בנסיעה לתל אביב התכנון מתחיל בשאלה: איפה אני מחנה את הרכב. אפשר לחפש מסלול בעזרת אתר מפות - EMAP או WALLA או MAPA (האחרון בתשלום). או בעזרת הסבר מפורט מחבר. תרשמי, ותסעי לפי מה שרשמת. (בתל אביב יש הרבה מאד צמתים שבהם אסורה הפנייה שמאלה. צריך להתחשב בזה בתכנון.) אפשרות שנייה: ניווט אנשים. מידי פעם עוצרים ושואלים את העוברים ושבים, או את הנהג ברכב ליד.
כי אני מכירהנ די טוב את היער ומה מוביל לאן, ואם אני לא יכולה לפנות שמאלה אני ממשיכה ומקסימום מגיעה מכיוון אחר, אבל זה בגללש אני מכירה. בסמקרה של ירושליים לעומת זאת, אין לי מושג אפילו איפה זה ומה זה מרכז ירושליים..
טוב, דקויות כאלה - שהבנין הישן עדיין בשמוש לעיתים... יש לך אטלס דרכים טוב, רצוי של "מפה"? מומלץ! (אני בעד אטלס הזהב (כבישי ישראל, חיפה, גוש דן, ירושלים) בכריכה קשה.)
אין פשוט מזה. כל שאת צריכה הוא להגיע לירושלים, לפנות שמאלה לפני תחנות הדלק בכניסה לעיר, להמשיך בעקבות השילוט להר הצופים ולהגיע. ובעפם הבאה עשי מה שאני עושה: הגיעי לעיר, הרימי טלפון למישהו שמכיר אותה והתבכייני "הלכתי לאיבוד". עובד כמו קסם. מימי לא הסתכלתי על מפה.
אבל אני לא אוהבת להסתמך על זה. בכל קמרה אני אסע עם מפה בשביל זה יש ליב אוטו את הספר הזה שהזכרת. הבעיה היא שלא מסומנים שם חד סיטריים וכאלה. בת"א זה סיבך אותי
. אמרתי כבר, אני אסתדר בסוף. השאלה היא כמה זמן ייקח לי
מסומנים של חדסיטריים, אבל לא מסומנים של "אסור לפנות שמאלה" (שיש הרבה יותר בת"א מבירושלים). את יכולה לעבור על המפה מראש עם מישהו שמכיר את העיר, ולתכנן מסלול. אז תטכלי גם לקבל רמזים שמקומיים מכירים "ליד ההוא שמוריד את הכלב להשתין, פני ימינה".
עוד לא קרה שהגעתי לירושלים ולא הלכתי לאיבוד לפחות פעמיים פעמיים. את חייבת להכין את עצמך נפשית ל7 פרסות בערך ויהיה בסדר. אני תמיד מחזיקה איתי טלפון של חברה תושבת העיר, ומשתדלת לשאול אנשים בדרך. לא כולם עונים (דוסים וכאלה) אבל אלה שכן, בדרך כלל יודעים מהחיים שלהם.
תוסיפי לארסנל החברים שלך מישהו שמנוי באתר MAPA, ונמצא הרבה על המחשב. ברגע שהסתבכת את מרימה אליו טלפון ואומרת "אני בעפולה ברחוב זרבובית הצופים וצריכה להגיע לרחוב הרב פיצוחים 15, תכווין אותי..."