אני שונאת גברים

[אשת השמש האדומה]

אני שונאת גברים

או אולי פוחדת מהם. מיילפוביה- יש כזה דבר?

עם זכרים דווקא אין לי בעיה. הבעיה שלי היא עם גברים.
הבעיה שלי היא עם גבריות.
היא מערערת את הנשיות שלי (לא שבחרתי בה,
אבל איזו ברירה יש לי בתור נקבה סו-קולד סטרייטית?) המעורערת גם ככה.
אני לא מספיק מבשלת, מנקה, לוחשת ומעפעפת.
אני לא מספיק מאופקת, מטופחת, עדינה, מרוחקת.
אני לא מספיק ״אישה״ יענו.

אני ראויה להיות איבר מין מתנייד, מקור לנעורים, אפיזודה משעשעת,
חברה לשחייה במים המטונפים של תל אביב.
אבל אני לא ראויה להיות אישה.

ואני כבר מתחילה להתבגר (ושוב איזו ברירה יש לי?)
והגברים הם מחוספסים יותר, זקנים יותר, חשדניים יותר, עצובים יותר.
ואני...אני כל הדברים ״המלוכלכים״ שיכולים להיות בבחורה צעירה-
חכמה, צינית, מינית, מוחצנת, מבולגנת, מעורערת, אמפולסיבית,
פתוחה עד כדי טמטום.

ומין טוב זה מין ״מלוכלך״, לא?
כי לסקס אני מצויינת בשבילם. רק לסקס.
(שזה גם משהו יאמרו החכמולוגים)

אני בזה להם (מי אלו הם?) על הטפשות שלהם וצרות העין.
על העובדה שהם לא מצליחים לראות מעבר למה שרואים במבט ראשון.
היי! הם אפילו לא טורחים לנסות.

ואני בזה לעצמי שאכפת לי בכלל.


בוקר טוב, יקירותיי

 

[אלומת האור]

מעליי

את מקסימה, אל תבוזי לעצמך בבקשה

 

[אשת השמש האדומה]

חחחחח תודה, מדהימה שאתה

 

[devils play thing]

כ"כ מזדהה

את לא משוגעת, העולם שאני חיים בו דפוק בהרבה רמות מבחינת ההגדרות המגדריות שהוא מציב לנשים ולגברים. בשלב כלשהו צריך לדעת לומר זין על כל החרא הזה- ומי שחשוב לו שתהיי "מספיק אישה" במובן של תנקי/תבשלי/תהיה עדינה מאופקת, הוא מרגיש לי כמו שמוק שגם ככה למה לרצות אותו?

גם אני לא מספיק "נשית" לפי המדדים שהחברה שמה לנשים. בשלב מסוים החלטתי לתת אצבע משולשת לכל הדבר הזה. אפילו הקצנתי, אני לגמרי טום בוי - הולכת רק עם בגדים נוחים, תמיד ג'ינסים טישרטים, סניקרס, לא מתאפרת- אף פעם. היגיינה בסיסית וזהו. אני לא אומרת שכל אחת צריכה להיות ככה- כל אחת צריכה להיות מה שמתאים לה, אבל איכשהו לקחתי את זה למקום חיובי, כי זה עוזר לי לסנן את אלה שהערכים שלהם לא תואמים לשלי. אם למישהו חשוב שאני אהיה אישה "מטופחת" (ושוב אני מדברת על איפור, תסרוקות וכו', לא על היגיינה בסיסית), אז כנראה שסדרי העדיפויות שלנו שונה ואנחנו גם ככה לא מתאימים. וכשאני מוצאת מישהו שהוא כמוני, שהוא מעדיף את זה ככה, זה עוד יותר מגניב.
אני גם לא מבשלת ולא מנקה. לאוכל אני לא מתקרבת (ברמת ההכנה, אם יהיה לי בן זוג הוא יצטרך להתמודד עם זה), וגם יש לי בעיה של ניקיון, לכלוך לא מפריע לי ואני הרבה יותר מבולגנת/מלוכלכת מהרבה בנות שאני מכירה ואפילו גברים. דברים שמפריעים לאנשים אחרים - כמו סדר וניקיון פחות מפריעים לי, וקיבלתי על זה ביקורות בעבר, בהתייחסות לכך שאני אישה וצריך להיות אכפת לי (בצבא הייתי בחדר עם עוד 2 חיילים- שלושתנו ג'ובניקים, ותמיד פנו אלי לנקות- (החיילים, לא המפקד שלי). החלטתי שכולם ילכו להזדיין, או שכולם מנקים או שאף אחד, אני לא היחידה שתנקה כי אני אישה).
בשלב מסוים החלטתי לתת אצבע משולשלת לכל מה שהחברה מצפה ממני בתור אישה. יש לי מספיק בעיות מבלי לדאוג אם אני "נשית" מספיק.
אני יודעת שזה נשמע קל להגיד- קשה לעשות. ותאמיני לי שאני מבינה, אין לך מושג כמה אני מזדהה עם דברים שכתבת, ויש מקרים שבא לי לחרוק שיניים לחברה המעוותת שלנו. זה קשה.

