אני שבורה...

אני שבורה...

אני לא יודעת איך להתחיל אני אנסה מההתחלה כי הכל פתאום כל כך מבולבל אצלי בראש ובלב.. זה התחיל לפני חודש בערך בכניסה תמימה לצ'אט להעביר את הזמן עד שיצאתי ביום שישי הכרתי גבר נשוי ידעתי את זה מההתחלה התחלנו לדבר ומהשנייה הראשונה הרגשנו שיש כאן משהו מיוחד ...בטח תגידו שכולם מרגישים ככה אבל אני יודעת בכנות שזה היה משהו אחר אני הייתי מאד חדשה בכל נושא הצאט הזהוהוא היה האדם השני בסך הכל שדבר איתי מאותו רגע לא עזבנו אחד את השנייה שיחות של שעות בכל לילה החלפנו תמונות והתאהבנו אחד בשני כמו שבחיים לא חשבתי שיכול לקרות לי בטח לא דרך המחשב... ביום השני נתתי לו את הטלפון שלי כי הוא לא יכול לתת לי את שלו הפחד מהאשה כל הזמן היה ברקע אבל חיכיתי לו כל יום עד אמצע הלילה וכשהיא הלכה לישון אנחנו רק התעוררנו..דברנו על הכל בחיים לא נפתחתי ככה עם גבר גם בטלפון גם המיילים שהוא שלח לי כל היום וכל יום היה עובר לי רק במחשבה של להגיע לערב ולהיות איתו דברנו כל הזמן על הפגישה שלנו איפה היא תהייה איך וכמה שאנחנו רוצים כבר להרגיש אחד את השני כל התכנונים היו תחת האילוצים הקיימים בחיים שלו (,אני אם זה לא הובן לא נשואה) בסופשבוע האחרון ידעתי שלא אהיה בבית והמחשבה הזאת שלא נוכל לדבר שגעה את שנינו אבל קבענו שנראה לעצמנו שאנחנו יכולים וגם לא נדבר בטלפון ..חזרתי הביתה בשבת ומצאתי כמה הודעות ממנו שממש רגשו איתו ממש ישבתי מול המסך עם דמעות בעיניים בעקר מתוך הידיעה שזה משהו שאין לו סיכוי וכמה שזה כואב ומתסכל... עניתי לו באהבה גדולה חזרה ובלילה הגיע ההלם... אשתו גלתה את הכל הם רבו מאד והוא כמובן חייב לסיים את הקשר שלנו היו עוד מספר דברים שגרמו לחוסר הבנה שלי אבל אני לא אכנס אליהם כי אני לא יכולה לחשוף יותר מזה...וזהו עכשיו אני נשארתי עם כל האהבה הזאת והגעגעוע בלב שאני לא יודעת איך הוא יעבור אנילא מצליחה להפסיק לחשוב עליו אני יודעת שגם הוא נקרע מבפנים ..אבל זה לא מקל עליי מה עושים? למה נכנסתי לזה ? אני יודעת שאין תשובות לשאלות שלי ושהזמן יעזור ...הכל ברור לי רק עכשיו הכל פשוט נראה רע וחסר טעם ...
 
קרן יקירה- ברוכה הבאה../images/Emo24.gif

אני יודעת שעכשיו יש לך דמעות בעינים ותאמיני לי שאני יודעת על מה את מדברת. אהבה היא לפעמים דבר לא פשוט. לא תמיד אפשר לשלוט במי נתאהב...לפעמים מתאהבים גם כשיודעים כשאי אפשר... אהבה לאדם נשוי היא מסובכת, אבל אני לא באה להטיף לך מוסר למה אסור היה לך להתאהב בו! המצב הוא שאת מאוהבת...מתייסרת וכואבת. נכפתה עליכם פרידה קשה וחדה
כל מה שאני יכולה להציע לך הוא חיבוק גדול גדול ותקווה לעתיד כי אדם כמוך, שיודע לאהוב, ימצא בסופו של דבר אהבה אמיתית. בהצלחה הכל...
 
תודה..

חיפושית את מקסימה.. אני באמת עם דמעות בעיניים ואני יודעת שאת צודקת... אני מודה לך מאד השיר הזה ישב לי בראש מההתחלה אבל לא חשבתי אף פעם שאני אהיה במצב הזה.כנראה שיש דברים בחיים שצריך לעבור כדי להתחזק וללמוד על עצמך גם כשיודעים שהם טעות אני אמצא את הכוח והתקווה ואני אמשיך הלאה כי אין הרבה ברירות..בתקווה שדברייך יתגשמו ואני אמצא את האהבה האמיתית שהפעם תהיה רק שלי..אז שוב המון תודה
 
זאת לא אהבה

מצטערת לאכזב. מכירה את ההרגשה עליה את מדברת בצאט, הרבה רגשות עוברים בין השורות אפשר לקרוא להם בכל מיני מילים - אהבה זה לא. אפילו לא נפגשתם - כולה מילים ותמונה, זה הכל. דרך אגב, תגידי תודה שהוא לא בעלך, כי גם לך הוא היה עושה את אותו הדבר. הוא, כמו רבים אחרים, מכורים לריגוש שהצאט מעורר בהם, לאופציה, להרגשה - זאת לא את - זה הוא
 
תודה אבל...

צר לי לאכזב חוויתי גם אהבה בחיי ,ואני לא חושבת שאת יכולה לשפוט את מה שהיה ביננו.. אני מסכימה איתך שזו לא הייתה אהבה רגילה ומוכרת לכולנו אבל זו הייתה אהבה מסוג אחר ואת יודעת מה היה בה הרבה דברים שלא חוויתי עם מאהבים /חברים אחרים שהיו לי , אני בטוחה שהוא היה מכור גם לריגוש שהיה בכל זה ולדעת שיש לו את האופציה ושאני מחכה לו אבל יחד עם זה אני לא חושבת שהוא היה מכור לעניין עצמו אולי נוח לי להאמין ככה אבל אני יודעת שהייתה כימיה ותשוקה וחיבור אדיר ואם הוא לא היה נשוי ברור לי לאן זה היה מוביל...אבל כנראה שאני אף פעם לא אדע כי לצערי הרב זה נגמר..
 
למעלה