אני רותחת

מלי.

New member
אני רותחת

מה ניתן לעשות? חברה שלי סיימה חופשת לידה וכשהתכוונה לחזור לעבודתה "הבוסית" (כן אישה) הודיעה לה שהמצב קשה עכשיו ולכן היא מפטרת אותה. ובגלל שחברתי היתה כל כך בסדר לטענת הבוסית היא לא נתנה לה לחזור לעבודתה ואחריי יומיים היתה מפטרת אותה. עכשיו אני פונה לכל מי שקשורה/קשור מכירה/מכיר את דרך הפעולה שאפשר לנקוט נגד אותה מעסיקה כי מישהו צריך לשלם על זה הריון למיטב הבנתי אינו יכול להוות גורם לפיטורין מחכה לתגובות....
 

ירון ג.

New member
פיטורים לאחר חופשת לידה ../images/Emo110.gif

כעקרון החוק אינו מאפשר פיטורים 45 יום לאחר חופשת הלידה. מה שהדבר אומר בפועל זה שהמעסיק יכול לפטר אבל חייב בתשלום פיצויים מוגדלים. חודש הודעה מראש + 45 יום עליו לשלם לעובדת. לצערי, יהיה לחברתך קשה מאוד למצוא עבודה עכשיו, גם המצב בשוק לא מי יודע מה וגם הגבלת השעות שלה. מאחל לה המון בהצלחה. ירון. (ודרך אגב, גם הבוסית שלי (כן אשה) עשתה לי המון בעיות לאחר חופשת האימוץ כך שהבנתי סוף סוף (אם כי אף פעם לא פיקפקתי) את האפליה כנגד נשים עובדות)
 

sista

New member
ממה שאני שאלתי

עורך דין, הוא אמר לי שאסור לפטר בזמן הריון אבל אחרי חופשת הלידה מותר, ולצערי אני גם מכירה כמה וכמה מקרים כאלה. אני רוצה לראות מתי יפטרו גבר אחרי שהוא חוזר ממילואים.
 

ציפי ג

New member
ירון צודק

ואת אבא שלי פיטרו פעם לאחר שחזר ממילואים. ואני יודעת על עוד גברים כאלה. לא צריך תמיד לחפש איפה דופקים את הנשים ביחס לגברים. צריך להסתכל על הענין רק ביחס למה שהוא.
 
בתור מי שמראיינת מדי פעם אנשים

בראיונות עבודה, אני נתקלת לא מעט בגברים שמדווחים בחשש על כך שהם עושים מילואים, במיוחד כאלה שהם קצינים או חיילים קרביים שעושים תקופות ארוכות. די ברור שאותם אנשים כבר נתקלו בגישה עוינת מצד מעסיקים פוטנציאליים כלפי כמות ימי המילואים שהם עושים.
 
מילואימניקים, אכן שק חבטות נוח!

סליחה שאני מתפרצת לפורום ללא הכרות קודמת אך התגובה שלך sista הקפיצה לי את כל הפיוזים ופגעה במקום מאוד רגיש. אנשי המילואים הקרביים ובני משפחתם נושאים בנטל כבד מנשוא שרק חלק קטן מהאוכלוסיה מכיר אותו כיום. ומה אנחנו מקבלים בתמורה? קדחת! ואני בכוונה אומרת "אנחנו" כי מבחינתי כשהוא יוצא למילואים, גם אני נושאת בנטל ומאבדת, זמנית, את השותף שלי. לא מספיק העושק, היחס המזלזל והמשפיל של הצבא והחברה, הסכנה (כן ! מתים שם לפעמים!) הפגיעה בפרנסה, במשפחה ובחיים הפרטיים עכשיו את גם מאחלת לנו שבנזוגי יפוטר לאחר מילואים? יש לי חדשות בשבילך - זה כבר קורה, ויש גם מעבידים שיעדיפו לגייס גברים שאינם משרתים במילואים. פיטוריו של גבר לאחר שירות מילואים לא יועילו ולו לאישה אחת שפוטרה לאחר חופשת לידה (אלא אם כן יגייסו אישה במקומו וכולנו יודעים שהיא תשתכר פחות, אך זה דיון בפני עצמו) אפשר לחשוב שזה כזה כיף גדול לבלות חודש באיזור כמו רצועת עזה, עם חופשה של 36 שעות במהלך כל התקופה. תמיד ללא ציוד מתאים. ולהשאיר בבית בוס\ית שעושה פרצופים, ילדה קטנה שמתגעגת ולא מבינה לאן אבא נעלם ואותי כמובן. ולא נדבר אפילו על בעית הביטוח והתגמול שהם שערוריה בפני עצמה כי זה לא המקום המתאים. בקיצור, אנא, הניחי לנו להתמודד עם הבעיה הזו בלי הערות מהסוג הזה. ולגבי השאלה המקורית - לצערי בהחלט ניתן לפטר אישה לאחר חופשת לידה אך היא זכאית לפיצויים מוגדלים והטבות נוספות. אפשר לפנות להסתדרות או לנעמ"ת.
 