ולגבי תחושת הניצול שאת חשה מגברים - אז מה שאני רוצה להגיד לך זה שתעשי מה שטוב לך! את לא מלוכלכת ואת ראויה לכל מה שאת חפצה בו. אם את מעוניינת לעשות סקס מזדמן זה בסדר גמור- את לא מלוכלכת ולא "לא ראויה"- את לא שווה פחות מכל אחת אחרת. אם את מעוניינת בדברים אחרים את צריכה להבהיר את זה- ומי שלא רוצה שיהיה לו שילך להזדיין (לא איתך). שוב אני יודעת כמה קל להגיד וקשה ליישם... חייבים להיות חזקים, להזכיר את זה לעצמנו כל הזמן. גם אני צריכה להזכיר לעצמי, כי גם לי קשה, גם אני בחורה סטרייטית שרוצה בתיאוריה קשר רומנטי עם מישהו אבל מתוסבכת בכ"כ הרבה רמות שאני לא יודעת אם אני אצליח לקיים אחד כזה. ויודעת מה? גם הבנתי שזה בסדר. להיות לבד זה לא סוף העולם. אני לא אומרת להתייאש, ואם את רוצה זוגיות שווה להמשיך לחפש, אבל גם לזכור שזה לא קובע את הערך שלך (גם אם החברה משדרת לך משהו אחר, והיא משדרת, אני יודעת), ושאולי עדיף לא להיות עם האדם הלא נכון, רק כי חייבים להיות בזוגיות. ואני יודעת שזו הקלישאה הכי גדולה בעולם, אבל הכי הכי חשוב- שאת תאהבי אותך! יותר משכל אחד אחר אוהב אותך- את צריכה לאהוב את עצמך.

חיבוק גדול גדול!!

 

[אשת השמש האדומה]

אני מתלבטת איך להגיב

מאוס אהבתי את מה שכתבת.
היה לי ברור שאת מבינה לקושי שלי בעניין.

זה חך שמישהו רצה שאבשל לו כמו שהמכלול שהוא אני פשוט
לא עובר בגרון של ״גבר-גבר״ ממוצע.
אז...פאק איט,
נו,
לא בא לי לנתחנף ולעפעף. בפעם הקודמת בה נהגתי ככה
זה הוריד אותי לתחתית.

אני נשמעת לי כמו אחלה בחורה

 

[אשת השמש האדומה]

אני=את (הרבה טעויות

)

 

[פרפר בתוך אגרוף]

כואב לי לקרוא שככה את מרגישה

את יכולה לנסות להפריד בין מה את חושבת שאחרים חושבים עלייך
לבין מה את חושבת על עצמך?
את רואה את עצמך כאבר מין או כאישה? ומה המשמעות של המילה אישה עבורך?

 

[אשת השמש האדומה]

אז זהו

שחא חשוב לי להיות אשה כמו שחשוב לי להתקבל

מזלי שיש עוד מינים (מעבר לגברים) כי דווקא
עם נשים אני מרגישה טוב.
(למה אני סטרייטית?!)

אני מנסה להפריד.
מנסה לדבוק במי שאני ובמה שעושה לי טוב.
מידי פעם אני חוטפת סטירה שמצמצמת אותי לגודל של 5 אינץ.

תודה תודה

 

[תמרה45]

לא הבנתי..

שאת אומרת "להתקבל", את מתכוונת להתקבל בעיני גברים? ע"י גברים?
לדבוק במי שאת ובמה שאת אין זה אומר מלחמה נגד המין הגברי.. לפחות לדעתי..
לפעמים אולי אנחנו יכולות להרגיש צורך להוכיח את עצמנו ולהיות "משהו", אך זה זיהוי שלי עם עצמי / שלך עם עצמך, לאתר את המקום הזה, ואז לשנות..
לדעתי..

 

[אשת השמש האדומה]

אני ממש לא נלחמת

בגברים.

ההודעה נכתבה בפרץ רגעי ובעקבות משהו.
זה סייע לי לסדר את המחשבות והרגשות שלי.

אני לא בטוחה שהבנתי את שני המשפטים האחרונים.

אני בגדול יודעת ומבינה שהמפתח שלי זה להשלים עם עצמי (ולשנות
את מה שאני לא מעוניינת להשלים איתו) וזה יוביל אותי להתנהלות
יותר נינוחה בקרב כל דת, גזע ומין

 

[תמרה45]

אוקיי..

מצטערת אם הבנתי לא טוב..
אני חושבת ששני המשפטים שלי אומרים או מנסים לומר בערך את מה שאת אומרת פה, בשניים / שלוש, משפטים שלך..
אז ככה שיצאנו פייר

 

[פרפר בתוך אגרוף]

תגדירי סטרייטית.

או לסבית,
מה שאת בוחרת

אם עם נשים את מרגישה יותר נח, ושם טבעי לך יותר ונעים לך יותר
[אני מניחה שאת מדברת על זוגיות, על אינטמיות]
זה קריטריון די רציני.

ובלי קשר לנושא הזה, אני מסכימה עם מה שאת כותבת תכף בהמשך-
שקבלה עצמית ופיוס עם עצמך יקל על כל הקשרים שלך בכל תחום.
קלישאה, אבל אחת נכונה.
בעיני הדרך לשלום עם עצמך זה בעיקר טיפול.
איפה זה לאורך הזמן שלא היית כאן? יש לך טיפול?