גג שבוע וזהו. חוזרים למצב הרגיל. הדבר היחיד שאני חושבת עליו כבר המון זמן שיכול לעזור לי זה מישהו שיקים אותי כל בוקר ויעודד אותי לעשות ויבוא לעזור לי. אבל במציאות חיינו אין אפשרות כזו לא מעשית ולא כלכלית אצלי. אז אני מעבירה יום ועוד יום, מחכה לאני לא יודעת מה...כאילו אני עדיין מחכה שהחיים שלי יתחילו...מה אני אגיד...מפגרת נו.