הרבה מקומות עבודה

בכלל לא אוהבים עובדים שיש להם חיים מחוץ לשעות העבודה - ילדים, מילואים, הורים שזקוקים לטיפול או סתם תחביבים גוזלי זמן. בשביל מעביד, עובד טוב זה עובד שעובד כל הזמן, זמין כל הזמן ושאין לו שום ענין אחר חוץ מהעבודה.
 
פעם אמרו לי

שעובד טוב זה אחד שאין לו משפחה, אין לו חברים ואין לו תחביבים. אולי. אבל איזה בנאדם הוא?
 
עוד בנושא המילואים

מילואים -בניגוד להריון, שחס וחלילה אני לא מזלזלת בו - זו לא החלטה אישית של האדם, לא מתי לעשות ולא אם צריך לעשות. מילואימניקים מגויסים ע"י המדינה בשביל לשרת את המדינה. איך כל מקומות העבודה האלה לא מתביישים להפלות בגלוי את אלה שממלאים את חובתם האזרחית?
 
עובדה שהיא שהם לא מתביישים

ואני באופן אישי מתביישת כאשר אני שומעת קצינים קרביים שבאים לראיון עבודה ומנסים להגיד בשקט בשקט "אני אמנם קצין אבל אני לא עושה הרבה מילואים". הענין הוא שהיום הרבה יותר קל לקבל פטור משירות מילואים מאשר בעבר, ואנשים מתביישים היום פחות ופחות להשתמש בכל מיני תירוצים מהתחת בשביל זה. רק אחוז קטן מהגברים עושים היום מילואים, ובטח מילואים ארוכים. כך שהרבה יותר מעבידים מתייחסים לאנשים שעושים מילואים כאל מתנדבים, ומפעילים עליהם לחץ להוציא פטורים.
 

Guff

New member
למען האמת

לאחרונה שונה החוק וגם נשים חייבות בשרות מילואים. היתה תקופה ארוכה שאיש לא ידע על כך ונשים בתפקידים מסויימים קבלו פנקס מילואים והחזירו אותו כמה שנים אח"כ (בגיל 24 כמדומני) כלעומת שקבלו אותו. היום שונה החוק ונשים חייבות במילואים עד גיל 36 כשרק לידה פוטרת משירות זה (עדיין לא כל הנשים תזומנה למילואים בנתיים אבל האופציה קיימת). ואת זה גיליתי ב16 ימי מילואים שעשיתי באמצע סמסטר הלימודים האחרון השנה (טוב בשביתה). זו היתה בהחלט חוויה הזויה במקצת (ולא בגלל הקונספט נשים עושות מילואים אלא הבעיתיות הכללית שלי עם צה"ל כאזשו קו מנחה בחברה הישראלית וכל הידה ידה הזאת שחלקחן אמונות עליו אף יותר ממני אני בטוחה). וזה לפני שהעלתי על דעתי שייתכן כי העובדה שאני עושה מילואים תהווה מימד נוסף לאפלייה בתעסוקה.. נפלא.
 
