אני שוב צריכה עיצה.
(מצטערת שיש לי כ"כ הרבה שאלות). טוב אז קצת רקע. לפני כשבועיים הגיע הנכד של השכנה שלי לגור אצלה. ההורים גרים בניו יורק הם התגרשו הילד עבר לגור אצל אימו. אימו הכתה אותו התעללה בו קשות והסבא החליט לקחת ממנה את הילד. בקיצור הילד עבר מדינה הגיע לסנטו והוא גר עם הסבא והסבתא שלו. בגדול הילד הזה מקסים ומיסכן. הוא ממצמץ המון בעיניים הוא מכרסם ציפורניים הוא מדבר בקול רם (שלפעמים יש לי כאב ראש) ועדיין יש לו סימן מהמכה האחרונה שאמא שלו הספיקה לתת לו. הוא ורואי משחקים יחד ורואי מאד אוהב אותו. אבל יש לי בעיה קטנה. הוא שואל את רואי כל מיני שאלות כמו איך מרביצים לך? ורואי לא הבין את השאלה אז הוא שאל אותו מרביצים לך עם נעלים או עם חגורה?!?!? רואי לא ענה לו. אני היתי בהלם , ניגשתי אליהם ומייד הצעתי להם לבוא ולאכול פופ קורן על מנת לשנות את הנושא. היום רואי הכניס אותו לחדר וכיבה את האור על מנת להראות לו את הכוכבים הזוהרים בתיקרה והילד התחיל לצרוח ולהשתולל ולחפש את הדלת ולברוח. חיבקתי אותו חזק ושאלתי אותו מה קרה. ולא תאמינו אך מסתבר שאחד העונשים שהוא קיבל זה הסתגרות בחדר חשוך. ממש צביטה בלב. הבעיה השנייה היא סגנון הדיבור או צורת הדיבור שלו מעבר לכך שהוא צורח ואנחנו כל פעם מבקשים ממנולדבר בלחש כי זה כואב באזנים. הוא מקלל כל הזמן. קללות מזעזעות ורואי כבר למד את אוצר המילים של הקללות והיום כשהוא כעס על אחי הוא קילל אותו ודיבר בדיוק כמו החבר שלו. אז קודם כל אותי זה מאד הכעיס וביקשתי ממנו לו לומר זאת שוב וכו... הענין הוא מה עושים??? אני נורא מרחמת על החבר החדש של רואי והוא מאד אוהב להיות אצלינו הוא מחבק אותי ואני חושבת שאני קצת תחליף לאמא וגם הוא רוצה קצת חם ואהבה. וגם דיויד ואבא שלי שנמצא כרגע אצלי מחבקים אותו ומשתוללים איתו. השאלה מה עושים? מה אתן היתן עושות? אחרי כל משפט שלו משתחררת קללה. לדוגמא - "איים גואינג טו קיל דיס פקינג דינזאור" "אי דונט לייק דיס סטופיד גיים" איים גואינג טו קיק יור א.." טוב זה בגדול אוצר המילים. אז מה לעשות? תודה לימור
(מצטערת שיש לי כ"כ הרבה שאלות). טוב אז קצת רקע. לפני כשבועיים הגיע הנכד של השכנה שלי לגור אצלה. ההורים גרים בניו יורק הם התגרשו הילד עבר לגור אצל אימו. אימו הכתה אותו התעללה בו קשות והסבא החליט לקחת ממנה את הילד. בקיצור הילד עבר מדינה הגיע לסנטו והוא גר עם הסבא והסבתא שלו. בגדול הילד הזה מקסים ומיסכן. הוא ממצמץ המון בעיניים הוא מכרסם ציפורניים הוא מדבר בקול רם (שלפעמים יש לי כאב ראש) ועדיין יש לו סימן מהמכה האחרונה שאמא שלו הספיקה לתת לו. הוא ורואי משחקים יחד ורואי מאד אוהב אותו. אבל יש לי בעיה קטנה. הוא שואל את רואי כל מיני שאלות כמו איך מרביצים לך? ורואי לא הבין את השאלה אז הוא שאל אותו מרביצים לך עם נעלים או עם חגורה?!?!? רואי לא ענה לו. אני היתי בהלם , ניגשתי אליהם ומייד הצעתי להם לבוא ולאכול פופ קורן על מנת לשנות את הנושא. היום רואי הכניס אותו לחדר וכיבה את האור על מנת להראות לו את הכוכבים הזוהרים בתיקרה והילד התחיל לצרוח ולהשתולל ולחפש את הדלת ולברוח. חיבקתי אותו חזק ושאלתי אותו מה קרה. ולא תאמינו אך מסתבר שאחד העונשים שהוא קיבל זה הסתגרות בחדר חשוך. ממש צביטה בלב. הבעיה השנייה היא סגנון הדיבור או צורת הדיבור שלו מעבר לכך שהוא צורח ואנחנו כל פעם מבקשים ממנולדבר בלחש כי זה כואב באזנים. הוא מקלל כל הזמן. קללות מזעזעות ורואי כבר למד את אוצר המילים של הקללות והיום כשהוא כעס על אחי הוא קילל אותו ודיבר בדיוק כמו החבר שלו. אז קודם כל אותי זה מאד הכעיס וביקשתי ממנו לו לומר זאת שוב וכו... הענין הוא מה עושים??? אני נורא מרחמת על החבר החדש של רואי והוא מאד אוהב להיות אצלינו הוא מחבק אותי ואני חושבת שאני קצת תחליף לאמא וגם הוא רוצה קצת חם ואהבה. וגם דיויד ואבא שלי שנמצא כרגע אצלי מחבקים אותו ומשתוללים איתו. השאלה מה עושים? מה אתן היתן עושות? אחרי כל משפט שלו משתחררת קללה. לדוגמא - "איים גואינג טו קיל דיס פקינג דינזאור" "אי דונט לייק דיס סטופיד גיים" איים גואינג טו קיק יור א.." טוב זה בגדול אוצר המילים. אז מה לעשות? תודה לימור
