אני רק שאלה

Mידאס

New member
אני רק שאלה

יש לי ויכוח עם כמה מחברי אחרי שסעדנו יחד בארוחת שישי


האם נכון לומר "אכלתי דג מטוגן בפירורי לחם"?

חברי טוענים שלא, ואילו אני טוען שכן, שהרי ברור שלא ניתן לטגן את הדג בפירורי לחם, אלא בשמן ובשמן בלבד וכשאני אומר "דג מטוגן בפירורי לחם", הכוונה היא בעצם לדג שטוגן בשמן וצופה פירורי לחם.

מצפה לתשובתכם המלומדת.
 

sailor

New member
פחות עברית, יותר קולינריה

לי בפרורי לחם מוכר מהמטבחים של מרכז ארופה שם טובלים כופתאות, פרחי כרובית או נוקרלן בפרורי לחם מטוגנים בחמאה והם נקראים X בפרורי לחם.
 
הצדק אתך

נכון שלמילת היחס "ב..." יש גם משמעות של "באמצעות" (כתבתי בעט).
אבל יש לה גם משמעויות נוספות.
וכפי שאתה יכול לומר "אכלתי לחם בחמאה", ואיש לא יעלה על דעתו שאכלת את הלחם באמצעות החמאה, כך אתה יכול לומר "אכלתי דג מטוגן בפירורי לחם", ואיש לא יטעה לחשוב שכוונתך לומר שטיגנת אותו באמצעות פירורי הלחם.
 

Mידאס

New member
תודה"

אך האם הדבר נכון תחבירית? האם כללי הדקדוק העברי מאפשרים לומר "אכלתי דג מטוגן בפירורי לחם"?

הענין הוא לא האם מישהו יטעה לחשוב שהדג טוגן בפירורי לחם, אלא האם זו עברית תקנית?

תודה!
 
לי נראה הטיגון בפירורי לחם קצת ביזארי


וברצינות.
תחבירית אין פה, לדעתי, שום בעיה. דין משפט זה, מההיבט התחבירי, כדין המשפט: אכלתי דג מטוגן בחמאה/בשמן/במרגרינה וכו' - שאליבא דכוליה עלמא הוא נכון דקדוקית/תחבירית.

אבל הדג הזה טעמו נפגם
, לטעמי, כשמצמידים את 'טיגונו' ישר אל 'פירורי הלחם' (באמצעות ה-ב').
בדרך כלל כשאוכלים משהו ב-משהו אחר (נניח לחם בריבה), הכוונה היא שלוקחים את המשהו כשהוא במצב מוגמר (למשל את פרוסת הלחם) ועוטפים אותו או בוללים אותו או מצפים אותו וכיוצא בהללו במשהו מוגמר אחר (בריבה בדוגמה שלנו).
כלומר, על דרך ההיקש, 'דג מטוגן בפירורי לחם' משמעו דג שטגנוהו עד שהפך לדג מטוגן לכל דבר, ולאחר מכן הטבילוהו/עטפוהו בפירורי לחם, וכך אכלוהו לתיאבון - דג שטוגן ועליו כמין בזוקת של פירורי לחם, מבלי שיהיה קשר בישולי בין השניים, ואני מניח שלא לילד־דג הזה פילל הסועד.

בקיצור, לי נראה עדיף המשפט:
דג מטוגן (ו)מצופה בפירורי לחם. הציפוי - הוא האקט הבישולי המקשר בין הדג המטוגן ובין הפירורים, והוא הוא החסר לי במשפט המקורי.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני דווקא מסתייגת, הבנתי את הכוונה מידית

ובשום שלב לא עלה על דעתי שמדובר בדג מטוגן שלאחר מכן צופה בפירורי לחם. אני מבינה את ההיגיון הלשוני, אבל ההיגיון המציאותי הוא שהשפה גמישה וכל עוד היא מאפשרת (והיא מאפשרת) המחשבה של האדם הסביר הולכת למה שהוא מכיר, קרי, לדג שאכן פעולת הטיגון שלו הייתה בפרורי לחם. פשוט כי זו צורת הכנה מקובלת.
 
למעלה