אין בושה, יש רק ניצול../images/Emo32.gif

לפני 5 שנים עבדתי במחלקת גיוס וראיתי כבר אז כמה קורות חיים שהמועמד טרח לציין "לא משרת במילואים" כאחד מכישוריו. חוסר ההתחשבות הוא לא רק במעבידים גם מגופים אחרים. והדובדבן על הקצפת הוא הניצול הציני של הצבא ומשרד הבטחון שלא מתגמל ולא דואג לתנאים מינימליים. אבל כל זה כבר ממש OT לפורום הזה אז אני מפסיקה.
 
נושא המילואים

הוא נושא פמינסטי כאוב. ניקח לדוגמא זוג המנהל חיים שוויוניים מלאים, מחלקים את החובות הקשורות לגידול הילדים והבית שווה בשווה בהתאם לצרכי הקריירה המשתנים. והם בדיוק הגיעו לשלב למשל שבו בת הזוג נמצאת ביישרות האחרונה של הדוקטורט ואילו בן הזוג נמצא בשלב בו הוא לוקח על עצמו יותר חובות על מנת לפנות בשבילה זמן. שנתיים קודם לכן או שנתיים אחר כך הם יתחלפו. ובכן בדיוק בזמן זה מקבל בן הזוג צו מילואים. הוא מקבל את אותה משכורת ומקום העבודה או הלימודים שלו מכיר במילואים כדבר ליגטימי. אך היא? זהו הדוקטורט או כל הקריירה או הכנס הגדול שעליו היא עובדת או כל דבר אחר מה איתם? אף אחד לא משלם לה משכורת כדי למלא את חובות החיים המשותפים, מקום העבודה או הלימודים לא מעניין אותו העניין. וכך לא רק שהצבא לוקח רק גברים למילואים הוא גם גוזר על הנשים הקרייריסטיות חזרה למטבח. החושף מכיר זוג כזה שהתגרש פיקטיבית והילדים נרשמו כמוחזקים אצל בן הזוג על מנת לאלץ את הצבא להכיר בזכותה של בת הזוג לקריירה שלא נקטעת פעם בשנה. היום הוא חייב להיות בבית בשתיים עשרה כי הוא מטופל בילדים וחסל סדר פגיעה בקריירה שלה שבזכותה מגיע הלחם הביתה כי הוא אומנם דוקטור אבל באקדמיה לא משלמים משהו מי יודע מה לעומת עולם העסקים בו היא שוחה ככריש עם מנוע טורובו. אז יתכן שמילואים היא עוד צורה לשמר את המשפחה המסורתית כפי שהיא נראית בספרי הלימוד של מערכת החינוך.
 
כמה שאני מתעבת משתמטים

הם כולם צדיקים, לכולם יש סיבות מצויינות. רק שעל כל משתמט כזה בנזוגי והפריירים כמוהו עושים עוד ימי מילואים. ועוד יותר אני מתעבת משתמטים מהסוג הזה - את אלה שחושבים שהכסף שלהם או הדוקטורט שלהם עושה אותם יותר טובים מאנשים אחרים ונותן להם יותר הצדקה להשתמט.
 
ולא נראה לך

שכשבנזוגך במילואים ועלייך מוטלות יותר חובות על המדינה לשלם גם את המשכורת שלך? משתמטים? אף אחד שעשה חמש שנים בסמטאות עזה וחברון הוא לא משתמט גם אם יוציא אחר כך עשרים ואחת. וזה נורא נחמד לתעב את אלו שמשרתים ונמאס להם ולא לתעב את כל הגנרלים שמגיעים לפוליטיקה וחותמים בלי מחשבה שנייה על אלפי פטורים ואחר כך רצים לרדיו ומספרים כמה הם מודאגים מחוסר המוטיבציה בקרב חיילי צה"ל. יש הרבה אנשים היום בישראל שלא מוכנים לעשות מילואים או יותר מכך שירות חובה כי נמאס להם מהפטורים הסוחפים חתומים על ידי שר הבטחון. אבל שוב נושא הפורום הוא פמניזם ומעמד האישה ולגבי העניין הזה את מוזמנת להמשיך ולהגיב.
 
למה רק לי? כאשר בן הזוג במילואים

הרבה פעמים כל המשפחה מתגייסת לעזור, למה שלא ישלמו גם לסבתות שבאות לשמור על הנכדים? וצר לי, אני לא חושבת שכסף זה הפתרון להכל. הוא אולי פתרון להפסדים כספיים, הוא לא פתרון לתחושת החרדה שלי כאשר הוא לא נמצא, לידיעה שהוא נמצא בקו האש, לזעם שלי לראות בחורים צעירים בחדשות שמודים בפה מלא שהם אינם עושים מילואים. וחמש שנים זה לא מספיק, כאשר אנשים אחרים עושים עשרים. וצר לי, אדם שמתגרש בגירושים פיקטיביים כדי לא לשרת במילואים הוא בדיוק משתמט ולא מענין אותי התירוצים שלו. אדם שרימה כדי לקבל משהו שלא מגיע לו, אדם ששולח אדם אחר להתגלגל בבוץ ואולי להיהרג במקומו הוא מנוול שלא צריך לחפש לו שום צידוקים.
 

sista

New member
עלילות והכפשות, מכשפה שכמותך!

עלילה ותו לא. אני מאוד כועסת עליך על שמיהרת לשפוך חמתך ותקעת לי מלים לתוך הגרון. מאיפה ההזיה המוזרה הזו לפיה אני תבעתי לפטר גברים שחוזרים ממילואים?!!! מה שאמרתי, או שניסיתי לומר, והפורום הזה כולו נהיה תוקפני יותר מיום ליום, זה שמקומות העבודה היום יותר ידידותיים לגברים מאשר הם ידידותיים לנשים. מקומות רבים דורשים שעות עבודה בלתי אפשריות - במיוחד במקצועות "היוקרתיים" - שמקשים מאוד על אדם להכיר את משפחתו בזמן שבני המשפחה ערים. המחשבה המעוותת לפיה אני דורשת קיפוח של גברים תמורת קיפוח של נשים היא השמצה זולה וחסרת שחר, ושוב אני מביעה כאן עלבון וכעס. אני דורשת תנאים סוציאליים בעבודה שיאפשרו לכל אדם לעבוד בלי להיות עבד ולנהל חיי קריירה, חברה ומשפחה מבלי להקריב קרבנות גדולים מדי. נכון שכיום יש פחות סובלנות כלפי משרתי מילואים, מפני שפחות ופחות עושים מילואים והנטל לא צודק בכלל. עדיין, ישנו יחס סלחני יותר כלפי גבר שנעדר מעבודתו (מדובר בשכירים) חודשיים בשנה ביחס לנשים הרות ונשים אחרי לידה, שקורה פעמים רבות מאוד שמפוטרות ברגע הראשון שמותר לפטר אותן לאחר חופשת הלידה. אם מישהו לא מסכים - סבבה. לא ביקשתי מאף אחד להיות התוכי שלי. מה שכן - כבוד לדעות אחרות זה יותר מדי לבקש בימינו? אם כן - ימינו מסריחים למדי גם ככה.
 
אוי סיסטה, אני מקווה שאת לא חושבת

מה שכתבת. הפורום הזה נהייה תוקפני יותר מיום ליום? אני דווקא חווה אותו אחרת. הפוך למעשה. נורא טוב לי פה. תמיד אהבתי לקרוא את התגובות של המשתתפות וגם את שלך. מאד. למה את כועסת עלינו? המכשפה הצהירה שהיא אורחת מזדמנת, אולי פורחת ואולי נשארת. אנא, אל תקחי ללב. גברים עושי מילואם, נתקלים רק בשנים האחרונות ביחס מפלה, הנובע מעובדת ימי המילואים בשנה. עד לפני כחמש שנים, מילואימניקים הסתחבקו עם בוסים ולא היתה בעייה. אולי מאז שיש יותר נשים בוסיות, ויש פחות הערצה לצבא בכלל ולמילוי תפקידי קצונה בפרט, ויש יותר שחרור ושיוויון, אולי זה מה שתורם לשינוי היחס כלפי מילואימניקים. אה, ויש גם יותר תחרות בשוק ופחות עבודה.
 
למעלה